ביי ביי סטיב

לרגל השקת האייפון 5S בישראל אייל לינור מחליט לערוק מהמחנה ולסגור חשבון עם אב מתעלל

28/10/2013
איל לינור קבלו עדכונים מאיל
  • RSS

סטיב היקר. פתאום אני חושב על זה שאני בעצם לא בסדר. אתה מת כבר יותר משנתיים ועד היום ממש לא נפרדתי ממך. בעצם היו לי הרבה סיבות. לא רציתי, או ליתר דיוק לא יכולתי לתת לך ללכת. נאחזתי בזיכרונות שהשארת לי על האייפון ולא יכולתי למחוק. אני החזקתי את הנשמה שלך ואתה החזקת את שלי,  בתוך ארון מתים קטן, מלבני ושחור. המכשיר הזה שהמשיך ללכת איתי בתוך הכיס ולהזכיר לי שבעצם, חי או מת, אתה עדיין שולט בחיי.

וזה לא היה ארון מתים אחד, הם היו שלושה, האייפון, האייפד מיני והמחשב השולחני הענק שבחדר העבודה שלי – שלושה מונומנטים שהציגו לי את החזון שלך מכול מסך. אתה ואתה ואתה  - מולי בכול מקום ובכול שעה. אבל היום מספר ימים לפני שעומד להגיע הפרי האחרון מעץ הבאובב הגדול ששתלת, אני החלטתי להיפרד. הגיע הזמן לשחרר סטיב. החלטתי לתת לך למות ולהתחיל לחיות עם אנדרואיד.

אתה היית כמו אבא שלי סטיב. לא, לא כמו אבי האמיתי החי והאהוב. יותר כמו אבא גאון, אך עריץ אכזר ומתעלל. אני הערצתי אותך סטיב, אני רציתי להיות כמוך. בכל מצגת אותה הראיתי ללקוחותיי הייתה תמונה שלך כדוגמה לגאונות שאין כדוגמתה, בונה המותג האולטימטיבי, המוצר המושלם, מקים מקדש הקמעונאות המופלא. ובכל מקום בו דיברתי עליך, היה ברור לכולם שלא משנה מה נעשה, לעולם לא נגיע לקרסוליים שלך.

הערצתי אותך ואתה בחרת להתעלל בי בתמורה. כי מה בסך הכול רציתי ? מסך גדול יותר שיקל עלי לראות כאשר הראיה שלי הולכת ומתדרדרת? סוללה עם חיים ארוכים יותר כדי שאוכל להסתובב בחופשיות בלי לגנוב חשמל מכול שקע מזדמן? יכולת לסדר לי את מסך הבית כך שאוכל לארגן את חיי באופן נוח? לקנות מתאמים ושקעים במחיר סביר? להעביר את השירים החוקיים שלי ממקום למקום ?

רציתי דברים פשוטים. אבל לכל הצרכים הלגיטימיים שלי אתה בחרת לומר לא. בחייך וגם במותך. ואני נשארתי נאמן. סירבתי לומר עליך מילים רעות. המשכתי להלל אותך בכול חדר ישיבות. עד שהבנתי סטיב – אתה היית חרא של אבא. אבא מתעלל. גאון אבל טינופת. אתה לא באמת אהבת אותי. אתה אהבת רק את עצמך. כי אם היית אוהב אותי כבר מזמן היית מקשיב לי.

סטיב ג'ובס, צילום: שאטרסטוק

אבל סטיב, אל תחשוב שזה בא לי בקלות. הייתי צריך לקחת את הזמן כדי לשבת עליך שבעה. במשך שבעה ימים עמד ללא שימוש, על שולחני, האנדרואיד החדש והנוצץ שרכשתי. לא הייתי מסוגל להוציא את כרטיס הסים, הלב הפועם של המכשיר ולהעביר אותו למכשיר אחר. הבטתי בו והרגשתי כמו ילד מפוחד. כמו רוצח.  במשך שלוש שנים כול חיי היו שלובים בתוך הנשמה שהחדרת למכשיר, למערכת ההפעלה ולאקולוגיה שלמה ששלטה בכול רובד בחיי: הפגישות שלי, הרשימות הסודיות ביותר, המוסיקה שגדלתי עליה וכל הדיסקים שהמירו את דתם לאייטיונס – הכול היה שלך. אבל אחרי שבוע הגיע הרגע – הוצאתי את הסים והכנסתי אותו למכשיר החדש.  בגדתי בכול מה שהאמנתי בו שנים, נטשתי תרבות, שפה וחברים של SMS עם רקע תכלת.

אז עכשיו אני מסתובב עם אנדרואיד מגניב בכיס. יש לו מסך 5 אינטש ואני רואה בו מעולה, הסוללה מחזיקה יום שלם ללא תגבור ואני יכול לסדר אותו בדיוק כמו שאני רוצה. האם אני מאוהב בו ? בוא נרגע סטיב. אני כבר גדול. נכון, היית מאוהב באייפון אבל היום כולנו כבר גדולים. סמארטפון זה סמארטפון. מכשיר זה מכשיר. אני כבר לא מתאהב בגאדג'טים, עברתי את הגיל. גם יש לי כבר גישה אחרת למותגים, בזמן שישנת, היתה פה מהפיכה חברתית קטנה שהפכה להרבה אנשים את הראש (כולל אותי) לגבי מה התפקיד של מותגים בחיי.

האם הוא מושלם? לא. ממש לא. בניגוד למכשירים הסגורים הרמטית שהיית מוציא בחייך, יש בו באגים והרבה. הוא לא מעודן, איסטניס ואנאלי כמו האייפונים. אבל אתה יודע מה סטיב? הוא לפחות בעדי. הוא מנסה להבין מה אני רוצה. הוא יודע שהתפקיד שלו זה לשרת אותי ולא להיפך. היצרנים של המכשירים מתחרים זה בזה בכל רגע נתון וכך אני יכול לקבל מכשיר שבאמת נועד כדי לעשות לי טוב. אני אוהב את הגישה הזאת. פתאום אני מרגיש כמו לקוח  - לא כמו עבד.

ועכשיו הם כבר מוכנים לעמוד בתור, כול אותם יתומים שעדיין מחכים שתקום לתחיה כמו הרבי מלובביץ'. הם יודעים בכל ליבם כנראה, אתה המשיח ושאתה לא מסוגל למות. ובאיזה מקום גם אצלי אתה עומד לחיות. אני לא הולך למחוק את התמונה שלך מהמצגות שלי. את התמונה אני אשאיר, אבל את הכיתוב אשנה. במקום חברה המהווה דוגמה לגאוניות, תהיו דוגמה טובה לדוגמטיות, אטימות, אכזריות וזלזול בלקוחות. וזה לא ממקום של זלזול, חס ושלום, זה ממקום של כאב.

ואני יודע מה אתה חושב סטיב, אתה חושב "כן, תנו לו שבועיים עם האנדרואיד, הוא יבין שאין תחליף לשלמות והגאוניות של apple" הוא יחזור על ארבע" אז אחרי שכבר עברו כמה ימים, יש לי רק שתי מילים להגיד לך: היית מת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה