חורף, אוהל וחברים- מתכון לבילוי חורפי

בחורה עם מחשב נייד

החורף הוא זמן מצוין לצאת מאזור הנוחות ולסוע לטיול קמפינג חורפי וכיפי.

הכי קל להימנע מכל דבר חדש ולהישאר בתחום הנוח והבטוח.. אבל ככה לא מרוויחים חוויות חדשות, אז החלטתי לנסות.

ישבנו כל החברים והחלטנו שלפני שיהיה באמת קפוא זה הזמן לצאת ולעשות משהו מגניב.

בגלל שכולנו קצת מפונקים ורצינו להוכיח לעצמינו אחרת, כולם הסכימו פה אחד שקמפינג זה המכשול שאנו יכולים לעבור.

כל החלטה על פעילות היא הזדמנות לצאת למסע קניות לא הכרחי אבל כייפי כדי להיסגר על ציוד.

אז גם אני לקחתי את עצמי לסיבוב קניות קטן, הייתי צריכה בגדים, נעליים וגם כמה אביזרים שיעשו את השהייה באוהל לנוחה יותר.

הבגדים היו החלק הקל בעניין, למה? כי מי לא אוהבת לקנות?. מאוד מהר העמסתי כמה חולצות טרמיות, גטקס, גרביים חמות ואיזה כובע עם שיק, היה לי ברור שהחלק האופנתי לא יהיה הבעיה פה.

אחר כך המשכתי לחנות של כלי בית להתארגן  לי על תרמוס מגניב שגם יעשה את העבודה (אני צריכה להבי איזה מרק, לנו תדעו מה הבנים יבשלו).

גם תרמוס מצאתי (אפילו שניים, כן, אין הרבה שליטה עצמית) והמשכתי לבית של החבר'ה לתכנן את כל הכיף הזה.

החלטנו לנסוע לירדן כי שם אחד החברים כבר היה פעם עם המשפחה וזה הרגיש יורת בטוח ללכת למקום שלפחות אחד מאתנו מכיר. אז מיקום סגרנו, אמצעים לטיול קנינו ובעצם נשאר להתחיל לתכנן את ההווי ולארגן לנו אוכל ואיזה תאורת לילה, והכי חשוב –מטען נייד, ידעתם שאין שם חשמל בנהר הירדן?

כל אחד נכנס למחסן של ההורים והתחיל לפשפש, האמת שהעניין הזה נסגר מאוד מהר כי מסתבר שהורים אוהבים לאגור, והנה לנו הילדים זה משתלם. כמעט כל אחד מאתנו מצא תאורת חירום, ואני אפילו מצאתי מטען נייד בחדר של אחי (לא צריך לספר לו שלקחתי, בואו..). אז מסתבר שהינו די מוכנים והתכוננו לסוף שבוע של קמפינג צרוף. יצאנו בשישי בבוקר, מוקדם, כי ברגע שמחשיך הקור מגיע ואז כבר צריך להתלבש אחרת, ומלבד זה יהיה טיפה מבאס להקים אוהלים בחושך.

הגענו אחרי נסיה של שעה וחצי פחות או יותר, מה חשבנו לעצמינו, בכל זאת שישי בבוקר. המקום נאה מקסים, הכל ירוק, יש אווירה אמיתית של חופש, וכל פיסת דשא נראית כמו ה-אזור להקים בו ת האוהלים שלנו. אולי הקמפינג הזה לא יהיה נורא אחרי הכל. נכנסו קצת למים, יצאנו להתייבש בשמש ומאוד מהר התחלנו להקים את האוהלים כי הרוח שהגיעה פתאום לא השאירה אותנו אדישים.

בערב הדלקנו את המנגל שהבאנו והיה מאוד נחמד, המרק שהבאתי בתרמוס לא היה בשימוש, מי ידע שבנים יודעים להכין אוכל דווקא ממש סבבה?  אז כמו לכל סיפור , גם פה יש מוסר השכל- צאו תנסו, תקנו, תהנו, וואלה זה מה שאני עשיתי.