הבלוג של זאתי מהפרברים

זאתי מהפרברים

עומדת בפקקים, מסיעה לחוגים, פולה כינים, מטפחת הפרעת אכילה. מנסה לכתוב, מחפשת משמעות, מחפשת אהבה.

עדכונים:

פוסטים: 52

החל ממרץ 2013

ברמזור הרגשתי שאני לא מצליחה לבלוע, התחושה לוותה בחוסר יכולת לנשום. פתחתי את כל החלונות והכרחתי את עצמי להשתעל כמה שיותר חזק. צעקתי על עצמי שמספיק עם ההצגות האלה. ובאמת וואלה יופי, התקף חרדה באוטו, זה עוד לא היה לנו.

אחרי כמה שיעולים התעשתי.

זו כבר פעם שנייה השבוע שהחרדות לא מצייתות לחוקים. בדרך כלל הן באות בלילה, לפני השינה. אבל בשבת, אחרי שהורדתי את נועם לאימון, הייתה לי שעה שלמה, עד שיתחיל המשחק, להתרווח מול הפלפלים-הצהובים שהקלטתי לי. קוצר הנשימה תפס אותי לא מוכנה על ספת הטלוויזיה. נבהלתי. חשבתי שאני הולכת למות.

רצתי למראה נראיתי לעצמי חיה. הנעתי את האצבעות בידיים, שאלתי את עצמי אם משהו כואב לי. מלמלתי בראש שרק הילדים לא ימצאו אותי מוטלת על הרצפה מתבוססת בקיא. ואולי זה עדיף שהם ימצאו אותי, מאשר שאשאר ככה לבד בלי מושיע. ואז מי יזמין אמבולנס? ומי יספר לבעלת הבית? ומי יארוז את כל החפצים? ומי יעשה טסט לאוטו? ניסיתי לנשום עמוק. החלפתי בגדים, הכנתי לנועם קופסת אוכל עם דברים שהוא אוהב ויצאתי למשחק. אם כבר למות, אז עדיף בשמש. מוקפת באנשים, לא משנה שהם אוהדי כדורגל.

הבוקר אחרי שהכנתי סנדביצ’ים לילדים לא היתה לי שום יכולת להתלבש, להכנס לאוטו ולהתחיל את יומי. הייתי חייבת לנוח. פחדתי להתמוטט. בשביל למנוע טראומה מהילדים נכנסתי למיטה. רק שלא יחזרו מבית-ספר וימצאו אותי שרועה בתוך שלולית דם.

חשבתי שאם כרגיל, אשאיר להם צלחות במקרר הם במילא לא ישימו לב. הם לא רגילים לראות אותי בצהריים בבית. היא, אוכלת ורצה להתאמן בפני. והוא אוכל והולך לשחק כדורגל.

אולי בערב כשהם יחזרו מורעבים הם יבואו לבדוק מה קורה איתי ולמה אני במיטה.

טוב, אחרי מנוחה קצרה קמתי וכתבתי פוסט. מעניין אם הוא יגיע לטופ 20 בסלונה. זה שאני חושבת מחשבות טריוויאליות זה סימן טוב. בינתיים גם המתבגרת חזרה מבית-ספר ומעבר לכתף שלי היא מציצה במסך המחשב. לא אמא, לא עפת על עצמך.  מי יפיק את ההלוויה שלי?!  נו, באמת?! אני אפיק לך ת’הלוויה ואני גם אזמין מפל שוקולד. אני מסתכלת על הכרס האימתנית שהתיישבה לי על המותניים. היא לוחצת לי על הסרעפת, היא מפריעה לי לשרוך שרוכים. ברור לי שאם אצליח להפרד ממנה, הרבה מדדים רפואיים יראו אחרת. אולי גם החרדות יהיו רזות יותר. זהו, אני מפסיקה לעשן. אני מתחילה דיאטה. אני מפסיקה לעלות במעלית. מהיום רק מדרגות. לפחות אם אני אתמוטט בחדר מדרגות מישהו מהשכנים יזעיק אמבולנס.

עוד מהבלוג של זאתי מהפרברים

הודעה נמסרה למשפחה

ותתפלאי איך זה שהשמש ממשיכה לזרוח כל בוקר ובאוטו יגמר המצבר והווישר הימני ימשיך לחרוק ומה לעזאזל את אמורה לעשות עם כל הבגדים האלה שלו? שחלקם עוד שוכבים בסלסלה של הכביסה המלוכלכת ולא היה לך אומץ לכבס, כי הריח...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ארגז בירה גינס

חודשיים לפני שהצוללת עזבה את נמל פורטסמות, יורם ורן התערבו על תאריך ההפלגה המדויק. מכיוון שאת החניכה שלהם הם עשו בים הצפוני, היו להם מניירות של יורדי ים ותיקים. וככאלה,...

תצוגה מקדימה

מי תהיה אמא שלי?

במרחק שני שולחנות ממני יושבת מיכל. ממש לקראת סוף ההריון שלה היא באה איזה בוקר ואמרה שלאחותה גילו סרטן. משהו במעי. נתנו לה שנתיים. ממרחק שני שולחנות ממני, נחשפתי ליומן גסיסה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה