1. אפשר לקשור את המוות של סלומון טקה, מחאת הישראלים יוצאי אתיופיה, הגננת המפלצתית ומחאת ההורים – לדילמה לאומית אחת: מדינת ישראל סובלת מהעדר משילות חמור. הארץ מלאה בהפגנות. תוך חודש כבר שלוש ענקיות כשהראשונה היתה מאה אלף אזרחים נגד פסקת ההתגברות. המשפיעה ביותר, אבל אני משוחדת הפעם, שנתיים מפגינים בכיכר גורן. בין לבין, נכים, אתיופים, הורים לפעוטות, הפגנה ענקית של הדרוזים, אקטיביסטים, בנקים, שוד הגז. מצב חסר תקדים במדינה שבה מיליוני אזרחים כבר מבינים שלא שמים עליהם דאם.
2. אם החולים והקשישים לא היו מיגזר מוחלש, גם הם היו חוסמים את איילון ואת כביש מספר 1 ו-2, אבל אין בידם לעשות זאת. בצר לנו כולנו צועקים על מערכת בריאות הקורסת ואתמול נתניהו דפק על השולחן ודרש – תשיגו לי את שר הבריאות?! מייד שיגיע לפה! שרי הממשלה כחכחו בגרונם. ״אתה, אתה אדוני שר הבריאות…״ יש מצב שאיוב קרא מת מצחוק. תגידו עליו מה שתגידו, הוא מעולם לא שכח איזה שר הוא. זה לא.
4. שמעתי אתמול את דברי הכתב גיא פלג והלסת נפלה לי. פלג הודה כי ידיעה מסויימת נכנסה ללא בדיקה ואישור, כי ביבי הפציר בהם להכניס אותה. אז אם חשבתם שביבי מתדרך את התקשורת ומשפיע עליה, זה היה בתמימות. מסתבר שביבי עורך בהתנדבות גם את חדשות 12. לא שלא הרגשנו.
5. לשונות האש שעלו מביתה של הגננת המתעללת היו גזר דין עצמאי של אזרח שחשב שלגננת המתעללת בתינוקות מגיע עונש חמור, אך האם שמתם לב שהציבור מחא כף? האם אתם ערים לכך שהגננת נשארה במעצר למרות שחקירתה הסתיימה וכתב האישום מוכן. אולי זה כי מישהו חושש לחייה. הבדיחה הכי טובה היתה שנתניהו הוציא ציוץ נגד האתיופים וכתב כי ישראל היא עדיין מדינת חוק. אנחנו? מדינת חוק? על זה היה אומר קישון במבטא הונגרי כבד, אל תתרגשו יותר מדי, הוא שוב משקר.
6. אי הציות לחוק מתחיל מהראש כרגיל. היום מטען הרשת שהפעיל נתניהו היה (אתם יושבים?) חברים חשודים. ביבי התחיל, ברק ענה לו ושבר את הטוויטר. לא נתחיל למנות את כל הבסטיז החשודים של בלפור, אבל יש אחד אניגמטי שבלעדיו אי אפשר. רק ראש העולם התחתון בצרפת. שפוט לעשר שנים. העיד במשפטו שהעביר לראש ממשלתנו כמיליון שקל. מנדלבליט ככל הידוע לי לא חקר עד היום במופלא ממנו. שמו של החבר של ביבי ארנו מימרן. כשזה יחסו של ראש הממשלה לחוק, שום דבר בסיפור לא מפתיע.
7. הפרט הכי מדהים בסיפור הוא כיצד בסוף בכל מאבקי הכוח של המבוגרים – הילדים נותרים שוב מיגזר מושתק ומקופח בכל הקשור לסדר העדיפות של המדינה. תינוקות הם כנראה רק הבעיה של ההורים שלהם כמדיניות, אחרת איך נסביר שבשבעים ואחת שנות המדינה לא נבנה מערך מהודק ואקטיבי המטפל, מלטף ומחנך תינוקות מגיל לידה ועד 3? מדוע מדינה יכולה לשלוח חפץ בגודל מכונת כביסה לירח ולא להקים את המערך הפשוט הזה. ההפקרות בתחום הפעוטונים, המימון והפיקוח ההורי שאנו ההורים נאלצים לבצע לבד כסוכנים סמויים – מזכיר מדינות עולם שלישי ולא את מדינת ישראל. נושא הפעוטונים חייב להגיע למשרד החינוך ולהפוך לפרוייקט בעדיפות לאומית והוא לא בעיה של נשים או אימהות אלא של מדינת ישראל.
מפגינים? גם אנחנו! אנא שתפו.
** הכותבת, סמדר שמואלי, היא מאמנת למנהיגות אישית בתות תקשורת ותוצאות
