היי בנות
כבר שנתיים שאני לא כותבת, אפשר להבין גם למה ואפילו לא מצאתי לנכון.
כולנו עברנו המון, כל תקופה מביאה איתה מפלס חדש של כאב, דאגה, סטרס.
והכי אני אוהבת את הביטוי " שיגרת מלחמה " שזה נותן לגיטימציה לכל מה שקורה .
בתוך כל התקופה הזיפתית שעוברת עלינו : גיסתי ילד לצבא, קרבי כמובן.
התחלתי לימודי תואר 1 ועם הגיל מגיעה התובנה שחייבות לתחזק כדי לשמור על הקיים.
עד שהעזנו וטסנו להתאוורר , טיול בנות לנקות את הראש עם מלא שופינג ואוכל טוב ..
נתקענו בגלל או בזכות אירן וכך טיול של 4 ימים הפך ל 14 יום, ממש טיול אחרי צבא.
עברנו אין ספור חוויות טובות, רעות, מעצימות, וסוחפות.
מה שבטוח גילנו את עצמנו מחדש.
מקווה שנתראה לפחות פעם בשבוע ,
עם הקפה של אחה"צ עם החוויות הפשוטות והמשעממות שהתגעגענו כל כך.
שלכן
ריקי מארי