נשיקה ראשונה במים הרדודים

שרית ישי לוי מעלה זכרונות מגיל עשר לקראת הסילבסטר: "אני לא אשכח את הרעד שחשתי בגופי כששפתיו של מיכאל נגעו לרגע בשפתי...הוא הסמיק כמו עגבנייה וצלל עם כובע הטמבל שלו אל מימי הבריכה"

28/12/2011
שרית ישי לוי קבלו עדכונים משרית
  • RSS
»

בת עשר הייתי כשנושקתי לראשונה בבריכת השחייה של כפר הנופש ראש הנקרה. קראו לו מיכאל, אני הייתי מירושלים ולא ידעתי לשחות  והוא היה מתל אביב ושחיין מחונן. עד היום מתחבא אצלי איפשהוא את התצלום שבו רואים את שנינו עומדים במים הרדודים של הבריכה, כשגלגל הצלה מפריד בינינו. הוא חובש כובע טמבל כדי להגן על ראשו הצעיר מהשמש הקופחת אני חובשת כובע ים מקושט בפרחי פלסטיק מכוערים כדי שאמא שלי לא תצטרך לחפוף לי ראש כל יום ולהאבק בשערי הסרבן. על גב התמונה כתוב בכתב ידי הילדותי; "ים - שם לנצח".  ים על שם הים התיכון הנשקף ברקע ושם ראשי התיבות של שנינו  - שרית ומיכאל.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נושקתי. הייתי ילדה מחובקת ומנושקת היטב. אמא שלי נישקה אותי, אבא שלי נישק אותי, סבא שלי נישק אותי, סבתא שלי נישקה אותי  - שלא לדבר על הדודים והדודות והחברים והחברות של אבא ואמא אפילו אחי רפי אולץ לא אחת באיומים לנשק אותי. אך מאותה פעם שבה הניח מיכאל את שפתיו על שפתי בהססנות בזהירות ומיד נסוג בחזרה, הבנתי שהנשיקה הזו היא משהו אחר, שונה מכל נשיקה שהכרתי קודם לכן.

אני לא אשכח את הרעד שחשתי בגופי כששפתיו של מיכאל נגעו לרגע בשפתי. זו הייתה תחושה שגרמה לי לעצום את עיני ומיד לפקוח אותם בבהלה רק כדי לראות את מיכאל מסמיק כמו עגבנייה וצולל עם כובע הטמבל שלו אל מימי הבריכה ונעלם לקצה השני.

מאז נושקתי רבות. כמאמר השיר המפורסם ההוא על הנשיקה הראשונה על הספסל בגן, נושקתי וגם נישקתי. את מיכאל לא ראיתי מאז אפילו פעם אחת, למרות שהמשכנו להתכתב וקבענו להיפגש בחופש הגדול הבא, באותו מקום ובאותה שעה. אבל עד שהגיע החופש הגדול ועד שמלאו לי אחת עשרה שנים כבר התנשקתי עם זוהר ומיכאל נשכח לגמרי מזכרוני.

אחרי זוהר באו ישראל ואבי ודרור וגלי ועוד שורה ארוכה שתקצר היריעה מלמנות. הנשיקה התמימה ההיא בבריכת השחיה של ראש הנקרה התחלפה בנשיקות מכוונות מטרה, בנשיקות מלאות תשוקה, בנשיקות מלאות משמעות. אבל מאז אותה נשיקה ראשונה לא הפסיקה להטריד אותי השאלה: מי קבע שנשיקה בלחי או במצח היא נשיקה ידידותית תמימה ומי החליט שנשיקה בשפתיים היא נשיקה רומנטית עם כוונות נסתרות? מי היו אותם גבר ואשה שהתנשקו לראשונה בשפתיים וגילו את התחושה המענגת, הבינו שהיא משמעותית, הנחילו את התחושה לדורי דורות  והפכו את הנשיקה בשפתיים למשאת נפש, לחלום, לכמיהה, לנושא שנכתבו עליו ספרים ושירים ולשעות של שיחות על ספסל הפסיכולוג?

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה