הבלוג של עדה אופיר

adaofir

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה... +עוד

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה שמודעות תיצור את השינוי. אפשר לקרוא אותי גם "כותבת מהבטן" http://writes-from-the-gut.blogspot.co.il

עדכונים:

פוסטים: 47

החל מאוקטובר 2013

הגענו לאילת אחרי תקופה ארוכה של סיר לחץ,התקופות האלו שאי אפשר לנשום. היינו זקוקים לביחד והיינו זקוקים להנאה נטו עם הילדות

08/06/2014

מכירים את הבחורות האלו בזוגיות שאחרי תקופה ארוכה ביחד מתחילות לנג’ס על חתונה? כשכל מה שמסתובב להן בראש זה שמלות כלה ואירוע מרהיב. הנשים האלו שכבר חושבות על הנאום שאחרי ומגלגלות על הלשון את המילה “בעלי”.

אז ככה הייתי, לפני עשר שנים, על קוצים. חיפשתי סימנים להצעה מתקרבת וכשהבנתי שכנראה זה לא יקרה בקרוב, זרקתי רמזים לאוויר ואחריהם שיחות נפש על אהבת אמת וזוגיות לטווח ארוך, אבל גם זה לא עבד, אוווף. בסוף לא נשארה ברירה והגיעו האיומים- לא בפרידה חלילה, הודעתי לו חד וחלק שאם לא תהיה הצעת נישואין בקרוב, הוא יקבל ממני טבעת. האיש שלי, שיודע טוב מאוד שמילה שלי זו מילה ומחובר היטב לכבוד “הגברי” שלו הבין שאין לאן לברוח.

 הוא הזמין סוויטה נשיאותית במלון מרידיאן, עם ג’קוזי גדול במרפסת. אז, ברגע אחד שכבר לא האמנתי שיגיע, כשהוא מצויד בעוגה בצורת לב, ו- 2 כוסות שמפניה, הוא כרע על ברכיו (או כמה שאפשר לכרוע בתוך מים מבעבעים ) והציע לי נישואין. ברור שלא התכוונתי לסרב, לאיש וליהלום שהצטרף להצעה.

טבעת1

באופן רוחני-סימבולי כלשהו, ארבעה ימים לפני שחגגנו תשע שנות נישואין, חזרנו שוב לאותו מלון, שהספיק למתג את עצמו מחדש בשם מלון יו-סוויטס מרשת מלונות יו

 

גם אנחנו התרחבנו והתמתגנו, בשתי ילדות, שרק שמעו את המילה אילת ולא הפסיקו לקפץ באוויר משמחה. באוטו אגב, הן קיפצו מחוסר סבלנות ובדקות הבודדות שלא שמעתי את השם שלי כחלק ממשפט כלשהו  ”אמא, מתי מגיעים?”  ”אמא, תביאי לי מים”  וגם “אמא תגיד לה ש…” חשבתי על הנופשים האלו שבסופם צריך לקחת חופש מהחופש, כי למעשה התפקיד המרכזי שלך הוא להיות צוות הווי ובידור של הילדים שכולל פליק-פאלקים באוויר, הרבה סחיבות על הכתפיים, תיזוזים בלי סוף, קניות של המון שטויות ו… ואז אתה חוזר הביתה עם הלשון בחוץ וגב תפוס.

מיד כשנכנסנו למלון יו סוויטס, הבנתי שהפעם זה כנראה יהיה אחרת, הילדות קבלו פספורט מיוחד שלווה אותן לאורך כל השהות וחייב! אותן להיכנס לכל הפעילויות של הילדים, הבנות שלי אוהבות חותמות, וכשהן מקבלות משימה, הן חייבות למלא אותה בהצלחה. תמו ימי ה- “אג-דו-דו” עם מפעילים מזמרים ורעשנים בבריכה כי אם חדר דאנס-בר והמון פעילויות שכוללות בלונים, מסיבת ממתקים, מופע שבו הן השתתפו שכלל חזרות, תלבושות והופעה אישית.  מה אני אגיד לכם? קשה להיות ילד.

פספורט1

אז הגיע מן רגע שקט שכזה, שפתאום הצלחנו לדבר, אני והאיש.. אף אחד לא קטע אותנו כל שנייה באמצע משפט. הגענו לאילת אחרי תקופה ארוכה של סיר לחץ, התקופות האלו שאי אפשר לנשום, שהעבודה שואבת אותך אליהם ואין זמן לעצור רגע ולהעריך את הזוגיות. כשאתה עסוק כל היום בלהקפיץ לחוגים, לחברים, לארח, מרגיש על תקן נהג מונית ומנסה למצוא פנאי לעצמך בתוך השגרה היום-יומית, לסדר מחשבות, לבהות באוויר.

היינו זקוקים לביחד והיינו זקוקים להנאה נטו עם הילדות.

“בריכה” הילדות הפרו את דקות השקט שלי.. “נו אמא… בואי כבר” ישבתי בחדר האוכל, אחרי ארוחת בוקר, שוקלת מחדש את עניין הביקיני לאור כמות האוכל שחוסל,  וכך, כשהן מצוידות במצופי נסיכות ומשקפי צלילה וכשהן מתעלמות לחלוטין מהקור של המים, מצאנו את עצמנו אני והאיש (הרי לא הייתה לי כוונה לקפוא מקור לבד) מחבקים את הילדות, משפריצים מים, מתאמנים קצת בשחייה ומבלים ביחד, ארבעתנו. בלי טלפונים או הטרדות מסביב.

 בריכה1

חמשוש משפחתי שכלל גם יום כיף בריף הדולפינים, שיט ביאכטה וטיול מרענן בערב, במרינה של אילת. כל זה לבין שיחות לתוך הלילה במיטה זוגית גדולה ומפנקת  צבירת אנרגיה וכוחות מחודשים.

 חזרנו הביתה, שוב צרחות של הקטנה, שלא רצתה לעזוב את המלון וחשבתי שמזל שלא הייתי צריכה להיכנס לשמלת הכלה של אז, כי סופשבוע כזה עם שפע של אוכל וקינוחים טעימים, חזרנו עם מטען חורג.

 עוגות2

ולסיום, שיר מקסים שאני מאוד אוהבת

 ילד פלא-יגאל בשן

עוד מהבלוג של עדה אופיר

תצוגה מקדימה

עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה

  אני עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה. זאת שכולם חושבים שהיא רזה טבעית, מאלו שכל היום זוללות ונשארות דקיקות, אבל הם טועים, מגיל 14, נאבקת עם הפרעות אכילה שבאות מידי פעם לביקור, נושפות כמו רוח רעה בעורף ולא מרפות. אני עקרת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

זהירות - פדופיל לפניך

באותו רגע שבו השמועות בוואטסאפ הכיתתי התגלו כעובדות רציתי לכלוא אותן בבית, ללוות אותן לכל מקום שהן נמצאות, להיות הצל שלהן.      ההורה האבוד אינספור סצנות התרוצצו לי בראש, אחת מהן הייתה:...

תגובות

פורסם לפני 5 years

שוק העבודה לא באמת קורא לי

אחת מכל חמש אמהות לילדים עד גיל 10  לא עובדת, כך פורסם בכתבה האחרונה בחדשות ערוץ  2.                                                  זהו נתון מדאיג, כזה שצריך לסובב הרבה ראשים, כזה שמחייב שינוי מידי. ...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה