ראשון המסיק

מסתבר שישנה מסורת רבת שנים שהכוכב הראשי בה הוא שמן הזית ראשון המסיק, אז הלכתי למסעדת 'טוטו' לבדוק אם אני מבינה עניין

שמני הזית. צילום: 'תל אביבית נמרצת'

מסתבר שלא רק ליין יש פתיחות חגיגיות והשקות רשמיות, גם שמן הזית זוכה לכבוד והערכה אצל בעלי הטעם האנין, ומעריציו הרבים מתאספים כדי לטעום אותו כמעט כמו שטועמים יין. כן, ממש לטעום, עם פרוסת לחם טבולה, או סתם ככה בלגימות מהכוסית. ולמה שיעשו זאת תשאלו, כאילו חסרים לנו משקאות עתירי קלוריות… מסתבר שישנה מסורת רבת שנים שהכוכב הראשי בה, זה שלכבודו התחילו אותה, הוא שמן הזית ראשון המסיק. לא מזמן חגגנו את פתיחתו של הבוז’ולי הראשון של השנה, והיום חוגגים את השמנים הראשונים של המסיק 2011!

מדובר בשמן זית מיוחד ואנין, עכור למראה אך עז בטעמו. בתוליותו, שאינה עברה סינון או הצללה, היא זאת שמוערכת רבות, כיוון שהיא מעניקה לשמן את ניחוחות הזית העשירים ואת המרירות והחריפות החצופים שבו, שמבדילים אותו מהשמנים האחרים.

לאירוע הטעימות הגיעו מביני עניין גדולים, טועמים דגולים, גרגרנים מדופלמים ואני, ואת כולנו אירח ירון שליו במסעדת "טוטו", שהכין לכבוד האירוע תפריט בראנץ’ מיוחד, שמרכיביו מחמיאים במיוחד לשמני הזית. על הבר נחו להן פוקצ’ות ארוכות ומבריקות עם שמן זית וזעתר, לצידן כיכבו גבינות איכות שמנות מהארץ ומהעולם, דגים כבושים בשמן זית, מעוטרים בבצל ירוק וטבעות בצל סגול מתקתק, פלפלים חריפים ומתוקים עם גבינת טולום, חציל שרוף כאש עם טחינה שחורה, רביולי תורכי עם שמנת חמוצה, גרבלקס כתמתם, סלט כרובית עם כבדים שנקצצו גס, סלט ביצים עשיר וקרפצ’ו ורדרד עם מטבלים מעניינים.

כיום יש בארץ כ-30 זנים שונים של זיתים המיועדים להפיק שמן זית והם נקראים "האוסף המנדטורי" על שם חוות חנניה שנוסדה בתקופת המנדט הבריטי, כחלק מהניסיון של המחלקה החקלאית בממשלת המנדט לבדוק את יכולות החקלאות בארץ ישראל.

שמני הזית שמונפקים כראשוני המסיק הם המשובחים ובעלי הטעמים האנינים ביותר מיתר השמנים, ואותם ניתן למצוא רק עד חודש אפריל של אותה השנה, אז תמהרו – שלא תגידו שלא ידעתם!

לבלוג אוכל תל אביבי נמרץ

תל אביבית נמרצת לשעבר
אני לין, תל אביבית נמרצת בדימוס וקיבוצניקית נכון לעכשיו. עוסקת בכתיבה לכל גווניה - כותבת מצאת החמה עד צאת הנשמה אחרי ששרדתי את משבר גיל 30, ועשיתי ניקוי עצמי יסודי במשך 6 חודשים מסעירים בהודו, אחרי שכבשתי את הבלוגוספרה הקולינארית והעברתי את חיי מלב העיר לאזור הכפרי של עמק חפר, הגיעה הזמן להוריד את המסכה ולהיות כנה. המשקל כבר לא מעניין וכך גם המסעדות החדשות שחוזרות על עצמן ולא מחדשות. עכשיו זה אני כמו שאני, עם כל מה שעובר עליי בחיים הזוגיים המקצועיים והאישיים ותאמינו לי – גם בלי אוכל, זה בכלל לא מעט www.linurman.com