איי אנדמן – שבוע 1

כשתל אביבית נמרצת החליטה לחגוג בגן העדן של איי אנדמן, היא לא ידעה שהאוכל יהיה כל כך חלומי.

23/02/2011
תל אביבית נמרצת לשעבר קבלו עדכונים מתל
  • RSS

למרות שבחרתי בדרך היקרה והקלה ביותר להגיעה לכאן, ולמרות שהייתי צריכה לחצות את הודו רק לרוחבה ולא לאורכה, זה היה מסע מפרך של 24 שעות, שדות תעופה, המתנות ארוכות והרבה טיסות קצרות באמצע. מה לא עושים כדי להגשים את החלום לחגוג את יום ההולדת 30 בגן עדן? בתוך המבנה של שדה התעופה של PORT BLAIR (העיר הראשית באנדמן), עפות ציפורים. ובאי הראשי, AVALOK, מתקיימות שתי קומונות מרכזיות: קומונה גרמנית, שהחברים בה מטיילים בצורה מאוד פעילה תוך כדי מילוי כל החובות התיירותיים, ואיך לא, קומונה של ישראלים שיושבים כל היום על ערסלים, אוכלים, ועושים עוד אי אלו דברים שעליהם לא נהוג לכתוב באינטרנט.

המקום

נראה כמו תאילנד, מריח כמו הודו וטעים כמו יוון, רק בלי זיתים, ללא זכר לגבינה כלשהי ועם שלל דגים ופירות ים. מצד אחד - ים בצבע טורקיז מטריף, עם גאות ושפל שכמותם לא ראיתם בחיים. מצד שני - ג’ונגלים ירוקים ותושבים מקומיים מאוד ידידותיים שלא רואים בתיירים רק ארנק. אלכוהול נמכר כאן רק בחנות משקאות שנמצאת במרחק נסיעה של 20 דקות על אופנוע, ולכן החלטתי לקבל את זה כסימן ולנצל את ההזדמנות הנדירה ולעשות ניקוי יסודי של כל המערכות. מיותר לציין שיומיים אחרי קבלת ההחלטה, על המרפסת שלי כבר עמדו כמה בקבוקי בירה ריקים ובקבוק רום כהה ללא תכולה כלשהי.

אוכל טעים

יש כאן שפע דגים, אבל כולם נקראים בפשטות SNEPAR. טעמתי סנפר לבן, סנפר אדום ואפילו סנפר כסוף במקום שנראה כמו צריף עם שני שולחנות ודגים שמחכים ללקוחות עטופים בנייר עיתון. אין במקום אפילו שתייה, רק דגים. מזמינים דג, מוציאים מהתיק ספר ומחכים 30 דקות בזמן שהדג שלכם נטבל בתערובת תבלינים בשם המסתורי MASALA. הוא נעטף בנייר כסף ואחרי זה בעלה של בננה, נקשר עם חוט ונאפה בתנור TANDURI. התוצאה המתקבלת ריחנית במיוחד וטעימה כל כך שקשה לתאר במילים.

אוכל מפתיע

לובסטרים ענקיים שנבחרים מתוך דלי ענק ומוגשים עם פטיש אמיתי לניפוץ השריון. בחיים לא ראיתי לובסטרים כאלה בשרניים, ואת הידיים שתפתי אחרי זה ברחוב באמצעות קנקן מים בעזרתו של בעל המקום שהוא גם טבח וגם מלצר.

אוכל עממי

יש כאן שוק ירקות ושוק דגים, וביניהם הרחוב הראשי של האי שהמאפיין היחיד שבו שמזכיר רחוב הוא חנויות. ברחבה שליד יש שוק ירקות, וכל יום אחרי השקיעה צצים דוכני רחוב למקומיים שכל מאכל בהם עולה 5 רופה (50 אגורות). אם תהיו אמיצים וסקרנים מספיק, ותכינו מראש בקבוק קולה לניקוי יעיל של רעלים, תוכלו לשרוד את זה די בקלות. אבל על כך, בשבוע הבא (וגם על חגיגת יום הולדת ה-30 שלי בחברתם של החברים הבינלאומיים שלי).

לבלוג של תל אביבית נמרצת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה