הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

זהו הנאום שכתבתי לערב הפרידה מהשמיניות של בית ראשונים: בבית ראשונים בגבעתיים עמלו בהתנדבות משך ארבע שנים שמונה שמיניסטיות, שהתחילו את קריירת ההתנדבות שלהן בכיתה ט’ בקורס המד”צים, לאחר מכן כמד”ציות ובשנת האחרונה כיהנו כמד”ביות (מדריכות בוגרות) וניהלו פרוייקטים ומפעלים חשובים בבית ראשונים עצמו ובעיר.השמיניסטיות פעלו בהובלת רכזת הנוער, תבל, אשר הייתה עבורן השראה ודוגמה אישית. תנו כבוד למנהיגות הצעירות!

27/06/2015

התכנסנו כאן הערב לסיים תקופה נפלאה של נתינה, התנדבות ותרומה לקהילה.

בימינו כשכולם דואגים איש ואישה למגזר “שלו” וכל אחד מתחפר בעמדותיו, זהו כמעט נס לפגוש את חבורת המדצ”ים מתנועת הנוער הצומחת “גבע” ומהפרוייקט “אח בוגר”. זה כמעט בלתי ייאמן לפגוש חבורת נערות ונערים שבאים מרצונם החופשי, להתנדב. המסע מתחיל בכיתה ט’ בקורס המד”צים, ובכיתה י’ מתחילים להדריך,  ובסוף שנה זו כשכל אחד ואחת רשאים ללכת לדרכם,  מתברר כי יש הבוחרים להמשיך את הדרך גם בכיתות י”א ו-י”ב במסגרת התנדבותית זו.

וכך עשו שמונה נערות פלא אלה, השמיניסטיות שעוד רגע יהפכו לחיילות, אשר תרמו מזמנן, ממרצן, לטיפוח הבית הזה, המוכר כבית ראשונים או “ביתריש” בשם החיבה שלו. פעולות וישיבות, פרוייקטים וסמינרים הפכו לשגרה מבורכת בקרב בנותינו וכשאנו רואים אותן צומחות ופורחות בתיכון, וכאן, הבנו שעשינו משהו נכון.

ועתה, הגיעה העת להיפרד! תחשבו על קופיף קטן היוצא למסעו הראשון בג’ונגל, הוא מתחיל לנוע מעץ לעץ ומבין שכדי להתקדם עליו לשלוח יד אחת קדימה ולאחוז בענף הבא, ובאותה עת ממש, עליו לשחרר את ידו התומכת בענף הקודם והופ, לשלוח גם אותה קדימה לענף הבא. ואז אולי מגיע אותו רגע, שבריר של חשש וחרדה, והקופיף חושב לעצמו, האם אני מספיק אמיץ לשחרר, האם אני מספיק חזק ומדויק לתפוס את הענף הבא?… אבל מחשבות אלה חולפות במוחו ביעף, ומכוח החיים הוא ממשיך לנוע קדימה.

וכך, אתן, ילדות נפלאות שלנו, נמצאות כרגע בשלב הזה שאתן צריכות לשחרר ולעבור קדימה וגם אם עוברות בליבכן פעימות פחד, אל חשש, אנחנו כאן בשבילכן, להגן, לתמוך, לדחוף, להוות עבורכן רשת הגנה ובליבנו מתנגנת שירה חזקה של אמונה. אנו מאמינים בכן, בנות! הרי הצלחתן לשלב היטב תורה ותרומה והוכחתן שיש בכן את הכוח ליצור, לטפח ולשנות, ואין ספק שהשילוב הזה והכוחות האלה מצעידים אתכן בגאון לשלב הבא שלכם. בצבא, ובהמשך באוניברסיטה, במקום העבודה ובכל סביבה זיכרו, שאף תקרת זכוכית, לא נמצאת שם לעצור אתכן, ותמיד שאפו קדימה בביטחון.

ולך, תבל היקרה, המנצחת על המלאכה, תודה על כל עשייתך החיובית והנמרצת והשקעתך הרבה לקידום המד”צים כולם, והשמיניסטיות בפרט. כל קבוצה צריכה מנהיג ואת היית מנהיגה אשר נפלה בחלקה הזכות לעצב את הדור הצעיר ולחנך אותו לאור הערכים החשובים של התנדבות, נתינה ותרומה לקהילה. השתמשת בזכות הזאת בזהירות המתבקשת, חידדת והעצמת בקרב בנותינו את הערכים שאנו מבקשים לחנך לאורם והצלחת להקים שורה חדשה של מנהיגות צעירות. השותפות שלכם, לא הייתה טיול קליל, אלא מסע ומכך משתמע שלא תמיד היה קל, אך במנהיגותך ובמסירות אין קץ מצידך ומצד המד”ציות, הייתה לכולכם שנה פורייה עם הצלחות משמעותיות. מבמה זו נשוב ונאמר לך תודה רבה ובהצלחה בהמשך דרכך ואין ספק ששנה זו חקוקה בלב השמיניסטיות והן תדענה למנף את כל מה שלמדו כאן בהמשך דרכן.

בהצלחה למתגייסות שלנו: צאו בשלום לצבא וחיזרו בשלום והמשיכו לתרום ולהצליח.

אוהבים ומתפללים לשלום בנינו ובנותינו.

ההורים

גבע גבעתיים

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה