הבלוג של יעל רותם

מה הסיפור שלך?

מנחת הסדנה - מה הסיפור שלך? התפתחות אישית דרך סיפורים www.your-story.co.il

עדכונים:

פוסטים: 28

החל מנובמבר 2010

אחרי שחזרתי בשלום ובשמחה מהטיול שלי בעולם ההשתקפויות עם הצלמת אליסיה שחף, נזכרתי בעוד מראות רבות ומעניינות . ככל שהרהרתי בנושא נדהמתי מהאזכורים האינסופיים של מראות ביצירות אמנות בכלל, ובעולם הספרות והאגדה בפרט.

ראשונה קפצה לי לראש אליס של לואיס קרול מהספר- Through the Looking Glass, אבל זה כנראה ב’אשמתה’ של אליסיה בעלת השם הדומה.

למעשה, כבר ביוון התעניינו בני אדם ביחסי הגומלין בין האדם להשתקפותו: באחד מסיפורים המפורסמים והמוכרים מהמיתולוגיה היוונית הוזהרנו הסכנות הטמונות במראה. כוונתי היא לסיפורו של נרקיס, שהביצה שיקפה לו את דמותו והוא התאהב בעצמו בצורה חולנית, עד שלבסוף מת מצער. מכאן התפתח מושג מתחום הנפש – הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

על כוחה של המראה למדנו גם מסיפור יווני אחר, סיפורו של פרסיאוס, שהצליח להציל את משפחתו ולהרוג מפלצת מסוכנת ומוזרת-מראה, בעלת כנפיים ונחשים במקום שערות, ואשר מבטה הפך כל אחד לאבן. פרסיאוס הערים על המפלצת באמצעות מגן עם מראה שהיתה מקובעת בו, כך הצליח לראות את המפלצת בבטחה ולערוף את ראשה. כמות נכבדה של זרימת אנרגיה ודרמה מציע לנו הסיפור הזה, והמראה שבו היא חלק מתכסיס וכוח, מראה כמניפולציה.

בספר הנפלא הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה, שזכה לעיבוד קולנועי נהדר, מתוארת מראה המשקפת לכל העומדים מולה את מהותם הפנימית, אחדים אינם מסוגלים לסבול את מה שמשתקף שם ודעתם נטרפת. אטריו, הנער שנשלח למצוא שנשלח למצוא מרפא לקיסרית אינו נבהל כשהוא ניצב מול המראה ורואה בה ילד צעיר ושמנמן קורא ספר בעליית הגג של בית הספר. הוא עובר את המבחן בהצלחה.

גם אוסקר ווילד השתמש במראה כשכתב את הרומן תמונתו של דוריאן גריי. דוריאן גריי הוא אדם חסר מוסר, שמוכר את נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים. תמונתו מזדקנת, מתקמטת ומעוררת דחייה וכל הרשע שלו ניבט בתוכה. באותה שעה ממש, המראה שלו משקפת בבואה שונה לגמרי: דמות של גבר צעיר ויפה שאינו משתנה כלל. האם הייתם רוצים מראה כזאת?

אל דאגה, לא שכחתי את המראה הסלבריטאית מכולן, חביבת הקהל – המראה הפלאית של האם החורגת באגדה שלגיה. נראה כי כל אדם ששמע את האגדה אי-פעם זוכר כיצד הטיחה המראה ההיא מנה גדושה של כנות בפניה של האם החורגת והמרשעת כששאלה האם :

מראה , מראה שעל הקיר,                    
מי היפה מכלן בכפר ובעיר?”
ענתה לה המראה:
“את היפה מכולן כאן, גברתי המלכה,
אבל יפה ממך פי אלף שלגיה.” 

רבים יודעים לצטט את השורות האלה. אין פלא, טמונה בהן אמת מכאיבה, רלבנטית תמיד, שקשורה בגורל האנושי.

דברי המראה משקפים מפגש בלתי נמנע בין הנעורים לבין הזקנה, דור הולך ודור בא. הקושי בקבלת זמניות הנעורים והחיים הוא קושי אמיתי ואותנטי של בני אדם, ולכן נקלט כל כך חזק וזכור לאורך דורות.

השגשוג של הבת המתבגרת שלגיה מתרחש במקביל לתהליך הזדקנותה והיחלשותה של האם החורגת. האם, אישה נרקיסיסטית הזקוקה כל העת לחיזוקים ואישורים על יופייה, קורסת נוכח האמת שהמראה מציגה בפניה. מה שגם מזכיר לנו את הקושי שלנו בקבלת תשובות אמיתיות וכנות לשאלותינו. האומנם אנו מעוניינים באמת האובייקטיבית או באמת ‘שלנו’?

בספרו ‘קסמן של אגדות’ טוען ברונו בטלהיים, כי הקול הבוקע מתוך ראי הקסמים הוא קולה של הבת, שלגיה. הבת משנה את עמדתה במקביל לתהליך התבגרותה: בתחילה הראי מאשר לה שהיא היפה מכל, באותו אופן שילדה קטנה חושבת ומאמינה שאמה היא האישה היפה ביותר בעולם, אך בהמשך כשהיא גדלה הראי משמיע לה את הד מחשבותיה הפנימיות, מחשבותיה של ילדה בוגרת שמתחילה לשנות את נקודת מבטה, להאמין כי היא יפה הרבה יותר מאמה ועולה עליה.

הטיול הקטן שלנו במראות הספרותיות ממחיש כיצד אגדות מאפשרות לנו דיבור על על נושאים קשים, לא נעימים, שהיינו רוצים להאמין שאינם קיימים, אבל אנו יודעים היטב שהם נוכחים בעולם, כגון: שיגעון, שנאה וקנאה חולנית, התעללות, הזנחה, אלימות, זקנה ומוות. מכאן שאגדות הן לא רק יצירות אמנות שמשתמשות במראה כמטאפורה, אלא הן בעצמן סוג של מראות לוריאציות האינסופיות של ההתנהגויות האנושיות ולסכנות האורבות לאדם. 

החיים כמראה

החיים שלנו הם סוג של מראה. מה אתם רואים כשאתם מתבוננים במראת-חייכם?

רגע, לפני שאתם חושבים על זה שמעו סיפור:

הד החיים , מחבר לא ידוע
איש ובנו טיילו יחדיו ביער, ולפתע מעד הילד ועיקם את רגלו.
“איי !!!” צעק הילד בכאב.
“איי !!!” ענה לו קול מן ההרים.
הילד, שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא: “מי זה?”
והקול ענה לו: “מי זה?”
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה, צעק הילד: “פחדן! מי אתה?”
והקול ענה לו: “פחדן! מי אתה?”
הביט הבן באביו בתמיהה ושאל: “אבא, מה קורה כאן?”
“שים לב”, השיב לו האב.
“אני מעריץ אותך!”
“אני מעריץ אותך!” השיב לו הקול מבלי להתמהמה.
“אתה נהדר!”
“אתה נהדר!” השיב הקול.
הבן שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה.
הסביר לו האב: “אנשים נוהגים לכנות תופעה זו ‘הד’, אבל למען האמת, יש לכנותה ‘החיים’. החיים תמיד מעניקים לך חזרה את מה שאתה מעניק להם. החיים הם המראה של פעולותיך.
רוצה עוד אהבה? תן עוד אהבה.
רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות.
רוצה הבנה וכבוד? תן הבנה וכבוד.
רוצה שאנשים יהיו יותר סבלניים ואכפתיים כלפיך? היה סבלני ואכפתי בעצמך.
חוק טבע זה חל בכל מישורי חיינו.
החיים מעניקים לך את מה שאתה מעניק להם.
התנהלות חייך אינה מקרית.
התנהלות חייך היא מראה של מעשיך”.

 ועכשיו, אחרי שקראתם, לכו להציץ במראה שלכם וצרו את ההשתקפות שאתם רוצים לראות!

שיהיה לכם יום נפלא,

יעל רותם.

 

 

עוד מהבלוג של יעל רותם

תצוגה מקדימה

אושר הוא כמו אגל טל בדשא

  מהו האושר שלכם? האם אתם מרשים לעצמכם להיות מאושרים? העצב והדכדוך הם יצורים שתלטניים בעוד שהאושר הוא חמקמק, כפי שמתואר בשיר היפה של ויניסיאוס דה מוראס: העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא כמו אגל טל בדשא, שקוף...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

כנגד כל הסיכויים

   סיפור אמיתי על אהבת-אם ועל עוצמתו של כוח נשי הימים היו ימי המלחמה הנוראה, מלחמת העולם השנייה. פניה, אישה יהודיה צעירה, יפה ואמיצה, הצליחה לברוח מוורשה ברגע האחרון לפני הכיבוש...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

אנשי הגשם

  האם אתם מכירים מראה או חברה שגורמת לכם להרגיש גרוע במיוחד?   בסטודיו בו אני מתעמלת הוכרזה מראה אחת כמראה עוינת. המתעמלות החליטו שזאת מראה שגורמת להן להראות מלאות מנתוניהן...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה