הבלוג של צליל אובלס

צליל אובלס

אני סטודנט לתואר שני בפילוסופיה בירושלים, מתעתד להמשיך בלימודי הניצוח שעצרתי השנה ובנתיים מעביר ייעוץ פילוסופי, פרטני וקריאה פילוסופית ממוקדת בירושלים ובת"א. הייעוץ הפילוסופי החל בשנת 1981 כפרקטיקה על ידי הפילוסוף... +עוד

אני סטודנט לתואר שני בפילוסופיה בירושלים, מתעתד להמשיך בלימודי הניצוח שעצרתי השנה ובנתיים מעביר ייעוץ פילוסופי, פרטני וקריאה פילוסופית ממוקדת בירושלים ובת"א. הייעוץ הפילוסופי החל בשנת 1981 כפרקטיקה על ידי הפילוסוף הגרמני הולנדי גרד אשנבאך. זאת לאחר ההבנה כי הפילוסופיה צריכה להפוך למשהו פרקטי יותר מעבר להיותה תחום ידע השמור למוסדות האקדמיים בלבד. בעצם בכל מהלך ההסטוריה עד המהפכה המדעית היו הפילוסופים אחראים על כל תחומי הידע בדומה לאיך שאנו תופסים היום את ה "מדע". הם היו הוגים גם בפסיכולוגיה, גם בפיסיקה, מתמטיקה, כלכלה, פוליטיקה ואפילו באמנות ובמוסיקה (כמו לאונרדו דה וינ'צי, גליליי, שאביו היה מממציאי האופרה). ובעצם בכל תחום ידע אפשרי שהיה קיים אי פעם. אפשר אפילו לומר כי כל תחום ידע הקיים היום התפתח על ברכי הפילוסופיה. הייעוץ הפילוסופי הוא בגישה אנטי טיפולית, בו האדם הנועץ נעזר בתחומי הידע הרבים של הפילוסופיה על מנת לבנות את חייו, כפי שנעזרו בו אנשים בעבר לדוגמת המלכה השוודית כריסטינה שגרמה למותו של הפילוסוף דקארט שטבע את המשפט- "אני חושב משמע אני קיים", כשבקשה ממנו ללמד אותה פילוסופיה. דרך הפילוסופיה אפשר ללמוד רעיונות לגבי החברה, האדם, השלטון, הכלכלה ובעצם, כל תחום אפשרי. למתעניינים או לתיאום פגישה- 0504217390

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מאוגוסט 2010

רוצה לכתוב הפעם “מהבטן” או איך שאני רואה את זה בצורה מוגדרת כ”מניפת האסוציאציות” שלי האישית.

הרבה סטודנטים לומדים במהלך התואר הראשון שלהם על המושג פרדיגמה, או נקודת המבט על העולם. זאת הפרדיגמה של הפסיכולוגיה, של הסוציולוגיה, של הפיזיקה… ואנחנו הרבה פעמים לוקחים בקלות יתר את המושג ונוח מאוד להפיל אותו על האקדמיה שעל כתפיה נישא העול של להתעסק ברעיונות. וכאן בא לי להגיד, יש את הפרדיגמה שלי, ויש את הפרדיגמה הישראלית, והליברלית והדתית, ואיפה אני אוסף ומגבש רעיונות לפרדיגמה, ואיפה אני ואיפה הקיום שלי?

מהי הפרדיגמה? מהם הגבולות שלה, ועד איפה בחיינו היא משפיעה?

פרדיגמה- ויקיפדיה- פרדיגמה היא תבנית מחשבה במסגרת של תחום מדעי או בהקשר אפיסטמולוגי דומה. (אפיסטמולוגיה- תורת ההכרה- איך אני מכיר את העולם, או את המציאות).

לאהוב את עצמך? או את העולם? או לשנוא?  איך לחוות? יש הוראות הפעלה?

רעיון הפרדיגמה אומר כי כל דבר שאני פועל או חווה בעולם, קודם כל אני פועל או חווה אותו מנקודת מבט מסוימת, דבר לא קורה סתם מתוך עצמו. וזה מגיע עד לדקויות הכי קטנות של הפעולות בחיי. ויטגנשטיין משתמש במושג האינטנציונאליות            (-התכוונותיות) מושג פילוסופי לפיו כאשר אני חווה משהו בעולם אני קודם כל מכוון את התבונה או התודעה שלי שתחווה דווקא אותו. אני מסתכל על משהו ואני קודם כל מתכוון להסתכל עליו. לכוונה שלי יש משמעות ותפקיד מכריע בעיצוב החוויה שאחווה.  ואז מתווסף משהו נוסף- כללי המשחק הויטגנשטיינים של השפה, רעיון חשוב ביותר לפיו גם במילה קטנה טמונות אסוציאיות שלמות שעלינו לשים עליהם את תשומת ליבנו:

למשל כשאני מסתכל על שולחן ואומר- זה שולחן! אני לא סתם מצביע על עצם, אני מצביע על כללי משחק, כיצד למשל משתמשים בשולחן, באותו השולחן ברגע שאני הופך אותו ומתגונן איתו למשל כמגן, ככלי נשק, האם עדיין אני יכול לקרוא לו שולחן, או השולחן המגן?כל מילה שאשנה או אוסיף כאילו נותנת אי אלו הוראות לעוד חלק מכללי המשחק. הוראות אלו הן מה שאני רוצה לכנות “הלוגיקה הפנימית“, ההוראות שאנו לוקחים כמובנות מאליהן- האקסיומות, שנתפסות לנו כבסיס המהות שלנו, בחוויה שלנו הן האמת והן בלתי נתנות לשינוי. למשל כשאני אומר משהו על מישהו או על עצמי, “אתה יפה”, אני לא מצביע רק על תכונה אסטתית אלא גם אל מה שנלווה להוראות של איך מתנהגים עם מישהו כזה, או איך הוא ממוקם בתוך התיאוריה הכללית של המשחק. בחוויה שלי, אם הגדרתי את אדם X כ’יפה’- פירשתי את המציאות המיידית לפי כללי המשחק שאני מורגל אליהם, ועבורי זאת האמת! (ועדיין בתוך מסגרת כללי המשחק). את חוקי המשחק ניתן לשנות… מצד אחד זו “האמת שלי” ומצד שני היא עדיין מתקיימת בתוך כללי המשחק של החברה כולה. אך האם ניתן לומר שזאת האמת המוחלטת?

הפוסט הזה נכתב כרגע במהלך שיחה עם בוב קיפניס, חבר מהאקדמיה למוסיקה בירושלים (סטודנט לפסנתר) ונותן כרגע שיעורים פרטיים בשכונת בית הכרם (מומלץ). ואנחנו מדברים על בחירות בחיים ולהבין כל מיני דברים, למשל בנושא הבחירה של לימודי מוסיקה קלאסית, האם אני מעדיף להיות אדם עשיר, או להסתכן בחיי עוני אך להתמיד עם”האמת שלי”, ואנחנו ממשיכים לדון בשרירותיות שנובעת מקיום מציאותי שכזה, כאשר למשל אדם שלא למד פסנתר בילדות, או לא נחשף לעניין, יכול להיות שלא יתחבט בשאלות אלו.

אנחנו, בטוחים שהקיום שלנו הוא מרכז העולם, ושהחוויות הפרטיות שלנו הן הקיום כשלעצמו. אמר דקארט, אני חושב אני קיים- כלומר כל דבר שקיים שם בחוץ, קודם כל אני חושב שהוא קיים וזה לא מוטל בספק. ואולי כאשר נתמקד כפילוסופים (כויטגנשטיינים אוניברסליים שכאלו) שרואים את הקיום כפרדיגמה, נוכל יותר להתמודד באחריות מה שנקרא- יתרה, לגבי מושג הקיום של ה”עצמי” הזה שלנו. וכשהעצמי הזה שלנו, שהוא לפי ההגדרות עד כה- אסופת הגדרות הכוללות מה שנקרא כללי משחק שאני בוחר לעצמי, אני מתכוונן לאיזה תכונות ותופעות בעולם אני בוחר, ומשייך לעצמי, עד הרמה הכי נמוכה.

האם אני פמיניסטית, או מוסיקאי, או שמאלני? או ימני? מה הכללים להגדרות אלו?

והנה ציטוט מעניין של הסוציולוג צ’ארלס קולי שאומר כי “האדם אינו מה שהוא חושב שהוא. הוא גם אינו מה שאחרים חושבים שהוא. האדם הינו מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא“.

כדי לנסות לסכם במילים קצת יותר- של בני אדם, אגיד דבר כזה, רעיון הפרדיגמה האישית שלי, הוא הצגת עצמי כתסריט- לחיות בסרט. אני התסריטאי, הקובע את הדמות של עצמי ומתנהג לפי התסריט, אני קובע גם את דמויות האחרים שמולי, וכך אני חווה את עצמי לפי איך שאני מגדיר את יחסם אלי, ואף את התפאורה בסרט אני קובע- מה זה שולחן, מה זה כיסא, האם יהיה לי שולחן גם במטבח או רק בסלון, האם קיים אצלי מושג של “שולחן אוכל” האם יש לי “שולחן כתיבה”? את כל התפקודים של חיי אני בונה במסגרת כללי המשחק- או התסריט, וכך יכול אני גם לשנות קצת את התסריט, ובכך להכנס ל”סרט” אחר, חדש. אולי לעבור מסרט אימה לסרט רומנטי, או לסרט הזה של האמא אבא ילדים וגולדן רטריבר (מישהו אמר פול האוס). והטוויסט הפילוסופי- חוקי התסריט, ובכלל עצם זה שאני קורא לזה תסריט, דימוי התסריט הוא כבר פרדיגמה, כחלק מכללי המשחק, מכך שלימדו אותי לקרוא בשם דבר זה כ”תסריט” עם כל האסוציאציות הנלוות…

העולם הוא פשוט ומצחיק, וכשאני מכניס לתסריט של חיי את המושגים ואת התפאורה של טוב, פשוט, מצחיק, כל המהלך של המשחק מופנה לגבי מושגים אלו.

נסו קצת לקבל את הפילוסוף שבכם, צאו מהמסגרת- ל”מבט העל” ותהיו מודעים ליכולת הבניית הפרדיגמה המופלאה הזו. אם אדם אחד יכל להפוך לכולם את המחשבה שהעולם שטוח לכך שהוא עגול בטוח שאתם יכולים לשנות לעצמכם מחשבות בצורה הרבה יותר פשוטה.

ולבסוף, ממש בסוף, ארצה להוסיף עוד קצת, שרעיון הפרדיגמה נראה כאילו מיושן הוא, ואשיב על כך- ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כנראה מבחינת התכנים ולא מבחינת צורת המחשבה או ההכרה, והנה ציטוט של ד”ר אוברי דה גריי מהזמנים שלנו ממש עכשיו שטוען כי הוא מצא דרך להאריך את תוכלת חיי האדם לכוון חיי הנצח כשנשאל:

אז למה בכל זאת אתה היחיד שטוען את זה?

כי היחס למוות מזקנה הוא כאל משהו מובן מאליו. זה מעוגן בהיסטוריה ובתפיסה, ולהעז במקום הזה מפחיד לא מעט אנשים. רק ש־100 אלף מתים ביום נשמע לי מפחיד יותר, וכמו סיבה מספקת לפעול”.

(http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3417710,00.html?dcRef=ynet)

להחליף את התת מודע בלוגיקה פנימית- את ההבנה שאנו כפופים ליצרים, כן, אבל יכולים להתאים את החוויה הישירה שלנו אליהם בצורות שונות.  נסו לבחון את ההוראות שאומרות בתסריט כיצד על הדמות להתנהג ועל היחסים בינה לבין האחרים והעולם- הדמות הזו שלכם, העצמי שלכם, שם אפשר להחליף להגדרות הכי טובות בעולם.

וציטוט קטן משלי- אנשים יצירתיים שעומדים מאחורי הרעיונות שלהם בצורה אחראית, הם לבטח אנשים מאושרים יותר! היו יצירתיים גם במקומות הכי הכי טריויאליים, שינוי אמיתי מגיע משינוי הדברים הטריויאליים. שינוי בבחירת הכללים הספציפיים במשחק, התמקדות על כללים אלו ואחרים, ולאחר מכן, אפשר לעזור את האומץ ואולי לשנות את הכללים?

שתהיה שנה נפלאה

צליל

עוד מהבלוג של צליל אובלס

תצוגה מקדימה

על חוסר האפשרות להטיל ספק באהבה בכל מציאות בה האדם יכול להכיר.

  לאחר הרבה מחשבות על מה יש ומה אין, ובמה אפשר להטיל ספק, הגעתי למסקנה מעניינת מאוד מבחינה פילוסופית- לא משנה מה, כל עוד האדם קיים, קיימת איתו האהבה. זה מזכיר לי משפט שחבר כתב על...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

על מצעד הגאווה בירושלים, השנאה, וכיצד נשים קשורות לעניין

           גם הומואים וגם נשים- שניהם מוסתרים, חלקם אלימים, חלקם כופים, וחלקם מותקפים... מצעד הגאווה אליו הלכתי בשבוע שעבר, כהטרוסקסואל,...

תגובות

פורסם לפני 10 years
תצוגה מקדימה

על מילים ורגשות

מהותו של הייעוץ הפילוסופי היא בחינת מצבי חיים אצל הנועץ באמצעות חקירה פילוסופית עמוקה של תפיסת עולמו דרך כתבים פילוסופיים שונים. אבל למה בעצם לטעון שאפשר לייעץ לאדם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה