הבלוג של זאתי מהפרברים

זאתי מהפרברים

עומדת בפקקים, מסיעה לחוגים, פולה כינים, מטפחת הפרעת אכילה. מנסה לכתוב, מחפשת משמעות, מחפשת אהבה.

עדכונים:

פוסטים: 52

החל ממרץ 2013

התחנה האחרונה לבנתיים של רכבת ההרים הזאת היא יום הולדתי החמישים, שחל ממש היום. והדבר היחיד שיש לי להגיד לרגל החגיגות האלה, זה שהחיים הם פאקינג מפתיעים.

22/03/2014

החודשים האחרונים היו טרופים.

עברתי דירה. אמא שלי התחרפנה. הרסתי בית. הבת שלי התחילה לעשן. ותוך כדי אני גם בונה בית.

בימים תפקדתי, בלילות החרדות התעוררו. לא ישנתי, טחנתי סדרות ב vod ואכלתי בלי סוף, חשבתי שאני יכולה להן. אבל עם הזמן החרדות השתלטו לי על החיים.

בבוקר היו לי בחילות, בצהריים סחרחורות, והטיפול בבית ובילדים הרגיש כמו ריצוי עונש בעבודות שירות. כשקלטתי שאני משתגעת ביקשתי עזרה. הרופאה נתנה לי משהו ממשפחת ה –  ssri מעכבי ספיגת סרוטונין – הדור החדש של הפרוזק.

חודשיים התהלכתי כמו זומבי. השקפתי על חיי מבחוץ. גררתי רגליים כאילו אני דורכת על דבק מגע. כל פעולה שעשיתי נראתה תפלה. גם כשספרתי בדיחה, גם כשצחקתי.

את המועקה החליף ריק.

תהיתי אם מעתה והלאה כך יראו חיי? ואם כן, אז איזה בעסה זה.

באחד הערבים מצאתי את עצמי מכינה פנקייקים לילדים מבלי שהתבקשתי. המתבגרת הביטה בי בפליאה ואני הבנתי שסוף סוף ספיגת הסרוטונין שלי הסתדרה.  באותו יום התחיל איתי מישהו בפייסבוק.  באותו יום גם נזכרתי שבעוד חודש אני בת חמישים, ושביומולדת הזה אמא שלי לא תתקשר אלי ברבע לשמונה בבוקר, ותשיר לי בקול סופרן חינני “היום יום הולדת”.

בשביל לא לחתוך ורידים החלטתי להפיק לעצמי חגיגת יובל מהז’ורנאל. בהזמנה נכתב “האוכל והדרינקים עליי, התוכנית האמנותית עליכם”.

למרבה הקטע, הדייט עם הבחור מהפייס יצא בדיוק בבוקר יום המסיבה.

בשמונה בבוקר גבר רחב כתפיים ויחף חיכה לי במרפסת ביתו. את הזמן בילינו בינות סדינים בהדפסי סוסים, שנדליר כפרי עם איילים, שטיח פרה ווילונות מנומרים.   אין מה לאמר, לבחור יש טעם ייחודי בדקורציה.

קורנת ומפוצצת מאנדורפינים חזרתי הביתה להקביל את פני חבריי במסיבת היובל.  בתוכנית האומנותית היו שני נאמברים מוזיקליים. הראשון בביצוע חברות הילדות שלי לשיר הספונג’ה האולטימטיבי שש עשרה מלאו לנער.

את המילים האלמותיות של עלי מוהר:

וכך התחיל העצב המתוק

והבדידות חונקת את הצחוק.

החליף הטקסט:

וחמישים זאת רק ההתחלה

ואת הרי מזמן לא בתולה.

 

הנאמבר המוזיקלי השני היה קאבר של חברי לספסל העבודה

לשירו של ביאליק  בשל תפוח

את המילים של המשורר הלאומי

וכרגע שבה ובימינה 

החליף הטקסט:

בעצם מפאת צנעת הפרט אני לא מצטטת את הטקסט שהם כתבו.

את התוכנית האומנותית סיים מופע סטנד אפ עם אינטרפרטציה חדשה לסיפור מעשה בחמישה בלונים.

היומולדת היה שמח ומבדח ומצחיק ומרגש.

שבוע הייתי בעננים.

התחנה האחרונה לבנתיים של רכבת ההרים הזאת היא יום הולדתי החמישים, שחל ממש היום. והדבר היחיד שיש לי להגיד לרגל החגיגות האלה, זה שהחיים הם פאקינג מפתיעים.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של זאתי מהפרברים

הודעה נמסרה למשפחה

ותתפלאי איך זה שהשמש ממשיכה לזרוח כל בוקר ובאוטו יגמר המצבר והווישר הימני ימשיך לחרוק ומה לעזאזל את אמורה לעשות עם כל הבגדים האלה שלו? שחלקם עוד שוכבים בסלסלה של הכביסה המלוכלכת ולא היה לך אומץ לכבס, כי הריח...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ארגז בירה גינס

חודשיים לפני שהצוללת עזבה את נמל פורטסמות, יורם ורן התערבו על תאריך ההפלגה המדויק. מכיוון שאת החניכה שלהם הם עשו בים הצפוני, היו להם מניירות של יורדי ים ותיקים. וככאלה,...

תצוגה מקדימה

מי תהיה אמא שלי?

במרחק שני שולחנות ממני יושבת מיכל. ממש לקראת סוף ההריון שלה היא באה איזה בוקר ואמרה שלאחותה גילו סרטן. משהו במעי. נתנו לה שנתיים. ממרחק שני שולחנות ממני, נחשפתי ליומן גסיסה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה