הבלוג של יהודית אוליבר

yehuditholiver

שלום, אני יהודית אוליבר, אמא לארבעה ילדים נפלאים שבזכותם התאהבתי במקצוע שלי. בוגרת המסלולים להדרכת קבוצות הורים ולהדרכת הורים פרטנית במכון אדלר. שואפת לעזור להורים, לחבר אותם לכוחות שלהם ולאמונה שלהם ביכולתם. מאמינה... +עוד

שלום, אני יהודית אוליבר, אמא לארבעה ילדים נפלאים שבזכותם התאהבתי במקצוע שלי. בוגרת המסלולים להדרכת קבוצות הורים ולהדרכת הורים פרטנית במכון אדלר. שואפת לעזור להורים, לחבר אותם לכוחות שלהם ולאמונה שלהם ביכולתם. מאמינה גדולה ביצירת שינוי מייטיב במשפחה ובהפיכת הבית למקום מחזק שנעים לשהות בו ביחד. קישור לדף העיסקי שלי: https://www.facebook.com/YehudithParentGuidance/

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מאוקטובר 2018

מהרגע שהם נולדים אנחנו שומרים ומגנים עליהם. בתהליך של שנים הם מתרחקים ואנחנו דואגים, מאפשרים, מלווים

23/01/2020

טלפון מצלצל בשעה 2 לפנות בוקר תמיד מעיר אותי בבהלה, אני שמחה להתבדות, אבל לא הפעם. מעברו השני של הקו אני שומעת את קולה, אני נבהלת, רוצה מיד לגשת אליה אבל אני לא יכולה. היא לא בחדר השני, אני גם לא יכולה להיכנס לרכב, לנסוע כמה שעות ולהגיע אליה. אנחנו בקצוות מרוחקים של העולם ועלי להסתפק בשיחה. מקשיבה לה, שואלת שאלות כדי להבין מה קרה ותוך כדי מתחילה כבר להיות פרקטית. מתקשרת לכל גורם שעשוי לעזור, מבררת על בתי חולים, בולעת פנימה את הדאגה והחששות ופועלת בענייניות. עדין לא יודעת לאיזה כיוון זה מתפתח, לתוך המעשיות מחלחלות מחשבות מפחידות ותסריטים אפשריים ל: מה קרה ול: מה יהיה. לאחר כמה שעות של מתח, דאגה ואמצעים מוגבלים, קיבלה טיפול ואנו נפרדים ממנה ומנסים לחזור לישון, מחר יום עבודה.

הודעה הגר

צילום: אלבום פרטי

למחרת רק מתחילה לעכל את ארועי הלילה – חשש, דאגה, טוב שזה הסתיים כך, מה יהיה בהמשך. ממשיכה להיות בקשר, לשאול, לעודד ולהיזהר מלהכביד. שולח אותי להמון מחשבות על הורות – על הרצון שלי תמיד להגן על ילדי, על ההרגשה הטובה שלי כאשר כולם כאן לידי, בבית. חושבת על הצורך התמידי לאזן בין הרצון להגן על הילדים שלי, למנוע מהם פגיעה, לשמור עליהם לבין הרצון לשחרר ולאפשר להם נפרדות. הרי רק מתוך פרידה והתרחקות ממני הם יוכלו לגלות את יכולותיהם, את החוזקות שלהם, להכיר את עצמם. מתוך התרחקות הם יוכלו לפתח “אני” עצמאי, חזק וחסון – כזה שמכיר בגבולותיו, ביכולות שלו. כזה שמוצא פתרונות ויודע על מי להשען בעת הצורך. כזה שיוכל לצאת לחיים בוגרים של עבודה, זוגיות וחיים בחברה.

בלילות ללא שינה, בדירה שלנו בתל אביב, הייתי מחזיקה אותם על הידיים ומתבוננת מבעד לדלת הזכוכית של המרפסת. מסתכלת על הרחוב, על הדירות שממול ותוהה מי ישן ומי לא, מה קורה בבתי האחרים. היום, 20 שנה אחרי, השינה קלה משום שהם לא במיטה שלהם, לא בחדר לידי, לא איתי. הם איפה שהם צריכים להיות בגילם ובשלב הזה בחיים – בטיול, עם חברים, בחו”ל, במסיבה. ואני – עלי להיות כאן בוטחת, סומכת, מאמינה, מצפה, מכילה, מחבקת ומאפשרת.

פעם שמעתי סיפור על חברה, בת יחידה לזוג הורים ניצולי שואה. בהיותה בת ארבעים הוריה הלכו לעולמם והיא ניגשה לביתם על מנת לארוז ולארגן את החפצים שבבית. להפתעתה מצאה קופסא עמוסה במכתבים ממוענים אליה, מכתבים מגורמים שונים- צבא, מוסדות חינוך ועוד. כל המכתבים הוסתרו על ידי הוריה מכיוון שחששו לשלומה ורצו להגן עליה, להשאיר אותה איתם בבית. תחושות קשות של החמצה, של דברים שרצתה ולא עשתה. ואני חוזרת לאמא שאני, להורים, חושבת על כמה הכוונות שלהם היו טובות, כמה אהבה הם חשו כלפיה ואיזו החלטה הם קיבלו.

תמונה הגר

צילום: אלבום פרטי

חושבת לאחור על טיולים, צופים, נסיעות לעיר הגדולה, לכנרת, לחו”ל, הייתי מוכנה לוותר על הכל למען בטחונם של ילדי אולם, איפשרתי. איפשרתי עם הדרכה, עם שיחה מקדימה ועם שלל פעולות אשר מאפשרות יציאה לדרך עם הכנה הורית טובה.

העניין הוא ביכולת שלנו כהורים לאזן כל העת בין הגנה על ילדינו לבין לאפשר להם את הנפרדות וההתרחקות למען הגדילה שלהם. לכן, אני תמיד אומרת, ההורות היא אמנות – כל הזמן, בכל שאלה, בכל צומת קבלת החלטות, למוצא את הנתיב הנכון לנו. הנתיב ששומר על קרבה ובה בעת מאפשר לצאת לדרך, לגלות עולם ואת עצמם. הרי אנחנו רוצים בשבילם שיהיו מבוגרים שיכולים לסמוך על עצמם, שמאמינים ביכולת שלהם, לכן עלינו לאפשר להם להתאמן בדרך לשם. עליהם לצאת להתנסות ועלינו לאפשר להם גם להיכשל. מעין פרדוקס – הרי הבאנו ילדים לעולם ואנו רוצים להגן עליהם, לשמור עליהם מפני פגיעה אולם, כדי שיצמחו להיות בוגרים עצמאיים עלינו קצת לא לשמור עליהם ולא למנוע מהם כשלונות בדרך.

התבוננתי לאחור – מצד אחד דאגתי נוכח הפציעה ומצד שני פעלתי בענייניות. זה היה מאתגר מאד וזה עוד הולך להיות כזה הרבה זמן. היא מטיילת ואני שמחה בשבילה שרואה עולם,שמתמודדת ושמאושרת. אצלי, עוברת שעה שעה, יום יום ומחכה שתשוב בשלום.

עוד מהבלוג של יהודית אוליבר

תצוגה מקדימה

הגיע הזמן להשתמש במקדחה

כששכרנו דירה בתל אביב, כדי להפוך אותה למקום שאפשר לגור בו, היה צורך בפעולות הכנה רבות. המון מסיר שומנים ואקונומיקה, ניירות ונעצים (היו כאלה פעם), כדי לצפות את מדפי הארונות ושכבת צבע כדי לכסות על הרבות שהיו לפני. למרות...

תגובות

פורסם לפני 2 months

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

מחול במיטבו, אינטלגנטי ועדין

כל הזדמנות לצפות במופע מחול היא הזדמנות מבורכת מבחינתי, בוודאי ובוודאי כאשר המופע מתקיים באולם סוזן דלל בנווה צדק. אני פשוט מאוהבת במקום הזה, באולם האינטימי, בארכיטקטורה ובכל התפאורה שמסביב - הרחובות הצרים המובילים...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה