הבלוג של זאתי מהפרברים

זאתי מהפרברים

עומדת בפקקים, מסיעה לחוגים, פולה כינים, מטפחת הפרעת אכילה. מנסה לכתוב, מחפשת משמעות, מחפשת אהבה.

עדכונים:

פוסטים: 52

החל ממרץ 2013

בוק ריפורט על הספר כשהכריש ישן מאת הסופרת הסרדית מילנה אגוס.

07/09/2014


כריש ישן בים

מה שהכי התחשק לי לעשות בזמן  שקראתי את כשהכריש ישן, זה להתקשר למילנה אגוס ולהזמין אותה לשתות בירה על הים. או אוזו, או ערק, או כל  משקה אחר ששותים בסרדיניה, שם היא גרה.

כי יש לפעמים את הספרים האלה שבא לך להיות חברה של מי שכתב אותם.

וכשהכריש ישן הוא ספר כזה.

ספר על משפחה מסרדיניה. אבא, אמא, סבתא, דודה ושני מתבגרים שחלקם בדכאון וכולם מחפשים אהבה.

על אמא, שמעלימה את מקלות הכביסה הצהובים מהחבל כי הצבע שלהם מאיים עליה. על דודה שמתה כבר למצוא את אהבת חייה אבל לא מסוגלת להחזיק מעמד עם גבר יותר משלוש שעות. על אבא שמציל את כל עניי העולם אבל שוכח לטפל בילדיו ועל מתבגרת שמנהלת רומן בדס”מ (bdsm) עם גבר נשוי, ומצליחה לתאר מה מושך אותה ביחסים האסורים האלה, שיש בהם  כאב, סכנה, והשפלה.

הנערה המתבגרת היא גם זאת שמספרת את הסיפור.

בכתיבה קולחת בגוף ראשון, בפרקים קצרצרים שמשלבים עצב תהומי והומור מופרע. היא מתארת את קורות המשפחה הזאת עד לסוף, שאפשר במידה מסוימת לקרוא לו סוף-טוב.

כשהכריש ישֵׁן/מילנה אגוס.

תירגמה מאיטלקית: מרים שוסטרמן־פדובאנו.

הוצאת הספריה החדשה/הקיבוץ המאוחד, כתר, 153 עמודים, 68 שקלים

 

עוד מהבלוג של זאתי מהפרברים

הודעה נמסרה למשפחה

ותתפלאי איך זה שהשמש ממשיכה לזרוח כל בוקר ובאוטו יגמר המצבר והווישר הימני ימשיך לחרוק ומה לעזאזל את אמורה לעשות עם כל הבגדים האלה שלו? שחלקם עוד שוכבים בסלסלה של הכביסה המלוכלכת ולא היה לך אומץ לכבס, כי הריח...