אתגר ה100 ימים/ מילים היום השמיני

אז גם היום החלטתי לכתוב על תאונות הדרכים עליהם כתבתי כבר בעבר מספר פעמים. הדבר מרתיח אותי ומרגיז אותי איך הנהגים בישראל לא מודעים למה הם עושים ובאיזה קלות הם עולים על ההגה כשהם שיכורים/ על סמים/ עייפים או סתם נוהגים במהירות כי הם חושבים שהכביש שייך להם

בחורה עם מחשב נייד

3.2.19

כתיבה
אתגר ה100 היום השמיני. סליחה שאני חוזרת על עצמי אבל שוב נתקלתי בסרטון בנוגע לעבירות תנועה- של נהג שנסע במהירות 136 קמ"ש. המשטרה הורתה לו לעצור אך הוא המשיך בנסיעה עבר מחסומים וכראה שהוא חסום החליט לעשות בפרסה נגד כיוון הנסיעה ונכנס בניידות המשטרה וכך לבסוף נעצר. אז תגידו לי אתם איפה החוכמה , איפה החשיבה באמת זה ממש מעצבן ומרגיז אותי אישית איך אין לאנשים חשיבות לערך החיים וחייהם של אנשים אחרים? תחשבו על זה אם הוא היה עוצר כשהמשטרה אמרה לו,בזה היה נגמר העניין, אך הא החליט להמשיך לנסוע וכעת יוגש נגדו כתב אישום על העברות שעשה. אז תגידו לי אתם האם זה היה שווה את זה? הפעם הוא יצא בחיים אך מה היה קורה אם חלילה הא היה נהרג או גורם למוות של מישהו אחר – מה הוא היה אומר אז ? תפסיקו להגיד לי זה לא יקרה! היחידים שפוגעים בעצמנו זה אנחנו לבד. אי אפשר להאשים את המשטרה כל הזמן כי מי שלוחץ על הגז זה אנחנו ורק אנחנו אין אף אחד אחר להאשים
תחשבו על זה בבקשה רגע לפני שאתם עולים על הכביש , סעו לשלום וחזרו בשלום הבייתה שבוע טוב לכולם

חנה
אוהבת לכתוב ורוצה לעבוד בתקשורת- העיתונות הצרכנית על מנת לחשוף הטעיות וללמד את האזרח/צרכן את זכויותיו -הרי ידע זה כח. כל תחקיר או כל מחדל מכעיס ומרגיז אבל מה שבאמת מעצבן זה שאנו חושבים שאין לנו את הכח לשנות את המצב ולכן הוא נשאר כך.