שווה להציל את הנישואים?

"רק עכשיו אני מבינה שלא בעלי היה אשם בתסכול שלי". מיכל איסט-אלון מציעה לחכות רגע לפני שזורקים את הנישואים לפח

15/11/2011
מיכל איסט-אלון קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS
» Thinkstock: אם כבר לשנות, אז למה לא עם בעלי?, צילום

"חיי הנישואים שלי לא משהו", אמרה לי. "אני מאוהבת בגבר אחר ורוצה לעזוב. הבעיה שאני לא יודעת איך".
"אני אעזור לך באיך", עניתי, "אבל את תצטרכי להסביר לי בצורה יותר ברורה את הלמה"
.
התברר שהלמה כלל: חוסר תקשורת, חיי מין משמימים ורוטינת חיים שוחקת. הסיפור של רובנו לא? רק שהיא זכתה בגבר מהצד. מישהו שהאיר לה את העיניים וגרם לה להבין שהיא יכולה לרצות יותר מהחיים. לכאורה, הדרך אל גירושים ונישואים שניים היתה צריכה להיות קצרה מאין כמוה. אבל הסיפור הזה המשיך אחרת. החיים המקבילים שחייתה תקופה לא מבוטלת, גרמו לה להבין שהיא למעשה שתי נשים. אחת אמיצה, מפתה, עצמאית ועוצמתית; שניה מופנמת, ביישנית, רוטנת ומתוסכלת. לפתע שאלה: "למה אני לא יכולה להיות האישה העוצמתית עם בעלי? האם אני לא בוחרת בדרך הקלה? האם בנישואים שניים בתוך כל הקושי שייווצר לא אתכנס בעצמי ואהיה שוב האישה המתוסכלת?".

"מה קורה?" שאלתי אותה, "רצינו להתגרש לא?".
"יש לי משהו טוב בבית", ענתה, "אם הוא רק היה מצליח לראות כמוני שמותר לרצות יותר מהחיים, אם רק היינו מצליחים לדבר יותר, לא הייתי עוזבת. הבעיה מעולם לא היתה באהבה שלי אליו, היא היתה באהבה שלי את עצמי. ואת יודעת מה הכי נורא? שרק עכשיו אני מבינה שלא בעלי היה אשם בתסכול שלי. הוא מעולם לא הכיר את מי שאני באמת".
נשים חזקות שלא ידעו שהן כאלו במשך שנים ופתאום מגלות שהן מסוגלות להרבה יותר ממה שהאמינו, יכולות לטעות לפעמים ולחשוב שהכוח הפנימי שגילו בעצמן צריך לשנות להן את החיים מקצה לקצה. הן רוצות בעל אחר, חיים אחרים, עבודה אחרת והכל באותה מהירות שבה הן חוות את השינויים והתמורות במודעות שלהן עצמן. לפעמים הצורך להחליף את הכל הוא הכרחי ונכון, אך לפעמים כל מה שאישה צריכה לראות הוא שעתה, משהבינה כמה דברים על עצמה, ניתנה לה הזדמנות חשובה לקחת את כל הכוח והעוצמה של המודעות החיובית שלה ולחלוק אותה עם בן הזוג, שבניגוד אליה, לא עשה שינוי. זה יצריך מאמץ וגם הרבה רצון טוב וסבלנות, אבל אולי זה שווה: הרבה פעמים נדמה לנו שאם רק נחליף את השחקן - כל ההצגה תשתנה ולא תמיד כך הדבר. לרוב, אנחנו באותה הצגה עם שחקנים חדשים.

כששני אנשים מתחברים מאהבה, יש להם משימה לא פשוטה. עליהם לעזור אחד לשני להתפתח. כל המהות של מערכות יחסים משמעותה השפעה הדדית חיובית. אם אחד מבני הזוג הלך לטיפול/ ייעוץ/ אימון/סדנה להעצמה אישית וחזר עם כמה תובנות על עצמו, השלב הראשון יהיה להאמין שהוא מסוגל, אך רגע! יש שלב שני. השלב השני צריך להיות ניסיון להשפיע על בן הזוג.כאן המבחן הכי חשוב הוא לבדוק שבנוסף למחשבות כמו: ״אני מסוגלת ליותר״, ״מגיע לי יותר״; אני מתרגלת לחשוב: ״גם לו מגיע יותר״, ״גם הוא מסוגל לשנות״.

הפכים נמשכים? לא תמיד

רובנו הורגלנו לחשוב שאנחנו נמשכים למי ששונה מאיתנו אבל האמת היא שאנחנו מושכים אלינו את מי שדומה לנו, לפי חוק רוחני של ״דומה מושך דומה והפכים דוחים זה את זה״. במה דומה? במודעות הפנימית. באופן העמוק של החשיבה וההתנהלות של חיינו. הכוונה היא שמלכתחילה אנו נמצאים עם אדם הדומה לנו באופן ההתנהלות הזוגית, כך שאם לא התמודדנו עם האחריות שלנו לכשלון הזוגיות ורק האשמנו את הצד השני, קיים סיכוי גבוה שגם בפעם הבאה נמשוך אלינו מודעות זהה, רק עם אדם אחר.

האישה מתחילת הסיפור הבינה שהגבר האחר בחייה רק נראה, מריח ונשמע אחר, אבל היא גם הבינה, שברגע שהיחסים ביניהם יהפכו למחייבים היא תאלץ להתמודד עם אותם הקשיים שלא התמודדה מול בעלה. למשל: הקושי שלה להעלות נושאים כואבים לשיחה, להיות כנה, לפתח עצמאות ועוד. המצפון שלה, שהיא תוותר על בעלה- אב ילדיה, ותלך לפתור את בעיותיה בזוגיות חדשה, עזר לה לראות: "אם כבר לשנות, אז למה לא עם בעלי?". ממקום כזה היא השפיעה על בעלה להסתכל על עצמו ולהגיד: "גם אני חייב שינוי".

סיכום הדברים עד כה:

1. צריך לבדוק טוב אם יש עדיין ניצוץ אהבה - זה הבסיס. זיכרו שהכעסים ההיסטוריים מעיבים עליכם, ולכן כדי לבחון את הרגשות ביניכם אפשר להעזר באנשים לא שיפוטיים, שמכירים אתכם טוב ולא מדברים מהמקום האישי שלהם.

2. הכרחי (!) לעבור שינוי תודעתי. להאמין בעצמכן. אבל זו רק חצי הדרך - עליכן לבדוק אם אתן מסוגלות גם להאמין בבן הזוג.

3. כדאי לזכור שאלו תהליכים לא קצרים, ולעיתים כואבים, אבל גם גירושים כואבים. ההבדל הוא בסיפוק העצום מהידיעה שהצלחתן לשפר דבר שלא האמנתן שתצליחו.

ולפני שאתן שואלות "למה אנחנו צריכות להשקיע זמן ומאמץ לעזור לגברים?", או מפטירות: "שיבין לבד", "הוא בחיים לא ילך לטיפול", "הוא לא ישתנה" - תשובתי היא זו: אתן ממש לא חייבות. באמת. אם לא טוב ולא מצליחים לשנות אפשר לזוז הלאה. לפעמים יותר קל לשנות דפוסים במסגרת קשר חדש, בלי היסטוריה -  וזה בסדר. אחרי שבדקנו היטב את עצמנו האופציות שלנו ברורות: אפשר לקום וללכת ולהתמודד בקשר חדש ואפשר לנסות להשפיע לטובה על מה שכבר יש. בחירה!

אציין כמובן, שכתבתי עבור נשים, אבל זה תקף באותה מידה עבור גברים שמיהרו לעזוב אחרי שגילו משהו חדש על עצמם. הראשון שעושה את הצעד לשינוי עם עצמו, הוא גם זה שישפיע על הצד השני. תבדקו שוב. אם יש אהבה, אל תמהרו לעזוב אותה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה