הבלוג של טל בר

זמן לנשום

יועצת ארגונית ומאמנת אישית להפחתת לחצים ושחיקה ושיפור ביצועים. מלווה אנשים ומנהלים בתהליכי שינוי מעל 20 שנה, ונחושה בדעתי לתרום למאמץ הכללי למען חיים שפויים, שמחים ומספקים יותר. בבלוג תמצאו את העקרונות והכלים הטובים... +עוד

יועצת ארגונית ומאמנת אישית להפחתת לחצים ושחיקה ושיפור ביצועים. מלווה אנשים ומנהלים בתהליכי שינוי מעל 20 שנה, ונחושה בדעתי לתרום למאמץ הכללי למען חיים שפויים, שמחים ומספקים יותר. בבלוג תמצאו את העקרונות והכלים הטובים והפרקטיים ביותר אותם למדתי, אספתי ופיתחתי במהלך השנים. למידע על ייעוץ, סדנאות ותהליכים אישיים בנושא הפחתת לחצים ושחיקה: [email protected]

עדכונים:

פוסטים: 9

עוקבים: 6

החל ממאי 2014

איש עסקים הולך לרופא ומתלונן על סטרס גדול, חוסר מנוחה, מכאובים שונים והתקפי חרדה חוזרים ונשנים. הרופא שולח אותו לבדיקות מקיפות, ובכל מקרה ממליץ לו על 20 דקות מדיטציה מדי יום. “השתגעת?” אומר לו איש העסקים, “אין מצב שאמצא 20 דקות ביום לתרגול. גם בלי זה אני בקושי נושם”. “אם כך” אמר לו הרופא, “עליך לתרגל שעה ביום.” זמן הקריאה של הפוסט הזה: כ-8 דקות. אם הוא מרגיש לכם ארוך מדי, יש סיכוי שזה סימן שהוא בדיוק בשבילכם. ההמלצה שלי: פנו לו זמן. יש לי הרגשה שתודו לי על זה.

04/06/2017

איש רץ שחור לבן

ב”שיחות פינת הקפה” אפשר לשמוע את כל מה שאנחנו לא אומרים כשאנחנו בפוזיציית הסופר-תיפקוד שלנו. משפטים כמו “אין לי כוח יותר”, “אני לא רוצה ללכת ל.. אבל אלך בכל זאת, כי זה ייתן לי יום חופש מהעבודה”, “אני רוצה רק שיעזבו אותי בשקט”, “כל מה שמתחשק לי זה לישון” נשמעים יותר ויותר בשיחות האלו וגם אצלי בקליניקה –  בין אם מדובר במנהלים בכירים, בעובדים מן השורה, בהורים או בתלמידים. זה לא מפתיע, שכן ארגונים בימינו דורשים ביצועי-שיא מהעובדים שלהם, בתי ספר דורשים את זה מתלמידיהם, לקוחות דורשים את זה מנותני שירות ומספקים, וילדים דורשים מהורים (או שההורים דורשים זאת מעצמם). החיים עצמם דורשים מאיתנו יותר מאשר בעבר, ובמקביל גם מציעים לנו יותר– שפע בלתי נתפס של אפשרויות. לו רק היה לנו עוד זמן כדי להספיק הכל.

השיטה הישנה פשטה את הרגל

אנשים מנסים לעמוד בקצב הדרישות והרצונות, אך השיטה הישנה של להשקיע שעות נוספות לאורך זמן לא עובדת להם יותר. הם מוצאים עצמם מותשים, כועסים, מאשימים, מפתחים אדישות, חולים ולעתים משלמים מחירים אישיים כבדים. ימי עבודה ארוכים יותר לא עובדים, כי בסופו של דבר מדובר במשאב מוגבל. גם אם ננהל את זמננו בצורה מדוקדקת – עדיין יהיו לנו רק 24 שעות ביממה, בעוד שכמות הדרישות והאפשרויות הולכת וגדלה משנה לשנה. יתרה מזאת, אנשים רבים מתקשים יותר ויותר לעמוד בלו”ז שתיכננו אם בשל משימות שנמשכות יותר זמן משהוקצה להם, אם בשל תיעדוף לא נכון, ואם עקב התפזרות והסחות דעת. ומי מאיתנו לא מכיר זאת?

bankrophsy

אם לא ניהול זמן – מה כן?

לפני שאנו שואלים את עצמנו “איך אנחנו מנהלים את הזמן שלנו?” כדאי שנשאל: “מה אנחנו מכניסים ללו”ז שלנו, שיאפשר לנו להפיק את המקסימום?” – מקסימום הספק, מקסימום איכות, מקסימום הנאה, מקסימום בריאות, ומקסימום מיתאם בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שאנחנו עושים בפועל. המה הזה הוא כל מה שקשור למשאבים האישיים שלנו, לכוחות שלנו. ככל שיהיה לנו יותר כוח, כך נוכל לעשות יותר ובאיכות טובה יותר. נשמע פשוט והגיוני, לא?

המטבע הקובע: נהלו את הכוחות שלכם, לא את הזמן

כל פעולה שאנו עושים, צורכת אנרגיה, ובכלל זה גם מחשבות, רגשות ועצם החיים עצמם. גם כשאנחנו ישנים אנחנו צורכים אנרגיה לצורך חלימה, חילוף חומרים, נשימה עוד. אנחנו מיטיבים להבין את נושא האנרגיה הזמינה כשמדובר בסמארטפון שלנו. רוב האנשים יצאו מהבית כשהם מוודאים מראש היכן יוכלו להטעין את הסמארטפון במהלך היום. רובנו פחות נוטים להתייחס לזה כשמדובר בנו עצמנו. למען האמת, רוב האנשים נוטים להתעלם מזה, מניחים שהאנרגיה שלנו מתחדשת מעצמה באופן בלתי מוגבל, ותמיד יהיה לנו עוד ועוד ממנה עבור כל מה שאנחנו צריכים. למשל: ההבנה שעבודה ללא הפסקות לא משרתת אותנו היא מהפכנית עבור חלק מהאנשים.

האמת היא שאנרגיה אנושית היא משאב מתכלה כמו כל משאב אחר. הבשורה הטובה היא שניתן לחדש אותו כל הזמן, גם במהלך היום.

ניהול אנרגיה אנושית הוא רב מימדי

אם הסמארטפון מופעל על-ידי סוג אחד של אנרגיה, הרי שאצל בני האדם ניתן לזהות ארבעה סוגים שונים של אנרגיה המשמשים אותנו במהלך היומיום.

pompidupipes

מודל ניהול האנרגיה פותח בארה”ב על-ידי Dr. Jim Lohr  – פסיכולוג המתמחה בביצועים ו-Tony Schwartz עיתונאי בכיר ויועץ ארגוני. בספרם The Power of Full Engagement – Managing Energy, Not Time, Is the Key to High Performance and Personal Renewal מ-2003 הם מציגים לראשונה את המודל אותו פיתחו ביחד.

לפני שאציג את המודל עצמו, נעשה הפסקה קלה לצורך דוגמא שתעזור לנו בהמשך להבין את המודל ביתר קלות. זוכרים את בעיות ההספק משיעורי המתמטיקה? למשל “שני צינורות מחוברים לבריכה. כדי למלא את הבריכה צינור א’ צריך לעבוד שעה יותר משצריך לעבוד צינור ב’ כדי לרוקן אותה….אם פותחים את הצינורות בו זמנית כשהבריכה מלאה, כמה זמן יעבור עד שתתרוקן?”

עכשיו דמיינו שההבריכה היא מאגר האנרגיה (הכוח) שלנו, בני האדם, ותכולתה – כמות האנרגיה שיש לנו בזמן נתון. הצינורות הם הדרך שבה האנרגיה נכנסת למאגר וממלאת אותו או יוצאת ממנו ומרוקנת אותו. כמה זמן עובר עד שמאגר הכוחות שלנו מתרוקן? על-פי מודל ניהול האנרגיה של לוהר ושוורץ, את בריכת האנרגיה שלנו ממלאים ארבעה צינורות ומרוקנים ארבעה צינורות, בהתאמה. כל זוג צינורות אחראי על סוג אחר של אנרגיה, וכולם חשובים לנו לצורך חיי היומיום.

ואלו הם ארבעת סוגי האנרגיה שלנו:
אנרגיה פיזית – הכמות
התמונה צולמה על-ידי נתלי תמיר בעלת הבלוג "עיר-כפר ומה שבינהם"

התמונה צולמה על-ידי נתלי תמיר בעלת הבלוג “עיר-כפר ומה שבינהם”

אנרגיה פיזית מתייחסת לכמות האנרגיה הזמינה לנו. היא עונה על השאלה: “כמה כוח יש לי?”. האנרגיה הפיזית מושפעת מכמה גורמים מרכזיים, כמו שינה, תזונה, תנועה, נשימה מודעת ומנוחה. לתרבות העבודה הנוכחית יש נטייה לתגמל את העובדים על “דחיקה לקצה” או על “שריפת הדלק האחרון” תוך כדי הסתמכות על מקורות אנרגיה שטחיים וקצרי מועד כמו סוכר או קופאין – כדי שניתן יהיה להמשיך ולתפקד. סביבת עבודה מלחיצה גורמת לנו להשתמש גם במשאבים גופניים טבעיים של הורמוני הסטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. שימוש תכוף ולאורך זמן במקורות אנרגיה אלו אינו בריא, ובסופו של דבר מדלדל את כוחותינו. לעומת זאת שינה מספיקה, הפסקות במהלך היום, תזונה בריאה וספורט כשגרה ממלאים אותנו בכוחות, שבאים לידי ביטוי בשיפור הביצועים שלנו בכל תחומי החיים.

אנרגיה רגשית – האיכות

happyumbrella

אנרגיה רגשית מתייחסת לאיכות האנרגיה שאנחנו מביאים לכל דבר שאנחנו עושים. היא עונה על השאלה: “איזו אנרגיה אני מפעיל/ה? חיובית או שלילית? הורסת או בונה? מגדילה או מקטינה?”. איכות האנרגיה משפיעה על תוצאות המעשים שלנו. בזן אומרים על כך: “כשאדם מכין קפה למישהו אחר מתוך כעס ומירמור – הקפה מגיע קר”. מחקרים מראים שרגשות מסויימים קשורים לביצועים גבוהים. למשל, כשאנחנו מרגישים בטוחים, אופטימיים, מתלהבים, מחוברים או שמחים, אנחנו הופכים להיות יותר יצירתיים ובעלי אינטליגנציה חברתית גבוהה יותר. לעומת זאת, רגשות כמו חרדה, עצבנות, כעס, דאגה, ספק עצמי ושיפוטיות מעוררים את מנגנון ה”ברח או הילחם” הפיזיולוגי שלנו. המנגנון הזה מחולל בנו סדרה של שינויים הורמונאליים, שמחלישים את היכולת שלנו לקבל את ההחלטה המהירה ביותר אך לאו דווקא הטובה, היצירתית והמעמיקה ביותר. למזלנו, באמצעות טכניקות שונות אנו יכולים לייצר באופן יזום רגשות חיוביים, שמשרתים הן את הביצועים שלנו והן את העמידות שלנו בפני סטרס.

אנרגיה מנטאלית – המיקוד

coolanotavailable

אנרגיה מנטאלית מתייחסת לתשומת לב ולפוקוס/מיקוד. כיום, יותר מאי פעם, יכולת המיקוד שלנו נתונה תחת מתקפה מתמדת של תרבות “תמיד זמין”. זאת כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיה מהירה, שגם מאפשרת לנו להיות בכל מקום כל הזמן, וגם בעלת היקפים עצומים של מידע, שחלקם מוגשים לנו בו-זמנית. התוצאה היא פוקוס מקוטע, שליטה נמוכה בתשומת הלב שלנו וקפיצה מדבר לדבר על חשבון עצירה לצורך חשיבה מעמיקה ותכנון. או בקיצור: הפרעת קשב וריכוז המונית.

באופן אירוני, דווקא בסיטואציות תובעניות ומלחיצות, היכולת לקחת צעד אחורה כדי להתבונן בהן מזווית רחבה יותר, כמו גם היכולת הפיזיולוגית להישאר בפוקוס וללא הסחות דעת, הן קריטיות. כדי להתמודד עם המתקפה המתמדת על הקשב שלנו, אנחנו יכולים לתכנן מראש זמנים שבהם אנחנו מרוכזים במיוחד, ולייצר לשם כך את כל התנאים הדרושים (כמו: להעביר את הסמארטפון למצב טיסה, או לכבות את האינטרנט). אנחנו גם יכולים לתרגל באופן יזום את “שריר המיקוד” של המוח שלנו, כך שנחווה יותר שלווה, קלות, יעילות, ותובנות. טכניקות של תירגול מיינדפולנס יכולות להיות יעילות מאד לצורך זה.

אנרגיה רוחנית – המשמעות והכיוון

direction

אנרגיה רוחנית מתייחסת לאנרגיה של משמעות ושל תשוקה. היא עונה על השאלות: “למה אני עושה את מה שאני עושה? והאם זה חשוב לי?“. היא מתגברת כשאנחנו עושים משהו שמרגיש מאד משמעותי בעינינו, כשאנחנו חיים חיים שנמצאים בהלימה עם הערכים שחשובים לנו, וכשאנחנו מאמינים שאנחנו נותנים לאחרים את הערך הכי גבוה שאנחנו יכולים לתת. אנרגיה רוחנית ייחודית לכל אדם על פי ניסיון חייו, טעמו ונטיותיו, וברגע שנחקרה והובהרה, הינה מנוע עוצמתי מעין כמוהו (ראו דוגמת ויקטור פרנקל בספרו “האדם מחפש משמעות”).

התמונה צולמה ע"י נתלי תמיר בעלת הבלוג "עיר כפר ומה שביניהם"

הבריכה שלנו צריכה להיות תמיד מלאה

כל תהליך עבודה שלי עם מנהל/לקוח נפתח באבחון של כמות האנרגיה הזמינה לו מכל סוג, כדי לדעת היכן יש לו רזרבות והיכן חסרה אנרגיה. לאחר שאנחנו ממפים את תמונת המצב הנוכחית, אנחנו בונים תכנית פעולה מותאמת אישית, שבה שזורות “תחנות טעינה” קבועות במהלך היום בהתאם לצרכים של אותו מנהל, ומתרגלים מה לעשות במקרים נקודתיים של “דליפות אנרגיה”. במהלך הזמן, כאשר אדם לומד להיות בתשומת לב למצב הטעינה של עצמו כמו למצב הטעינה של הסמארטפון שלו, הוא מסגל לעצמו הרגלים שעובדים עבורו, ויכול לשנות אותם מעת לעתת בהתאם לשינוי הצרכים ונסיבות חייו.

אם לסכם את הרעיון של ניהול אנרגיה לכדי עקרון מרכזי אחד, הרי שכמו בניהול חשבון הבנק שלנו כך גם כאן – המטרה שלנו היא להיות תמיד בפלוס בארבעת “חשבונות האנרגיה”: להכניס יותר מאשר להוציא, ולהשאיר בצד חסכון גדול כמה שיותר לשעת הצורך. אם לא עושים זאת, כשלאורך זמן ההוצאה גדולה מההכנסה, אין מנוס מתשלום מחירים בריאותיים, ירידה בתפקוד, שחיקה ואף עצירה מלאה.

צעדים ראשונים בניהול אנרגיה אישית

אז איך עושים את זה בפועל? בפוסטים הבאים יתוארו כלים פרקטיים להטענת אנרגיות מארבעת הסוגים במהלך היומיום – בעבודה ובבית. אתם מוזמנים לעקוב ולהוסיף משלכם בתגובות.

עד אז, אתם יכולים להתחיל לפעול על-פי הצעדים הבאים לניהול האנרגיה האישית שלכם:

הצעד הראשון הוא לשים לב: האם ברגע זה אני בפלוס או במינוס? האם יש לי את הכוח הדרוש לביצוע המשימה או שאני פועל/ת “על שאריות הדלק” האחרונות?

הצעד השני הוא הטענה בזמן אמת: ברגע שאנחנו מזהים דליפת אנרגיה או מחסור, ננקוט מיד פעולה כדי להטעין את עצמנו באנרגיה החסרה. זה יכול להיות חטיף בריאות או קימה והימתחות במקרה של ירידה באנרגיה פיזית; או כמה דקות של מדיטציה, צעידה מסביב לבנין והאזנה למוסיקה אהובה במקרה של ירידה באנרגיה מנטאלית. הטענה בזמן אמת מאפשרת לנו לחסוך זמן ולמקסם את איכות הביצועים שלנו. הצעד השלישי הוא מעבר לאורח חיים עתיר אנרגיה: “תדלוק” יזום וקבוע של כל סוגי האנרגיה במהלך היומיום, כולל היערכות מקדימה לנסיבות מיוחדות. כאשר הטעינה הופכת לחלק קבוע מחיינו אנחנו לא רק מונעים את המחירים של חיים “דלופי אנרגיה” אלא גם מלאים בכוחות שמאפשרים לנו לעשות מה שאנחנו רוצים כמו גם להתפתח ולצמוח באופן קבוע.

אתם יכולים לדמיין את זה?

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

*התמונה האחרונה צולמה על-ידי נתלי תמיר בעלת הבלוג “עיר-כפר ומה שביניהם” ואישה אנרגטית ופעלתנית במיוחד. ראיון שלי איתה יתפרסם כאן בבלוג ממש בקרוב

למידע על ייעוץ, סדנאות ותהליכים אישיים בנושא הפחתת לחצים ושחיקה: [email protected]

עוד מהבלוג של טל בר

תצוגה מקדימה

על נשימה ומלחמה - איך להרגיע את הפחד

הפוסט הפותח של הבלוג הזה היה אמור להיות אחר, אבל לאור מה שקורה כאן בימים האחרונים הוא נראה לי לא מתאים. ולכן, בצו השעה, קבלו "פוסט של לפני התחלה" – פוסט על נשימה בזמן מלחמה. דווקא עכשיו, כשאנחנו צריכים את עצמנו במלוא...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

משחקים ונרגעים: תרגילי נשימה שאפשר לעשות עם ילדים

כל ילד יודע שנשימה מרגיעה. כשמשהו משתבש, אנחנו מיד יודעים לומר: "תנשום", "קחי נשימה עמוקה". לפעמים אנחנו רק אומרים, ולפעמים אנחנו גם עושים את זה: באמת לוקחים כמה נשימות עמוקות, וזה עובד. זה עובד כי כשאנחנו מתרכזים בנשימה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

למה לנו פסיכולוגיה חיובית?

את הסיפור הבא כבר שמעתי וסיפרתי כל-כך הרבה פעמים במסגרת הרצאות, תהליכים אישיים או שיחות חולין, ועדיין בכל פעם עם סיומו נופל לי האסימון מחדש: שני סוכני מכירות של נעליים נשלחים על-יד המנהל שלהם לאי טרופי. הדבר הראשון שהם...

תגובות

פורסם לפני 3 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה