לחם סבלנות

הגרגרנית אפתה לחם חם ורך, עם קרום מתפצפץ וניחוח נפלא שמילא את הבית, כזה שלוקח להכין אותו יממה שלמה. בסוף, חברות, הסבלנות משתלמת.

לחם

התבאסתי קלות כשקראתי שהעיתונאי מארק ביטמן עוזב את מדור האוכל השבועי שלו בניו יורק טיימס (אבל ממשיך עדיין במדור הדיעות). ראשית, משום שהוא מצחיק בטרוף (מי שראה את הסרטון, בו היהודי הטוב הזה מכין כתף חזיר צלויה, מבין על מה אני מדברת), ושנית – מפני שהמתכונים שלו מצוינים. עייפות החומר כנראה.

ואיך זה קשור ללחם? ולמה סבלנות? משום שנזכרתי במתכון שמארק נתן בזמנו ללחם ללא לישה, באדיבות המאפיה Sullivan Street Bakery שבניו יורק (מקום שווה בפני עצמו). קל מאוד להכין את הלחם: הוא לא דורש מאמץ, מכשור מיוחד, טכניקה חדשנית או חומרים שלא תמצאו בבית. אבל הנה הקאץ’ – חייבת להיות לכם סבלנות, כי הלחם הזה הוא איטי – לוקח להכין אותו כמעט יממה. בקיצור, אין פה עניין של חשקים והגשמת סיפוקים עכשיו ומיד. התחילו להכין את הלחם בערב, כדי שיהיה מוכן לארוחת הערב של יום המחרת.

בסוף תקבלו לחם לבן ורך בפנים עם קרום מתפצפץ מבחוץ. ותזכרו שזה לא באשמתי אם אתם מתמכרים ומחסלים את הלחם, בתוך דקות, בלי לשים לב. עצה שלי – קראו את המתכון פעם אחת, מההתחלה ועד הסוף, לפני שאתם נכנסים למטבח (בכל זאת: אופים פה לחם בסיר עם מכסה).

צילום: "הגרגרנית"

לחם ללא לישה

  • 3 כוסות קמח (430 גרם), לכו על לבן ופשוט
  • 1/4 כפית שמרים יבשים אינסטנט (1 גרם)
  • 1 1/4 כפיות מלח (8 גרם)
  • 1 1/2 כוסות מים (345 גרם)
  • מעט שמן זית
  • עוד קמח לקימוח הבצק והמשטח (אפשר להשתמש גם בקמח תירס או בסובין)

אופן ההכנה:

  1. בקערה יבשה ערבבו את כל החומרים היבשים.
  2. הוסיפו את המים ובחשו ביד או בכף עץ כמה שניות לאיחוד. זהו – גמרתם את כל פעולות הערבוב שתצטרכו לעשות.
  3. שפכו את הבצק הדביק שהתקבל לקערה ששימנתם בשמן זית מבעוד מועד. כסו את הקערה בניילון נצמד ותנו לה לעמוד כ-12-18 שעות בטמפרטורת החדר (20 מעלות לערך). כמה שיותר, יותר טוב.
  4. ישנתם טוב? עכשיו תראו שפני הבצק מכוסים בועות. זה הזמן להוציא אותו מהקערה למשטח מקומח. קפלו את הבצק פעם-פעמיים לכיוון האמצע שלו והניחו אותו, עם צד הקיפול כלפי מטה. כסו אותו בניילון נצמד, שינוח עוד 15 דקות.
  5. אבקו מגבת כותנה במעט קמח חיטה, קמח תירס או סובין. הניחו עליה את הבצק (צד הקיפול כלפי מטה) ופזרו מעליו קמח נוסף. כסו אותו במגבת כותנה נוספת ושוב, תנו לבצק לנוח עוד שעתיים, להכפלת הנפח.
  6. חממו את התנור ל-230 מעלות. כחצי שעה לפני תום זמן ההתפחה, הכניסו לתוך התנור סיר עגול, מברזל או פיירקס (הסיר ריק), בקוטר של 20 ס"מ לערך.
  7. בזהירות הוציאו את הסיר והפכו לתוכו את הבצק (חלק תחתון כלפי מעלה). צפירת הרגעה: אל תיבהלו מהמראה המבולגן של הבצק. הכל כשורה. אפשר להזיז את הסיר מצד לצד, כדי שהבצק יתפזר בתוכו.
  8. כסו במכסה של הסיר ואפו 30 דקות. לאחר מכן, הסירו את המכסה ואפו 15-30 דקות נוספות, עד שמתקבל ציפוי שחום.
  9. הוציאו החוצה וקררו על רשת. אחרי שתתאפקו כמה שתצליחו, פרסו את הלחם, מרחו עליו חמאה והיידה – לפה. תענוג!

בתאבון.

השוונץ:

  • מאז שיצא הספר "לחם בבית" של אורי שפט, הבית שלי מתמלא בריחות אפיה. ניסיתי את רוב הלחמים והלחמניות בספר ויש לנו כבר כמה פייבוריטים. אמנם לא כאלה שמתחרים בלחם הכפרי הצרפתי של "לחמים" (כי אין על הלחם הזה), אבל טעימים ומייצגים בכבוד את הקטגוריה. בכלל, ספר יפה, שימושי ומומלץ לארון ספרי הבישול והאפיה שלכם.

לבלוג המלא של הגרגרנית.

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit