4 סיפורי הציצים המפתיעים של השנה

השנה הפסקנו להוריד חולצות בשביל גברים, ועשינו זאת לגמרי בשביל עצמנו: למדנו מהו ערום מחאתי, איפה ואיך כדאי להניק, ומה כל כך חשוב במה שסקאוט ויליס עושה באינסטגרם. פמיניזם פרונטלי, ככה זה נראה

21/09/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

1. מחאת המניקות

אישה אחת בקניון בפתח תקווה שנציג הזוי מההנהלה ביקש ממנה לא להניק, הייתה הטריגר למחאה מוצדקת, מרתקת, מסעירה וחובקת כל. נשים מניקות בישראל יש בכל הגילאים, המגזרים והמקצועות, והמהירות שבהן התאגדו להלחם על זכותן להניק בפומבי, בלי הפרעות ודיכוי - הוכיחה כי אכן, יש כאן בעיה. כותבת שורות אלו יכולה להעיד כי הניקה תחת כל עץ ברחבי המדינה ואפילו לא השתעלו בכיוונה - אבל אם כל כך הרבה נשים הצטרפו יחד להפגנה מתוקשרת בכיכר רבין, אין לי אלא להגיד להן תודה - אולי בגללן איש לא הציק לי. הסולידריות סביב הזכות הבסיסית להניק מבלי להיות מודרת מהמרחב הציבורי היא פמיניסטית במהותה, והיא גם פותחת דיון חשוב על הצביעות בחברה המחפיצה: כששלטי חוצות מראים שדיים ענקיים (בפוטושופ!) כדי למכור גלידה או משקפיים, ובמקביל מבקשים מנשים לכסות את עצמן כשהן נותנות אוכל, כי הן העזו להשתמש בחזה שלהן למטרה שאיננה גירוי מיני, זוהי הדו פרצופיות בשיאה. גם לפייסבוק הגיעה המחאה, כאשר נשים העלו תמונות של עצמן מניקות - למרות שמדיניותה הרשמית של הרשת החברתית היא להוריד תמונות כאלה. ביוני, הושג ניצחון זמני על הצביעות הזו, והנהלת פייסבוק הודיעה כי לא תסיר תמונות של נשים מניקות.

ובמקביל למחאת המניקות, נושא נוסף התעורר בקהילה הפמיניסטית, והוא שאלת היחס אל נשים שבחרו שלא להניק. האם הן סובלות מ"טרור הנקה" מידי הממסד, יועצות ההנקה והחברה בכללותה? האם מתנהגים אליהן כאל "אמהות סוג ב'"? האם נכון לדבר על תחליפי חלב כעל שורש כל רע, כאשר ברור כי הם מספקים תזונה ראויה בהחלט? לצד המאבק החשוב על הנקה במרחב הציבורי, אסור להזניח גם את הצד הזה של המשוואה. בסופו של דבר, שני המאבקים מתנקזים יחד לאמת אחת: השדיים שלנו הן שלנו, ואף אחד לא יגיד לנו מה לעשות איתם, איך ואיפה.

hanaka

2. אורטל בן דיין מתפשטת מול אלדד באח הגדול

בסוף זכתה אקטיביסטית אחרת, טל גלבוע, שעשתה כל מה שיכלה בערוץ 2 למען קידום בעלי החיים עד שהפכה למיליונרית ומנצחת - הערכתנו נתונה לגלבוע, אבל עם כל האהבה לחיות, אנחנו קיווינו שזו תהיה שנת המאבק הנשי ב"אח הגדול". וזה כמעט קרה: הכניסה של אורטל בן דיין לבית האח הייתה הפעם הראשונה בה פמיניזם אמיתי נשמע בפריים טיים, בתכנית הנצפית ביותר במדינה. תקוותינו התנפצו כשבן דיין הפכה למודחת הראשונה, ובכל זאת היא נתנה לנו כמה רגעים שעדיין לא יוצאים לנו מהראש.

השיא, מבחינתנו, היה כשהורידה חולצה במקלחת, בעת ויכוח עם אלדד, ובכך זכתה לעיטורי פיקסלים מאנשי העריכה ולרגע טלוויזיוני אייקוני. לא הציצים עצמם הלהיבו אותנו, כמו המשמעות הפליטית של הצעד הזה: אורטל הסבירה כי בעת הויכוח על הכניסה למקלחת היא הרגישה מותקפת, וכדי לאזן את המשוואה בינה לבין הגבר שישב מולה - התפשטה. כי אם לו מותר לשבת פשוק רגליים בלי חולצה, למה היא זו שצריכה להישאר מופנמת ומאופקת? כאשר הואשמה אחר כך בהטרדה מינית, היא הסבירה כי מדובר בעצם ב"הטרדה מינית מתקנת", ובמילים אחרות: אוי אוי אוי, גברים מסכנים, אנחנו מציקות לכם? אולי תבינו סוף סוף מה אנחנו עוברות שעה שעה, יום יום. הטופלס של אורטל, בכל מקרה, ייזכר אצלנו כמחאה מוצדקת וחכמה, וגם משעשעת. מי אמר שלפמיניסטיות אין חוש הומור?

orcar285

3. סקאוט ויליס משחררת את הפיטמה

כשאת הבת של דמי מור וברוס ויליס, יש לך שתי אפשרויות: או להיות נערת הוליווד ריקנית ומשעממת, שרק מצלמת את עצמה לאינסטוש כל היום; או להיות אמנית, חלוצה, גיבורה פמיניסטית פורצת גבולות ש...ובכן, מצלמת את עצמה לאינסטוש כל היום. לשמחתנו סקאוט ויליס בחרה באפשרות השנייה, והצילומים שלה לאינסטגרם אינם רק שעשוע, אלא גם דרך להתריס בממסד. אחרי שהרשת החברתית ההשעתה את הפרופיל שלה כי הצטלמה בחולצה שקופה בלי חזייה, סקאוט התרגזה מאוד. היא הרגישה מודרת, מושתקת, מושפלת, ויצאה למסע נקמה אישי ברשת הצבועה.

אז ויליס יצאה לסיבוב שופינג בניו יורק, עם חזה חשוף לגמרי והשתמשה ברשת היותר ליברלית, טוויטר, כדי לשאול: איך יתכן שזה חוקי להסתובב ברחובות בלי חולצה, אבל אסור לעשות זאת בתוך העולם של אינסטגרם? האם קהילת הצילומים לא רוצה להיות חלק מהחברה, במקום סמן פוריטני מיושן בתוכה? ושוב, שאלת השאלות: מדוע כשאישה מחליטה לחשוף את עצמה בתנאים שלה זה מזעזע את אמות הסיפים, אבל כשמפרסמים עושים זאת כדי למכור מוצרים, איש לא מצייץ? המאבק של ויליס עדיין לא שינה את המדיניות המיושנת של אינסטגרם, אבל בהחלט צבר תאוצה מעניינת ואת ההאשטאג "שחררו את הפטמה", המצר על חוסר השיוויון בין פטמות נשיות לגבריות, וטוען כי כל מה שלגבר מותר לחשוף - צריך להיות לגיטימי גם עבור אישה.

scoutcar156

4. עירום מחאתי כובש את העולם

הארגון FEMEN שנוסד באוקראינה ופועל היום מפריז, ודאי היה שמח בשני הסעיפים הקודמים. אורטל בן דיין ו/או סקאוט ויליס אולי לא חברות בו באופן רשמי, אבל הארגון מדבר בעצם על מה שהן עשו: להשתמש בעירום נשי כאקט מחאתי, פוליטי, כדי להביך גברים ולערבל את מערך הכוחות. די, נמאס מהחברה הקפיטליסטית שמנכסת לעצמה את השדיים, מזקירה אותם, ממלאת אותם בסיליקון ומוכרת דרכם מוצרים. מעתה, הציצים חוזרים אלינו. חברות הארגון מוחות טופלס ברחבי העולם, כשעל גופן החשוף רשומים מסרים כמו "תזדיין, פוטין" וכיוצא באלה - מה שמביא לתשומת לב מיידית של הסביבה, וגם גורר מעצרים לא מעטים, אבל הכל למען המטרה.

גם בישראל, נעשה השנה שימוש בעירום מחאתי. בפעם הראשונה זה קרה במצעד הגאווה, כאשר נשים עלו על במה והתפשטו כדי למחות על היחס ללסביות בקרב קהילת הלהט"ב. פעם אחרת, היה זה בהפגנה חשובה כנגד תרבות האונס, שבה חלק מהמוחות בחרו להוריד את בגדיהן ולהבהיר כי אין שום קשר בין מידת החשיפה של אישה, להסכמתה ורצונה במין. כך זה נראה מאחור:

 

1379292_10152273604632348_2052485193_n




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה