"באותם זמנים כל יום היה חג. אך יצאו מהבית וכבר החלו להשתולל, והכל היה יפה כל כך, במיוחד בלילה, וכשחזרו עייפות עד מוות עוד קיוו שיקרה משהו..", "הקיץ היפה".

"באותה העת התגוררנו ליד בור לכריית חצץ. לא בור גדול שנחפר באמצעות מכונות גדולות, אלא בור קטן שוודאי הכניס כסף לאיזה חוואי לפני שנים...", מתוך "חצץ", אליס מונרו.

הי ארץ שלי יקרה, כל כך הרבה זמן עבר מאז דיברנו לאחרונה, שלא לדבר על מתי שנפגשנו..

זה לקח חמש דקות בדיוק להרגיש כאילו מעולם לא עזבנו...