הבלוג של יעל רותם

מה הסיפור שלך?

מנחת הסדנה - מה הסיפור שלך? התפתחות אישית דרך סיפורים www.your-story.co.il

עדכונים:

פוסטים: 28

החל מנובמבר 2010

מסע למקום שבו “הכל כלול”, ולגמרי בחינם

04/06/2011

 “דמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם.“  אלברט איינשטיין

כשפגשתי את פיטר פן בפעם הראשונה הוא השביע אותי להאמין בפיות, ואני מצידי הבטחתי לקיים. אבל למרות ההבטחה המפורשת והתקוות שפיטר תלה בי, התרחשה תקלה מצערת. זנחתי את הבטחתי להמשיך לחלום פיות.באותו אופן גם רוב הילדים שגדלו איתי קיבלו סימפטיה לדמיונות שלהם רק כשהיו קטנים, אבל ככל שהתבגרו זה כבר הפך הרבה יותר בעייתי.

גם היום קשה להישאר מדמיין. ילדים שמגיעים לגיל ביה”ס ועדיין מדמיינים וחולמים בהקיץ נתקלים עד מהירה בבעיה: כדי לשבת בכיתה וללמוד צריך להיות מחוברים למציאות ולא להיות פנטזיונריים. כדי להצליח בלימודים חייבים להתרגל להיות במצב של קשב וריכוז ולא לרחף. במקביל במערכת החינוך הציבורית הסטנדרטית אין הרבה הזדמנויות לביטוי אומנותי הנותן דרור לדמיון. בכיתות הנמוכות זה עדיין קיים במידה מועטה, ואחר כך הולך ומתפוגג. זהו בזבוז בלתי נסלח של פיתוח חלקים יצירתיים של המוח האנושי.

זוהי טעות משום שבדור הבא, שוק העבודה יהיה מוצף באקדמאיים מכל סוג ומין, והערך האמיתי של עובדים בשוק העבודה לא יהיה תלוי בשאלה האם למדת 5 יחידות במתמטיקה, אלא ביכולתך להיות יצירתי ומיוחד, להביא ערך מוסף לתפקיד, מה שידרוש יכולת של ‘יציאה מהקופסא’ ודמיון. הרבה דמיון. צדק אלברט איינשטיין כשאמר שדמיון חשוב יותר מידע.

בשירים ובסיפורים רבים יש ביטוי ברור לתהום הנפערת בין ילדים למבוגרים ביחס לדמיון: כמו הילדה בשיר הידוע של לאה גולדברג -”כובע קסמים” , שהבינה שאין לה פרטנרים לדמיונותיה בקרב המבוגרים וזנחה את האופציה לדיאלוג עמם: “אבל  איפה, אבל אי בזה אפשר להשיג כובע כזה ? את אבא ואמא לא אשאל, כי הגדולים לא יבינו כלל”.כך גם “הנסיך הקטן” של אנטואן סנט אכזופרי שהבין שהמבוגרים כבר אינם מסוגלים לראות את הכבשה שבתוך הקופסא :”כי כך דרכם של המבוגרים: תמיד צריך להסביר להם הכל” .

ועוד מסר קטן מעולם הספרות לילדים היוצאים להרפתקאה דמיונית: “אל תנסו להגיע לשם בכלל, הדבר יקרה, אך בשעה שלא תצפו לו. יתירה מזאת, אל תרבו לעסוק בכך אפילו בינכם ובין עצמכם, ואל תספרו זאת לאיש, אלא אם יסתבר לכם בוודאות כי גם הוא התנסה בהרפתקאות דומות לשלכם” (ק.ס. לואיס “האריה, המכשפה וארון הבגדים”).

אני לא מאשימה את הספרות על כך שהיא מעבירה לקוראיה מסרים מדכאים. כי הספרות היא בסך הכל מראה המשקפת לנו את המציאות שבה אנו חיים. מציאות שבה רבים איתנו שוכחים לממש את האופציה הנהדרת שניתנה לנו כבני אדם – לחלום בהקיץ, לחרוג אל עולם אחר, לעוף מעבר למציאות, מחוץ לגבולות זמן ומקום. 

לשמחתי, אחרי שנים רבות שבהן לא נתתי מספיק מקום לדמיון ויצירתיות בחיי, מצאתי את הדרך בחזרה. חזרתי לשם דרך כתיבה ודמיון מודרך וקצת דרך יוגה, וכששבתי ל”ארץ פנטסיה” היה נדמה לי שהיא חיבקה אותי בחזרה.

התוצאה היתה מעניינת ביותר: הדמיונות הנחו אותי לקראת פריצת דרך מעשית בחיי.

הפחד שמא הדמיון ינתק אותי מחשיבה לוגית, התגלה כחסר ביסוס. התוצאה היתה הפוכה – דווקא הדמיון שאין לו גבולות הוביל אותי לעשייה פורייה יותר בעולם המציאות.

לאחרונה גיליתי משפט שכתב ריצ’ארד באך ומתאר בדיוק את מה שקרה לי: “אם תרצה להביא משהו אל חייך, דמיין שהוא כבר שם”.

 ואתם, איפה הדיבור הזה על דמיון פוגש אתכם? איזה דבר הייתם רוצים להביא לתוך חייכם?

הנה תרגיל דמיון קטן, שכדאי ללוות בכתיבה: עצמו עינכם וחישבו על אדם מפורסם שמאוד הייתם רוצים לפגוש. דמיינו את הפגישה. היכן הייתם בוחרים לפגוש אדם זה. תארו בדמיונכם את הסביבה שבה תיפגשו, גם אם מעולם לא הייתם במקום זה.כיצד אתם מציגים את עצמכם בפגישה? מה אתם לובשים ומה אתם מרגישים? כיצד מתנהלת הפגישה? איזה דבר לא צפוי מספר לכם אותו אדם וכיצד מסתיימת הפגישה? זה פשוט וקל. עצמו עיניים ועופו לשם, לעולם הדמיונות שלכם. טוסו לשעה קלה.

המריאו למקום שבו הכל אפשרי, רק אל תשכחו לחזור…

 

המסע לארץ פנטסיה 

שלכם,

יעל רותם

עוד מהבלוג של יעל רותם

תצוגה מקדימה

אושר הוא כמו אגל טל בדשא

  מהו האושר שלכם? האם אתם מרשים לעצמכם להיות מאושרים? העצב והדכדוך הם יצורים שתלטניים בעוד שהאושר הוא חמקמק, כפי שמתואר בשיר היפה של ויניסיאוס דה מוראס: העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא כמו אגל טל בדשא, שקוף...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

כנגד כל הסיכויים

   סיפור אמיתי על אהבת-אם ועל עוצמתו של כוח נשי הימים היו ימי המלחמה הנוראה, מלחמת העולם השנייה. פניה, אישה יהודיה צעירה, יפה ואמיצה, הצליחה לברוח מוורשה ברגע האחרון לפני הכיבוש...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

אנשי הגשם

  האם אתם מכירים מראה או חברה שגורמת לכם להרגיש גרוע במיוחד?   בסטודיו בו אני מתעמלת הוכרזה מראה אחת כמראה עוינת. המתעמלות החליטו שזאת מראה שגורמת להן להראות מלאות מנתוניהן...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה