הנוסעת האחרונה הוא הספר המושלם ליום האישה. מושלם לא בגלל שהוא סקסי כמו לנז'רי מנומר, מושלם כי הגיבורות שלו הן נשים. טל ניצן כתבה ספר אינטנסיבי, מחוספס ומותח. ומאוד מאוד פמינסטי.

שלוש נשים מבצעות קלאסיקות של הלהקות הצבאיות מפעם בלבוש חדש. "חצאית כאן קודקוד" קברט מוזיקאלי, חתרני פמיניסטי ונהדר!

שמואלי לא מרחם על יהושע וגם לא על הקוראים שלו. הכתיבה שלו קשוחה ונטולת חמלה. יש לו אבחנות מדויקות על עליבות הקיום האנושי, אבחנות כמעט "חנוך לוויניות"

בין סחיטת תפוז להחלפת חיתול, בוורלי מספיקה לנשק את ברט קאזינס. הנשיקה מתפתחת לרומן, שבמהלכו הם מפרקים את משפחות המוצא שלהם ומשאירים אחריהם שובל של לבבות שבורים ומיוסרים.

הרביעייה, ספר שנכתב בעברית אבל מרגיש אירופה. מיקס של מוזיקה קלאסית, חדוות נעורים ומשטר טוטאליטרי. כשבכל רגע נתון יכול לצוץ שוטר סמוי ולדרוש ממך לשתף פעולה ולהפליל את הקרובים לך.