הבלוג של עדי נבו - על רילוקיישן, שינוי חיים והעצמה!

לחיות את החיים במלואם

כעשור של חיים בבנגקוק הוביל אותי להמציא את עצמי מחדש שוב ושוב, ולגלות כמה עניין יש במקומות פחות צפויים וקונבנציונליים! בשנה האחרונה בשל רצף של חוויות אישיות קשות יותר וקשות פחות עברתי שינוי דרמטי וחיובי ועליו ובזכותו... +עוד

כעשור של חיים בבנגקוק הוביל אותי להמציא את עצמי מחדש שוב ושוב, ולגלות כמה עניין יש במקומות פחות צפויים וקונבנציונליים! בשנה האחרונה בשל רצף של חוויות אישיות קשות יותר וקשות פחות עברתי שינוי דרמטי וחיובי ועליו ובזכותו פתחתי את הבלוג הזה! המטרה שלי הינה לעורר השראה ושינוי לכל אחד ואחת לחיות את החיים הכי-טובים-שאת/ה-יכול/ה! עוד בקצרה עליי: מאמנת לחיים וצמתי דרכים, בשיטה קו-אקטיבית מבית הספר CTI, חברה בארגון המאמנים העולמי ICF, בעלת Executive MBA בשיתוף עם קלוג שיקגו. מנהלת את קבוצת הנשים הישראליות של בנגקוק, מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאים שונים סביב רילוקיישן, התאקלמות, מעברים, מהשרדות לשגשוג.

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מינואר 2020

אז, מה בכלל חשוב ביום האישה הבינלאומי?

גדלתי בבית מאוד פמיניסטי עם עוצמה נשית משמעותית.

לאורך השנים לא אהבתי להתייחס ליום האישה, מבחינתי כל יום היה כזה, ולא הבנתי. אם מכריזים על יום לעזור לקדם פתרון לבעיה, כלומר, שיש בעיה. ולי לא היתה כזו.

אבל, גם מבחינה אישית, וגם מערכתית, אני מאמינה שטעיתי. כמה כיף לדעת להודות בטעויות.

ראשית, מבחינת אישית. היו לי לא מעט מצבים בחיי שהיותי אישה או נשים אחרות סביבי, שבעצם גרמו לי שאצטרך להוכיח את עצמי יותר, ולעבוד קשה יותר, ולהילחם על נוכחותן של נשים אחרות בשולחן הדיונים (במיוחד אגב כשהיתה לי מנהלת אישה).

שנית, מבחינת הכלל. לקרוא על רצח במשפחה (מהנדס? הוד השרון? משפחה נורמטיבית?? מה?!), יומיים לפני יום האישה. לקרוא סטטיסטיקות ולהבין שפערי השכר עוד גדולים, ומעמדה של האישה לא תמיד מובן מאליו, במקומות רבים מדי בעולם.

שלישית ואולי החשובה ביותר, יש לי בת.

הבת שלי בת שבע.

היא גדלה בעולם שבו אין הבדלי דת גזע ומין. החברים והחברות הכי טובים שלה, בנים ובנות, מכל מדינות העולם, ולמרות שהבנות מתחילות לייצר לעצמן חבורות משלהן, ימי ההולדת עדיין הם בערך חצי-חצי (לעומת הגדול שלי בן ה11 שכבר שנתיים עושה מסיבות בנים…).

וכשאני שואלת את עצמי, מה הייתי רוצה שהבת שלי תדע, על מנת שתוכל לחלום ולהשיג כל שתרצה בעולם, יש לי כמה דברים להגיד לה, וברשותכם, אעשה זאת כאן, שחור על גבי מקלדת.

נעמי שלי, ילדה עם לב בגודל של כדור פורח, ונפש חופשיה של פרפר.

היתה תקופה שבה נשים נלחמו על הזכות לצאת מהמטבח ומהבית בכלל.

אמא שלי, סבתא שלך, עוד גדלה בבית שבו אמא שלה אמרה לה, צאי ולמדי, עשי לך מקצוע, שלא תהיי כמוני, עקרת בית.

והיום אנחנו חיים בעולם שבו את יכולה לבחור, להישאר בבית, לצאת מהבית, העיקר שתוכלי לבחור.

אז קודם כל, כן, צאי ולמדי ועשי לך מקצוע, כדי שתמיד תוכלי להשתמש בו אם תרצי, ושאף אחד בעולם לא יוכל לחשוב שאת “רק פרצוף יפה” או “צריכה להיות בבית”. דעי שגם הזכות להיות יפה, אינה מובנת מאליו, וזה בסדר להיות גאה בכך ולהשוויץ קצת לפעמים. גם זכרי שכיף ללמוד ושתמיד תהיה לך את היכולת והרעב לדעת עוד ועוד מהעולם. אין חוקים ואין מוסכמויות, באמת. אף אחד לא יכול להגיד לך מה את צריכה ללמוד, איפה ומתי.

שהסקרנות שלך והתיאבון לעולם לא יגוועו.

שמי שתבחרי לבלות את חייך בחברתו, יידע לכבד ולהעריך אותך בדיוק כפי שאת ולא תהיי עסוקה בלהוכיח לעולם משהו שאת לא, זו עבודה קשה מאוד, מניסיון.

וכשאת באה לראיון עבודה, זכרי שזכותך המלאה הינה להיות גם אם וגם עובדת, ובכלל, לשמור על איזון זה בסדר גמור, בין החיים לבין מקצוע ושעות עבודה. אם צריך לוותר על אחד מהשניים, משהו לא הגיוני, ואת יכולה להתקדם הלאה.

זכותך לרצות לעשות לך משפחה יחד עם קריירה, ושבמקריות זה קורה בערך באותן השנים.

זכותך גם לרצות לעצור ולנוח אחרי עבודה קשה של שנים.

ולהתחלק בנטל.

ולדעת שגם אם את בוחרת להיות בבית ולא בחוץ, הנטל הוא זהה, והוא לאו דווקא בערך של כסף, אלא של מאמץ ועשייה.

דעי שיש שם בחוץ כאלו שירצו לשבור ולפגוע בלב הענקי שלך, לפעמים רק כי את זו שעושה או אמיצה מספיק, להגיד את שעל ליבך, או לחשוף את עצמך ללא מסכות.

לפעמים הם סתם ירצו לפגוע כי הם לא מכירים דרך אחרת, אין להם מספיק אנשים כמוך לידם.

תהיי מי שאת באמת, אל תרגישי צורך ללבוש מסכות ולהסוות.

naomi

אל תתני למוסכמויות חברתיות לא מעניינות לעמוד בדרכך, למשל, ללכת לאירוע מעניין רק אם חברה תבוא, לא מה פתאום, לכי לבד, תרוויחי עוד יותר. או כשמישהי אומרת לך לא להיות חברה של מישהי אחרת כי היא רוצה לפגוע בה, אל תצטרפי לחגיגה העלובה. כשאת רואה מישהו בודד ושזקוק לעזרה, תמשיכי להציע אותה, זה היופי שבך, ושתמיד תהיי בצד הנותן.

הרשימה עוד ארוכה ואוכל להמשיך עוד ועוד.

אולי החשוב ברשימה, ואסיים בזאת, לשמור על עצמך ועל גופך, ולדעת להקשיב לקולות שבפנים! שאומרים לך כשמשהו לא בסדר, לא תקין, לא אמור להיות, הקשיבי לקולות האלו השומרים עלייך, ורוצי לך, למקום אחר, ואני, אני מקווה תמיד להיות שם בשבילך, לתפוס אותך כשתפלי, לחבק אותך כשתזכי, וללטף כשתבכי.

naomi1

כל מה שאדם (ולא רק ילד) צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו. (במקור, הרב שלמה קרליבך).

 

יום אישה בינלאומי משמעותי ומשמח לך ולכולנו

עדי. אמא, אישה, בת, חברה, אחות, נכדה, מאמנת ונפש חופשיה (ולא בסדר הזה).

 

קישור לפוסט בנושא של דוברת שדולת הנשים

 סרט שראיתי אתמול וממש ממליצה ליום האישה

 

עוד מהבלוג של עדי נבו - על רילוקיישן, שינוי חיים והעצמה!

תצוגה מקדימה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי כעשור של חיים בבנגקוק הוביל אותי להמציא את עצמי מחדש שוב ושוב, ולגלות כמה עניין יש במקומות פחות צפויים וקונבנציונליים עבורי! בשנה האחרונה עברתי שינוי דרמטי וחיובי ועליו ובזכותו פתחתי את...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

סיפור על חברות, בריאות ושקט...החיים ברילו

מה בסך הכל רציתי? חצי שעה של שקט לאכול ולעשות עוד דברים לא נחוצים על המסך שלי? אמרתי לעצמי כך שבוע שעבר כשמישהי פשוט התיישבה בשולחן שלי. ואמרתי, אה, כאילו, דא, אני יושבת פה, ובכל זאת, היא המשיכה לשבת. ושאלה אם זה בסדר, במין...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

מה כבר יש לי לחדש? ה-כ-ל! על השנה ששינתה את חיי

פתאום זה הכה בי - ממש כמו הקלישאה, כרעם ביום ממש בהיר. אולי מצב הרוח לא היה בשיא אבל הבנתי בכל עצמות גופי. אני חייבת לכתוב את הסיפור שלי. אני חושבת שהבנתי את זה כששמתי לב כמה פוסטים אני מעלה בפייסבוק לאחרונה שלא כתמיד, ושאלתי...

תגובות

פורסם לפני 5 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה