הבלוג של y

yildiz

בת אימא וסבתא. פנסיונרית עסוקה מעל הראש. יתומה מאם. גרושה... משכילה אקדמית, אך לומדת כל יום כמה מעט אני יודעת. משאלתי להפיק את המרב ממה שיש. לרוב אובדת עצות ותרה אחר תשובות. בעלת מודעות חברתית, אכפתית ויש לי דעה כל כל דבר... +עוד

בת אימא וסבתא. פנסיונרית עסוקה מעל הראש. יתומה מאם. גרושה... משכילה אקדמית, אך לומדת כל יום כמה מעט אני יודעת. משאלתי להפיק את המרב ממה שיש. לרוב אובדת עצות ותרה אחר תשובות. בעלת מודעות חברתית, אכפתית ויש לי דעה כל כל דבר (כמעט). עוסקת ומאמינה בגישור הן כעיסוק והן כדרך חיים. חמה, אוהבת ורואה בתפקידי כסבתא את גולת הכותרת.

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מאוגוסט 2013

אז…. איך זה שבימים אלה בהם אני מתאבלת על מות אימי אני חשה כל כך לבד? איך הקדמה, מקדמת אותנו ביחסי אנוש ובעניינים…. שבלב?

05/09/2013

שנה טובה וחג שמח לכולם. חתימה טובה.
לא הייתי ברשת  כמה חודשים…. הגם שבחיים כמו בחיים, הכול זז וקורה, כאן עושה רושם יש רוטינה קבועה, דבר לא השתנה. זה נותן תחושה של פיקציה, ששעון החול לא באמת קיים. (למעט ימי הולדת, ילודים, חתונות ושמחות). ואני בחוויה של – חברים אנחנו כאן להצגה אחת ויחידה, אין גנרלית, אין פרמיירה אלא רק מסך אחד ויחיד. – ושעון החול אוזל והולך לו באופן סיסטמטי. וההצגה, כמו שאומרים, חייבת להמשך.

שתהיה לכם אחלה הצגה – שתעשו הכי טוב.
ואיחולים רגילים – בריאות נחת וכו’

כך כתבתי בפייס הבוקר, מלנכולי משהו, לא?

הרומן שלי עם הפייס החל די מזמן. בתחילה, הייתי מכורה לצבירת “חברים” – והיו לי כמובן הישגים לא מבוטלים , בהיותי אחת מן השורה, לא סלב ולא ידוען ואפילו לא אמונה על משאב כזה או אחר. זאת כמובן,  למעט אישיותי הכובשת. ו”בטופ” הגעתי ל… 750 חברים וחברות. שבע מאות וחמישים איש ואישה “הסכימו” להיות חברי. לא פחות. כבר באמוק שלי להשגת המממממון חברים, קרי בדרך, הייתה לי מן תחושה מוזרה, שלא ידעתי את פישרה, אז.

אבל…. מהר מאוד התעשתי, בעיקר כשהבנתי שאני מתבוננת בהוויה ביזארית – לפיה כל מה שעולה על הדעת, כל נפיחה או נגיסה, כזו או אחרת, הופכת ל”פוסט”. omg  מה קורה כאן? חשבתי, ואז… ניסיתי להתנחם בעובדה שיש לי חברים… (גיחי גיחי גיחי…) אולם, שמתי לב ש”החברים”, לא ממש מתעניינים במה שאחרים כותבים, אלא רק בעצמם . והלייק הפך להיות חזות הכל.  נוכח התובנה הזו מחקתי כמעט את כולם אחד אחד!!!

שנית, מחקתי את תאריך הלידה שלי מהפרופיל – לכתוב מזל טוב , כי המערכת מזכירה לך שנולדתי, לא נחשב אצלי השתתפות באירוע או שמחה!!! ממש לא. אשר על כן, נותרתי עם כ – 130 איש ואישה. גם אותם יכולתי לצמצם בחצי לפחות. אולם…..

מה אעשה? אהיה מסוג האנשים שאינם מחוברים לשינויים הוירטואליים החלים כמעט כל שנייה? כלומר, אתנתק מן “הקדמה”??? זה כמובן לא אפשרי לי….

אז…. איך זה שבימים אלה בהם אני מתאבלת על מות אימי אני חשה כל כך לבד? איך הקידמה, מקדמת אותנו ביחסי אנוש ובעניינים…. שבלב?

למרות מכאובי הרבים – אסיים בטון אופטימי – אני מבקשת לקבוע כי יש למדיום הזה צדדים חיוביים!  אחרת איך זה, שאני כאן כותבת, אלוהים יודע למי….

אגב, היום יום הולדתי.

חג שמח

כוכבה דינור

עוד מהבלוג של y

מ"נפרדנו כך" 47 שנים אחרי... אח פגישה שכזאת!

"ויקיפדיה - (נוסטלגיה (רפקת בעברית) הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו. נוסטלגיה (לטינית) פירושה - הבט לאחור בכאב. על כך כתב הסופר...

תגובות

פורסם לפני 3 years

יתמות בגיל מאוחר

יתמות בגיל מאוחר אנחנו בעיצומם של הימים הנוראים, מקובל שבימים אלה עולים לקברות הורים משפחה וצדיקים. מי באמונה שזה יביא מזור, ומי כי כך מקובל – מסורת. ויש השוטחים את מרי ליבם על מצבת יקירם. כשלעצמי (מעולם לא הבנתי את הנהיה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

הג'ינגית שהלבינה בדרכים

טרי מהתנור, הרגע שבתי מביקור אצל אבי ביקנעם, (מצבו בכי רע, לכל השואלים, תודה). כביש צר ביותר, אם כי דו מסלולי מקשר בין צומת התשבי, לצומת אלונים. בצידי הכביש, מכינים את כביש 6 (ההמשך או השד יודע מה) התחושה היא שהעבודה על הכביש...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה