הבלוג של טל בר

זמן לנשום

יועצת ארגונית ומאמנת אישית להפחתת לחצים ושחיקה ושיפור ביצועים. מלווה אנשים ומנהלים בתהליכי שינוי מעל 20 שנה, ונחושה בדעתי לתרום למאמץ הכללי למען חיים שפויים, שמחים ומספקים יותר. בבלוג תמצאו את העקרונות והכלים הטובים... +עוד

יועצת ארגונית ומאמנת אישית להפחתת לחצים ושחיקה ושיפור ביצועים. מלווה אנשים ומנהלים בתהליכי שינוי מעל 20 שנה, ונחושה בדעתי לתרום למאמץ הכללי למען חיים שפויים, שמחים ומספקים יותר. בבלוג תמצאו את העקרונות והכלים הטובים והפרקטיים ביותר אותם למדתי, אספתי ופיתחתי במהלך השנים. למידע על ייעוץ, סדנאות ותהליכים אישיים בנושא הפחתת לחצים ושחיקה: [email protected]

עדכונים:

פוסטים: 10

עוקבים: 6

החל ממאי 2014

החוזקות המרכזיות של הפסיכולוגיה החיובית הן ההתאמה שלה לאנשים בריאים והמכוונות הפרקטית שלה לשיפור חיי היומיום. ההבדל בינה לבין תורות השיפור העצמי שצצות עיתות לבקרים הוא שהיא מבוססת על מחקר אקדמי. לפי המחקרים, תחושת הרווחה הנפשית שלנו נקבעת על פי החלוקה הבאה: 50% גנטי, 10% סביבתי ו-40% פעולות מכוונות שלנו. הפוסט מתאר את דרכי בעולם הפסיכולוגיה – החל מזו המסורתית ועד לפסיכולוגיה החיובית, וכולל כמה עקרונות וטיפים ליישום מיידי, ששמעתי אתמול בהרצאה של עדי פלד ממרכז “מיטיב”. זמן קריאה משוער : כ-8 דקות.

04/07/2017

את הסיפור הבא כבר שמעתי וסיפרתי כל-כך הרבה פעמים במסגרת הרצאות, תהליכים אישיים או שיחות חולין, ועדיין בכל פעם עם סיומו נופל לי האסימון מחדש:

שני סוכני מכירות של נעליים נשלחים על-יד המנהל שלהם לאי טרופי. הדבר הראשון שהם מבחינים בו כשהם מגיעים לאי הוא שכל תושביו יחפים. הסוכן הראשון ממהר להתקשר למנהל שלו ומתלונן: “למה שלחת אותי לכאן? אין לי מה לעשות כאן. סתם בזבזנו זמן וכסף. הם בכלל לא נועלים נעליים! אני עולה על הטיסה הראשונה וחוזר”. מתקשר הסוכן השני למנהל שלו ומודה לו: “אתה גאון ששלחת אותי לכאן. יש לי כאן 100% לקוחות עם צורך בנעליים – כולם יחפים. נראה לי שאשאר כאן יותר זמן משחשבנו”.

ככה זה בחיים. חוויית החיים שלנו וגם התוצאות שאנחנו מפיקים – נקבעות בתודעה שלנו: באופן שבו אנחנו מפרשים את הנסיבות, ולא בנסיבות עצמן.
הפסיכולוגיה החיובית משתמשת בעקרון הזה כדי לעזור לאנשים לחיות חיים מיטביים יותר: בריאים יותר, שמחים יותר, ממצים יותר.

shoes

ולפני שאמשיך עם הפסיכולוגיה החיובית, קצת היסטוריה אישית ומקצועית שקשורה לעניין.

1987 אני בת 17

כשמגיע הזמן לבחור מגמות בתיכון אני בוחרת בפיזיקה – כי זה מה שעושים כל החכמים (לא בהכרח, אבל זה מה שחשבתי לעצמי), ופסיכולוגיה – בשביל הנשמה. זה לקח כמה שיעורים בודדים עם מורה נפלאה כדי שאחליט שכשאהיה גדולה – אהיה פסיכולוגית.

1995 אני בת 25

אני בוגרת לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב. מאחוריי שלוש שנים שבהן עשיתי כל מה שצריך כדי להמשיך הלאה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ממוצע ציונים מטורף בתואר? – יש, התנדבות במשך שנתיים בשני מקומות – עם מבוגרים עם סכיזופרניה ועם ילדים עם אוטיזם? – יש, המלצות מקיר לקיר? – יש, התנסות אישית בתהליך של טיפול פסיכולוגי? – יש, חיבור שכתבתי ומסביר בדיוק למה נועדתי לזה? – יש.
אני נרשמת לכל האוניברסיטאות כמו שעושים כולם, כדי להגדיל את סיכויי הקבלה, וברגע שהמעטפה האחרונה נשלחת….אני מבינה שזה לא נכון בשבילי.
אני מחכה שבוע כדי לראות שאני עדיין מרגישה כך, וכשההרגשה לא משתנה, אני מתקשרת לכל  האוניברסיטאות ומבקשת מהן לזרוק לפח את מעטפות ההרשמה.
אני בשוק. כל הסביבה בשוק – ההורים, החברים, הפסיכולוגית שלי, הממליצים.
אני מחכה עוד שנה שבמהלכה מתחזקת בי ההבנה, שאני לא רוצה לעבור מסלול הכשרה רב שנתי שעובר דרך הרבה חולי נפשי, כדי לעבוד בסופו של דבר עם אנשים בריאים.
אני מוותרת על החלום ומתחילה את לימודיי ואת הכשרתי כיועצת ארגונית.

2006 אני בת 36

מאחוריי עשור של הנחייה, הדרכה, ייעוץ ארגוני וליווי מנהלים. אני רוצה להגדיל את ארגז הכלים שלי כדי שאוכל לעבוד גם עם אנשים פרטיים על יצירת שינוי בחייהם, ומגיעה ללימודים ארוכים של אימון אישי. בפעם הראשונה מאז התחלתי ללמוד, אני מרגישה שהגעתי הביתה. בבסיסו של תהליך הליווי עומדים חקירה מוקירה (שיטת ליווי השואפת לחולל שינוי וצמיחה מתוך התייחסות להצלחות שכבר התרחשו בעבר), דגש על הכוחות של הפרט, על החוזקות שלו, על השאיפות שלו ועל חיבור למציאות ולפרקטיקה. מאז ועד היום העקרונות האלו משמשים אותי בחיי המקצועיים והאישיים כאחד.
לימים, כאשר אתוודע יותר ויותר לעקרונות הפסיכולוגיה החיובית, שנוסדה בשנת 1998 על-ידי מרטין סליגמן, אבין שזה מה שזה.

hopebyme

2017 אני שומעת הרצאה בנושא פסיכולוגיה חיובית של מרכז “מיטיב”

גם אחרי עשר שנים של ליווי אנשים דרך עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, כל מפגש שלי עם העקרונות האלו כמאזינה בקהל מיד מרומם אותי, ואני יוצאת ממנו שמחה ומלאת אנרגיה. יש הבדל גדול בין להרצות ולהנחות, לבין להאזין ולהתנסות – גם אם אני מכירה את החומרים מלפני ולפנים.
על עדי פלד ממרכז מיטיב שמעתי המון דברים טובים כבר כמה שנים, ואתמול הזדמן לי לראשונה לראות אותה בפעולה.
מומלץ מאד ללכת לשמוע את ההרצאה כולה או להירשם לאחד הקורסים שמציע המרכז לקהל הרחב, שגם עליהם שמעתי רק דברים טובים.

מכיוון שהגישה כולה מכוונת להעלאת אנרגיה אישית והגדלת הכוחות שלנו, להלן כמה עקרונות וטיפים ליישום מיידי, ששמעתי בהרצאה עם מעט תוספות משלי:

#1 אושר בחיים לא בהכרח שווה לאושר מהחיים
לפני שאני עוברת למה שעדי העלתה בהרצאה, כמה מילים על פרופורציות: אושר הפך במידה מסויימת לאחד מעגלי הזהב של העידן הנוכחי. ככזה הוא מפרנס תעשיה שלמה של שיפור עצמי, שלפעמים נוטה לזילות, לקלישאות ולהפיכת האושר לחזות הכל.
באופן פרדוקסאלי, כשמסתכלים על מה שקורה כיום בעולם: יש מיתאם הפוך בין הדיבור על אושר לבין אחוז האנשים המאושרים. במילים אחרות: תעשיית השיפור העצמי גדלה וכמוה גם אחוזי הדיכאון והחרדה.
אז למה בכל זאת לדבר על אושר?
ראשית, כי אם אפשר להגביר את חוויות האושר והסיפוק בחיינו אז למה לא? ושנית, כי רגשות חיוביים נמצאו קשורים לביצועים גבוהים, לבריאות וליחסים בינאישיים טובים. עוד על כך ניתן לקרוא כאן.
רגשות חיוביים הם לא רק דבר שקורה לנו. אפשר לשלוט בזה.
באופן אישי, אני מעדיפה לדבר על שמחה וסיפוק.

בהרצאה הציגה עדי את הגישה של פרופ’ דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה וחוקר ותיק של נושא האושר. כהנמן מבחין בין אושר בחיים שהינו חוויית אושר מיידית – עכשיו, ברגע הזה, לבין אושר מהחיים שהינו מבט כולל על החיים – מה השגתי בחיי עד היום ועד כמה אני מבסוט/ה מזה?
יכול להתקיים פער בין השניים: אנו יכולים לחוות כרגע אושר, אך בהסתכלות כוללת על הישגינו בחיים להיות פחות מרוצים או להיפך: להיות מרוצים מהישגינו בחיים ולחוות בהווה עצב וחוסר סיפוק.

מה אפשר לעשות?
בתור התחלה לשאול את עצמנו מדי פעם שתי שאלות:

  1. בסולם של 1-10 עד כמה אני מאושר/ת בחיי היום?
  2. בסולם של 1-10 עד כמה אני מאושר/ת מחיי עד היום?

ואני מוסיפה: השלב הבא הוא לחשוב מה אני יכול/ה לעשות כדי לשפר את זה אפילו במעט? ולתרגם את זה לעשייה בפועל.

PeterDrucker

התמונה של פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, לקוחה מכאן

#2  התפתחות מחייבת יציאה מאזור הנוחות

באזור הנוחות לא מתרחשת שום התפתחות, רק מאד נוח שם. הרגלים הם דבר חזק מאד, והם עלולים להשתלט על חיינו גם כשהם משמרים מציאות שרחוקה מלהיות אידיאלית. כדי לצמוח ולהתפתח – אנחנו חייבים לצאת מאזור הנוחות המוכר שלנו.
יש לכך שתי סיבות טובות נוספות:

  1. זה עוזר לנו להגביר את כמות הצמחת התאים החדשים במוח (נוירוגנזה) – בניגוד למה שחשבו פעם, המוח שלנו ממשיך להשתנות ולגדול עד ליום מותנו. למידת דברים חדשים, ועשיית דברים בדרך שונה ממה שהתרגלנו, תורמת ליצירת נוירונים חדשים במוח וליצירת קשרים חדשים במוח.
  2. הפחתת שחיקה ושיפור ביצועים – שחיקה היא אחת הרעות החולות שהכי מאפיינות את העידן שלנו, ולצערנו אחת הפחות מדוברות שבהן. ארחיב על זה עוד בעתיד.
    כאשר אנחנו עושים את אותו הדבר שוב ושוב עד כדי ירידה בעניין וחוויה של שחיקה גם הביצועים שלנו יורדים בהתאם. זה משפיע לא רק עלינו אלא גם על הלקוחות שלנו ועל האנשים שמסביבנו.

מה אפשר לעשות?

אם יש בחייכם משהו שמרגיש “אפור” או שוחק – כאשר אתם עושים אותו בפעמים הבאות, תוך כדי העשייה עשו בכל פעם משהו אחד שונה שרק אתם תדעו עליו.
מחקרים מצאו ששינוי כזה משפר את הביצועים, את יכולת הריכוז ואת חוויית הסיפוק של המבצע ושל אנשים הנהנים מתוצרי הביצוע.

headstand

#3 מה ששמים עליו פוקוס – גדל

אנשים נחלקים לשני סוגי טיפוסים: “מחפש הפגמים” ו”מחפש התועלת“. נחשו מי יהיה מרוצה יותר מחייו?
כמו בסיפור על סוכני הנעליים, חוויית החיים שלנו נקבעת דרך הדברים שבהם אנחנו בוחרים להתמקד.
אם רוב השאלות שלנו יתמקדו במה שלא עובד בחיינו, כמו: “למה לא טוב לי בחיים?” , ו”מה לא כיף לי בעבודה?” – חוויית החיים שלנו תהיה שלילית יותר מאשר בעקבות שאילת שאלות כמו: “מה עובד לי בחיים?”, “מה הולך לי טוב בזוגיות?”, “מה אני יכול/ה ללמוד מזה לפעמים הבאות?” או “מה כיף לי בעבודה?”.

מה אפשר לעשות?

  1. שימו לב לדיבור הפנימי שלכם, בחרו בקפידה את השאלות שאתם שואלים את עצמכם ביומיום, ובמידה ואלו שאלות מקטינות או “משלילות” – שנו פוקוס והפכו אותן לשאלות מצמיחות.
  2. התרגיל הבא נמצא במחקרים רבים כמגביר את רמת האושר הבסיסית ביומיום. אני נוהגת לתת אותו ללקוחות שלי, אבל מודה ומתוודה שבעצמי אני עושה אותו רק מדי פעם ולא באופן עקבי. יצאתי מההרצאה עם חשק לעשות אותו מדי יום: איך תהפכו למחפשי תועלת?
    מדי ערב ציינו לפחות חמישה דברים שעבדו לכם טוב היום או שאתם מוקירים עליהם תודה.
    אתם יכולים לעשות זאת לבד או בשיתוף אנשים קרובים.
    בכל יום מצאו דברים חדשים ואל תחזרו על אותו הדבר פעמיים.
    גוונו –התמקדו בכל יום בתחום אחר בחייכם, למשל: באנשים שבחייכם, בעבודה, בבריאות.
    קחו את הזמן - אל תמהרו. דמיינו כל דבר לפרטי פרטים: מה היה? איך זה הרגיש? וכן הלאה. המוח לא מבחין בין דמיון ומציאות, וכשאנחנו מדמיינים משהו – ברמה המוחית והפיזיולוגית זה כאילו אנחנו חווים אותו שוב.
    ואני מוסיפה: שום דבר אינו מובן מאליו – הודו גם על הדברים הקטנים ועל אלו שנראים לכם מובנים מאליהם. לא צריך לחכות עד שנאבד משהו כדי להודות על קיומו בחיינו.happylittlethings

כמו לפי הזמנה נתקלתי הבוקר בציטוט משיר נפלא של לאה גולדברג, שמתאים לי בדיוק כדי לחתום את הפוסט הזה.
הציטוט הופיע בבלוג “סיפורי חיים” של נגה שנער-שויער, שאירחה את נתלי תמיר מהבלוג “עיר, כפר ומה שבינהם“:

”יש בעולם הרבה דברים יפים:

עצים ופרחים, אנשים ונופים

ומי שיש לו עיניים פקוחות

רואה מדי יום מאה

דברים נפלאים לפחות”.

עוד מהבלוג של טל בר

תצוגה מקדימה

על נשימה ומלחמה - איך להרגיע את הפחד

הפוסט הפותח של הבלוג הזה היה אמור להיות אחר, אבל לאור מה שקורה כאן בימים האחרונים הוא נראה לי לא מתאים. ולכן, בצו השעה, קבלו "פוסט של לפני התחלה" – פוסט על נשימה בזמן מלחמה. דווקא עכשיו, כשאנחנו צריכים את עצמנו במלוא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

משחקים ונרגעים: תרגילי נשימה שאפשר לעשות עם ילדים

כל ילד יודע שנשימה מרגיעה. כשמשהו משתבש, אנחנו מיד יודעים לומר: "תנשום", "קחי נשימה עמוקה". לפעמים אנחנו רק אומרים, ולפעמים אנחנו גם עושים את זה: באמת לוקחים כמה נשימות עמוקות, וזה עובד. זה עובד כי כשאנחנו מתרכזים בנשימה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

22 סיבות לתרגל מדיטציה ונשימה עמוקה באופן קבוע

11 שנים אחורה מעכשיו, אני בת 35, יושבת באולם מלא אנשים בערב מבוא לקראת הקורס "נקודת מפנה" – שעוסק ביחסים שלנו עם כסף. הקורס הוא תנאי לקורס מאמנים, ואני שהגעתי מעולם של ייעוץ ארגוני שכולו כלים ופרקטיקה, מחכה בסקרנות לשמוע מה...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה