הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 140

עוקבים: 22

החל מאוגוסט 2012

“פאפעג’ינה” הצגה בתיאטרון יפו שהוא במה לתרבות עברית – ערבית, הינה חוויה תיאטרלית אינטימית ומאפשרת הצצה לתוך חייהם של נשים ביפו של שנות השבעים. ממליצה על ההצגה ועל הארוחה שבסופה… הסברים בתוך ההמלצה…

23/07/2015

השבוע צפיתי בהצגה “פאפעג’ינה” בתיאטרון יפו, המהווה במה לתרבות עברית – ערבית. כבר בכניסה לתיאטרון הבנתי שאני עומד לחוות חוויה שונה. התיאטרון עצמו נמצא במבנה עתיק, שאין כל מאמץ להסתיר שהוא כזה, והבמה ממוקמת בקצה חלל ארוך וצר שתיקרתו מקושתת, דבר שכבר מכניס את הצופים לאווירה קצת פחות פורמלית ויותר מסתורית.

על הבמה, בצד ימין עומד שולחן שעליו פזורים ירקות ועשבי תיבול, ומפלטה שמונחת עליו, סיר גדול מבעבע וממנו נפוצים לתוך חלל האולם ריחות נהדרים של שקשוקה בהתהוותה, מבולבלים?… כן, גם אני הייתי לרגע, ואז עולה לבמה השחקנית הראשית, חנה ואזנה גרינולד, שבסוף ההצגה מציגה את עצמה גם כמחזאית וכבמאית של ההצגה ומתחילה לספר את סיפור ילדותה. בעודה מדברת, משתלבת לצידה הילדה שבה, אותה מגלמת, בחן ילדותי, תימור כהן, וכך לאורך כל ההצגה קולותיהם משתלבים ויוצרים את המבט הכפול של הילדה הסוערת והאישה הבוגרת בעלת התובנות.

ימימה והגרעינים מוקטן

יפו, סוף שנות השבעים וימימה הילדה בת האחת עשרה, שהיום בוודאי היינו מריצים אותה לאבחון בגלל בעיות ארגון וקשב וריכוז לא רוצה ללכת לבית הספר, אבל אז, טרום עידן האבחונים, קראו לה “פאפעג’ינה”(ממרוקאית: בצק לא אפוי). ימימה מתחילה להתבגר ומגלה את העולם ואת עצמה וגופה ולמעשה, מתחילה לעצב את אישיותה. ברקע מתנהלת משפחתה, ובראש המשפחה, אמה המגולמת ע”י לימור זמיר, כביג מאמא, שתוך כדי ההצגה ממשיכה להכין במרץ את השקשוקה הריחנית ושפע סלטים. האם, גם היא, נמצאת בתהליך של בדיקת זהותה כאשת איש, כאמא ובעיקר כאישה ומנהלת מערכת יחסים טעונה וקולנית עם בעלה, בצד פלירט עם הבחור הטוב  שהוא מוכר הממתקים הערבי… הרי אמרנו יפו.

מוקטן פאפגינה הצעירה ואמה

התפאורה על הבמה מינימלית ומשאירה לצופים לדמיין את סמטאותיה של יפו של סוף שנות השבעים ושלל דמויותיה, ובינתיים הריחות שעולים  מכיוון השולחן מתחזקים ומעוררים תיאבון ואכן בסוף ההצגה הפתעה: הקהל מוזמן לטעום מן השקשוקה המבעבעת ולצידה לחם בית וסלטים טריים ומפתים, כך שהבילוי הא לא רק תרבותי , אלא גם טעים!

אני  מודה לחנה ואזנה גרינולד, שהינה מועמדת לפרס מחזאית, שחקנית ראשית ושחקנית משנה במסגרת פרס  ”קיפוד הזהב”, שאפשרה לי להציץ לתוך הסיפור הנשי הזה שעורר בי הזדהות והזכיר לי את שנות ילדותי, הגם שלא גדלתי ביפו, הרי יש לכל הדור זיכרונות משותפים: הסרט הערבי ביום שישי, מכנסי ההתעמלות הכחולים  עם הגומי שהיו חונקים את ירכינו, זוהר ארגוב ועוד,  וכן ההצגה נוגעת במורכבות מערכת היחסים בתוך המשפחה: יחסי בעל ואישה, אם ובת שהם נושאים אוניברסליים ללא קשר לזמן ולמקום.

מוזמנים לצפות בהצגה וליהנות מחווית תיאטרון אינטימית ונשית עם בונוס של ארוחה בסופה וגם אווירת יפו העתיקה בליל קיץ.

ותודה בשמי ובשם בעלי ל”סלונה” על ההזמנה, תמיד  מוכנים!

פאפעג’ינה

מאת ובבימוי: חנה ואזנה גרינולד

הקרדיט לצילומים: אור קפלן

דרמטורגיה: דפנה קרון בשיתוף עם אירית רצ’בסקי

עיצוב במה ותלבושות: דניאלה מור

מוסיקאי: אייל וייס

מעצב סאונד: יונתן שחר

עוזרת במאי ומפיקה  :יערה קיפניס

שחקנים: תימור כהן, לימור זמיר, חנה ואזנה גרינוולד, רמי קאשי, ענת לוי/עדן אוליאל/פולי סלונים, שמוליק מטלון, אוולין קצ’ולין

 

 

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה