הבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

addirimel

אמא לשלושה, קלינאית תקשורת ומבקרת מסעדות.כותבת על כל הדברים שמפנקים אותי ואת משפחתי :קולינריה, תרבות, טיולים, צרכנות.

עדכונים:

פוסטים: 139

החל מיוני 2013

כמי שמוזמנת לא פעם לסקר אטרקציות לילדים הצלחתי לבנות מעין אב טיפוס של האתר הממוצע: יקר, חם ומיוזע (גם בחורף), תורים אינסופיים ומעייף, בעיקר להורים. והנה, היום כשהגעתי להיכל הקרח בחולון נשבר אב הטיפוס שלי וקרס כמו מגדל קלפים מול עיניי.
המקום לא יקר. 65 שקל ל-45 דקות וההורים שלא משתתפים לא משלמים אף לא שקל. הוא אף פעם לא חם (טוב, זה די ברור), אין תורים בכלל. המקום ענק. מכיל 120 משתתפים בסבב של 45 דקות, כך שהסיכוי שתמתינו יותר מעשר דקות הוא אפסי ומכיוון שאני רק השקפתי מהצד לא התעייפתי אפילו לא לרגע.

20140906_111550

בזמן שהבנות החליקו על המשטח (וגם החליקו על הישבן, בעיקר בהתחלה. עד שתפסו את הפואנטה), אני ישבתי בצד ונהניתי מהנוף. ניסיתי, כמו חוקר חברתי מתחיל לתת סימנים באטרקציה החדשה, ששברה לי את כל המוסכמות.

20140906_120829

אז מה למדתי? שהיא מתאימה לכולם. ראיתי כאן ילדים ומבוגרים, מתחילים ומקצועניים, וכולם בסוג של הרמוניה על המשטח. ראיתי אנשים שתופסים ביטחון מהר וכאלה שנצמדים למעקה כאילו חייהם תלויים בזה. ברגע שהם מוכנים להסתכן ולעזוב את המעקה הפנים שלהם מקבלות הבעה ילדותית (גם אם הם בני 43 כמו בעלי), כזו שמשלבת התרגשות עם החשש מהלא נודע. כל שנייה שהם מחליקים ללא נפילה גורמת להם לפתח מניירות של בלרינה מקצועית. חלקם אפילו מצליבים ידיים לאחור, כאילו הם עומדים להסתובב שלוש פעמים באוויר ולנופף לבימת השופטים רגע לפני שיניפו מולם את הבריסטול עם ציון 10 מושלם. הסתכלתי עליהם, רגע לפני שהתרסקו אל הקרח הקר ונזכרתי בעצמי לפני שש שנים כשהגעתי לנתניה. גרושה, עם ים של דאגות כלכליות, מנסה לשקם את חיי ולדאוג לילדים. בשנים ההן אימצתי לעצמי כלל אחד: לא משנה עם כמה גברים אצא לעולם לא אתחתן עוד. אם תרצו, סטטוס הגרושה היה המעקה שלי ונאחזתי בו כדי לשמור על השפיות שלי. לא להמר, לא להסתכן. לשמור תמיד על טמפרטורה שווה בכל חלקי הגוף.
ואז, משום מקום, הגיע תומר (שבעצמו היה אחרי גירושין לא קלים) והושיט לי יד. הוא, שנפל על התחת יותר פעמים מכל המחליקים המתחילים ביחד, לימד אותי שהנפילה היא לא חזות הכל. שלא משנה כמה פעמים נופלים – העיקר זה להיות בתנועה, כי תנועה היא סימן לחיים, וכל עוד אנחנו חיים הכל עוד אפשרי.

20140906_114745

אתר היכל הקרח: www.icepeaks.co.il

 

 

עוד מהבלוג של עדי רימל - הפינוקים של עדי

תצוגה מקדימה

המתוקים של פסקל

כשבוע לפני ראש השנה הוזמנתי להשקה חגיגית של ספרה החדש של פסקל פרץ רובין: "פסקל מגישה: נדוניה - הקשר העדתי המתוק". כדי לחגוג עם פסקל, הגיעו להשקה שנערכה בבית משפחת שטראוס בכפר שמריהו, חברים קרובים ואושיות מעולם הקולינריה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מאסטר וודינג - איך לא חשבו על זה קודם?

האימהות שבינינו ודאי מכירות את הפלא הזה, שכשאנחנו בהריון, פתאום אנחנו לא מחמיצות אף אושה בהריון ברחוב, פתאום נראה כאילו כל העולם ואשתו בהריון ובכלל שום דבר לא מעניין חוץ מהריון. דבר דומה קרה לי עם החתונה: מהיום שהכרזתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

סוזי סורפרייז

  נתחיל בווידוי: מי שמכיר אותי ודאי יודע שבשלנית – אני לא. טרם  נישואי, היה זה הפרט הראשון שהצהרתי בפני כל מחזר פוטנציאלי: "אם אתה מחפש אישה שתבשל לך כמו אמא, חפש אצל אחרות". למזלי, יכולת הבישול שלי, לא הייתה סוגיה שהעסיקה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה