הבלוג של דר יועד אליעז

הבלוג של יועד אליעז

אני פסיכולוג המסייע למבוגרים, בני נוער וילדים. אני מייעץ באופן פרטי על מכלול נושאים הקשורים לקשיים בקשר בין אישי, מצוקה ובעיות בחיים. יש לי ניסיון רב בעבודה עם ילדים ובני נוער בכל הגילים. ליוויתי ילדים ומשפחות במשברים... +עוד

אני פסיכולוג המסייע למבוגרים, בני נוער וילדים. אני מייעץ באופן פרטי על מכלול נושאים הקשורים לקשיים בקשר בין אישי, מצוקה ובעיות בחיים. יש לי ניסיון רב בעבודה עם ילדים ובני נוער בכל הגילים. ליוויתי ילדים ומשפחות במשברים הקשורים לבעיות התנהגות והפרעות אכילה מצד אחד, ומצד שני למחלות, לאבדן, ולקשיים עם בית הספר. בעבודתי אני משלב בין שלושה דברים: 1. מאמץ להיות מנטש (אדם טוב באידיש) 2. מאמץ להבין את שורשי המצוקה 3. מאמץ לפתור את הבעיה בוסף, פיתחתי תובנות אחדות באשר לפסיכולוגיה של ההרזיה ובאשר לגורמים הפסיכולוגים שעושים את ההבדל בין הצלחה לכשלון בהרזיה. חלק מהתובנות האלו הובילו אותי לכתיבת מאמרים קצרים אותם ניתן למצוא באתר שלי.

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מיולי 2010

המכשול הפסיכולוגי העיקרי בירידה במשקל הוא הונאה עצמית – כלומר, אנחנו משקרים לעצמנו. אנחנו מרמים את עצמנו בדיאטה, ואנחנו מרמים באשר לאימוני הכושר הגופני שלנו. כולם מכירים את השקרים הקטנים: “רק ביס קטן לא יהרוס את הדיאטה…”; ” עשר דקות של אימון כושר יותר טובות מכלום…”; “מחר מתחילים להיות רציניים…” וכו’.

18/07/2010

קיימים מספר תנאים שמאפשרים לנו לשקר לעצמנו:

  1. רק אנחנו מפקחים על עצמנו – אכילה היא בהרבה מקרים עניין אינטימי, חלק ניכר מהאכילה שלנו היא כאשר אנחנו לבד.  גם כאשר אנחנו אוכלים עם עוד אנשים, הם אינם יודעים כמה אכלנו כבר באותו יום, ולא מה נאכל בהמשך היום. זאת ועוד, לא בכל המקרים המשפחה והחברים מסייעים בתהליך ההרזיה, לפעמים הם אדישים “זה עניין פרטי שלך…”), ולפעמים אפילו מתנגדים להרזיה (“את נראית נפלא! מה את צריכה דיאטה…”). בחשבון אחרון רק אנחנו יכולים לדעת ולפקח על ההרזיה שלנו, גם “השוטר” וגם “הגנב”.
  2. ניסיונות קודמים בהרזיה – מי שהתנסה מספר רב של פעמים בדיאטות ובאימוני כושר, הופך ברבות הימים למומחה בתחום ההרזיה. כ”מומחים” שמענו כבר הכל, אנחנו יודעים כבר הכל, ואנחנו מוכנים לתת עצות לאחרים. אולם, כאשר יש לנו ידע רב בהרזיה, אנחנו יודעים גם לתרץ היטב את השקרים שאנו משקרים לעצמנו. כך למשל, כאשר אנחנו עושים דיאטה המבוססת על  צמצום אכילת פחמימות, נזכיר לעצמנו כי “בעצם לפי דיאטתX  או דיאטה Y מותר לאכול פחמימות…”. מכאן ועד שבירת הדיאטה המרחק קצר מאוד.
  3. הרזיה היא תהליך מתמשך –  ככל גמילה מהתמכרות, גם הגמילה מההתמכרות לאכילה מופרזת כרוכה במאמץ המתמשך לאורך זמן רב. ככל שהזמן מתארך אנחנו עלולים להאמין לעצמנו כי אכן סיימנו את התהליך.  תהליך ממושך מאפשר לכוח הרצון שעוד היה לנו בתחילת הדרך להיחלש. ככל שעובר הזמן אנו נוטים לשכוח את הסבל הכרוך במשקל יתר.
  4. הכאב הכרוך בהרזיה גדול מהכאב הכרוך בהונאה העצמית – שמירה על דיאטה ואימוני כושר דורשים מאמץ, והמאמץ כרוך בסבל וכאב. מצד שני, גם ההונאה העצמית כרוכה בסבל, אנחנו לעולם לא יכולים לשקר לעצמנו באופן מושלם כי אנחנו הרי יודעים את האמת. כאשר אנחנו משקרים לעצמנו אנחנו חווים השפלה ובושה. כאשר אנחנו משקללים את  מחיר  הסבל שכרוך בכל אופציה, נאמין כי הסבל הכרוך בהתמדה ובמאמץ שבהרזיה “שוקלים” יותר מהסבל הכרוך בהונאה העצמית.
  5. אנחנו סלחנים כלפי עצמנו –  חז”ל אמרו: “אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע”. ואכן אנחנו נוטים לשפוט את עצמנו בסלחנות רבה. אנחנו המפקחים על עצמנו, אנחנו השופטים של עצמנו, ובסופו של דבר אנחנו מרחמים על עצמנו. מכאן שאנחנו נוטים לתת לעמנו הקלות גדולות, או במילים אחרות להונות את עצמנו.

אפשר להפסיק להונות את עצמנו בנושא ההרזיה. רצוי לא לעשות זאת לבד. ההונאה העצמית קשה יותר  בנוכחות פסיכולוג, ובקבוצה. כאשר אנו צריכים לתת דין וחשבון לאדם או לקבוצת אנשים יותר קשה לנו לשקר.

עוד מהבלוג של דר יועד אליעז

מהי "הפסיכולוגיה של ההרזיה"? / ד"ר יועד אליעז

הרזיה והשמנה נקשרות אצל רובנו לאכילה ולשרפת קלוריות. לפי תפיסה רווחת זו הרזיה היא פונקציה של דיאטה ואימוני כושר. אולם, דווקא אלו שהתנסו בתוכניות הרזיה המבוססות על דיאטה ואימוני כושר יודעים שקיים מרכיב פסיכולוגי חשוב בכל...

תגובות

פורסם לפני 9 years

כאשר המתבגרים שלנו אינם הולכים בתלם...

כאשר שתי בנותינו הגיעו לגיל ההתבגרות, הן בחרו בדיאטה טבעונית. הן הפסיקו לאכול כל דבר שמקורו מהחי, וכל דבר שכרוך בניצול של בעלי חיים. כך שמלבד בשר, מוצרי חלב וביצים, נמנעו אפילו מאכילת דבש – שהפקתו כרוכה בניצול הדבורים!...

האם ילדיכם מתנהגים באופן פוגעני?

מדי פעם, כשילדינו הפעוטים היו חוזרים מהגן או מבית הספר, היו מספרים שאחד הילדים, או אחת הילדות העליבו אותם. בכל פעם כזאת הרגשנו חסרי אונים נוכח העלבון שהקטנים שלנו ספגו לחינם. היינו מעודדים אותם, ומסבירים להם עד כמה לדברים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה