הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

רשמים מהמפגש עם ג’ניפר טגה מחבר הספר “אמון, סבא שלי היה יורה בי” במכון גתה בת”א.

14/02/2015

לאחר שהתרגשתי מספרה הבלתי ייאמן של ג’ניפר טגה “אמון, סבא שלי היה יורה בי“, (להלן הקישור לפוסט שכתבתי בעקבות הקריאה בספר: http://saloona.co.il/yefrha123/?p=730)

התחלתי לחפש אודותיה מידע נוסף באינטרנט. וכך בעזרת ד”ר גוגל יקירי, חפרתי עוד בקורותיה ובקורות בני משפחתה ובכל פעם נדהמתי מחדש לנוכח סיפורה.

באחד מחיפושיי, הגעתי למידע שג’ניפר מגיעה לארץ לסדרת מפגשים לקידום ספרה ואחד מהם ייערך במכון גתה בת”א. מכון לקידום קשרי ויחסי התרבות ישראל גרמניה. ברגע שראיתי זאת, גמלה בליבי ההחלטה ללכת למפגש. ואף כי המפגש היה בערבו של אחד מלילות הסערה האחרונה הייתי נחושה בדעתי ללכת.

וכך מצאתי את עצמי במכון גתה, מוקפת באנשים דוברי גרמנית, חלקם קשישים שניכר עליהם שהיו “שם” וכולנו ממתינים בהתרגשות לכניסתה של הסופרת. רגע הזוי!

ואז נכנסה ג’ניפר, יפהפיה שחומת עור, גבהה ורזה כדוגמנית צמרת, חייכנית ובטוחה. כבר בכניסה קיבלנו אוזניות אשר דרכן תורגמו דבריה מגרמנית לעברית. על אף שהיא דוברת עברית, העדיפה ג’ניפר לנהל את הערב בגרמנית ובאנגלית משום שהעברית שבפיה כנראה כבר נשתכחה במעט, הרי עברו שנים מאז שהתה בישראל כחמש שנים.

עם כניסתנו חולקו לנו, מספר דפים מצולמים מתוך ספרה המתורגם לעברית ובקול רך ונעים קראה ג’ניפר את הקטעים הללו. שני דברים הסתברו לי תוך כדי קריאתה. א. אני ממש מבינה גרמנית, ותודה לסבא ז”ל ולסבתא ז”ל שדיברו איתי באידיש ואין ספק שגם בלי להיות בלשנית דגולה, השפות הן ממש דומות וב. גרמנית יכולה להיות שפה עדינה ורכה ולא רק צורמנית, מאיימת ואכזרית. אם מישהו היה אומר לי לפני שנים שאני, כן אני, אשב ואשמע את השפה הגרמנית בכזו התרגשות וסקרנות, הייתי אומרת לו שהוא בוודאי השתגע והנה אני יושבת, מקשיבה לגרמנית שבה ג’ניפר מקריאה פרקים נבחרים מספרה וכולי צמרמורת.

לאחר שסיימה פנתה ג’ניפר לקהל וביקשה לנהל עימנו שיח. ראשונה ביקשה לדבר אישה אשר הציגה את עצמה כבת לניצולי שואה ובשמם הגיעה לערב זה ובאופן ישיר פנתה לג’ניפר ושאלה אותה מה יחסה לעובדה שסבתה הייתה מכחישת שואה. דממה השתררה בקהל, הרי סבתה של ג’ניפר חייתה לצד אמון בעלה המפקד הנאצי השטני וראתה ושמעה את הזוועות ואחרי השואה המשיכה לחיות את חייה כאילו לא היו דברים מעולם. ג’ניפר נראתה מתוחה, אך לא מופתעת ואמרה שסבתה הייתה אכן מכחישת שואה, אך היא ללא כל ספק מסתייגת מכך. לרגע נדמה היה שהאישה בקהל איננה מרוצה מהתשובה, אך לאחר מספר שניות של מבוכה דמומה המשיך הערב. אישה נוספת ביקשה לדבר והציגה את עצמה, את בנה הצעיר ואת אביה שבשבוע הבא ימלאו לו שמונים. האב מסתבר היה שם, במחנה הזוועות בהיותו ילד כבן עשר ואביו היה הסנדלר של אמון גת. האישה סיפרה את סיפורו של סבה ואביה, אביה נע באי נוחות במקומו והתקשה להסתכל על ג’ניפר, נכדתו של השטן, שפגש כילד. בזמן סיפורה לא נותרה אף עין יבשה בקרב הקהל ואביה שהתגבר לרגע על אי נוחותו, סיפר שאביו גם העיד במשפט נגדו גת שבסיומו נתלה. אישה נוספת עלתה לספר את סיפור הוריה אשר שניהם עבדו במחנה הריכוז פלשוב, אותו “ניהל” גת. אביה היה מכין ליקר ביצים ובזכותו שרד ואמה עבדה במתפרה ועד סוף ימיה הייתה סובלת מביעותי לילה בגלל זיכרונותיה מהמחנה ומגת ומכלביו הרצחניים. ושוב, זולגות הדמעות וג’ניפר יושבת מול הקהל, כתפיה שמוטות ופניה החתומות לא מצליחות להסתיר את הסערה המתחוללת בליבה. הערב מתקרב לקיצו עוד שאלות והמתח קצת מתחיל להתפוגג, ג’ניפר קוראת עוד קטע קצר מספרה והערב תם. אנשים מהקהל מתקרבים לג’ניפר, מחבקים ומבקשים להצטלם איתה, מבקשים לשוחח איתה בפרטיות לספר לה את סיפור משפחתם וגם אני נגשת אליה ומחבקת אותה ואומרת לה שקראתי את ספרה ואפילו כתבתי עליה פוסט, היא מחייכת ושתינו נבוכות והנה עוד אנשים ניגשים אליה ואני זזה ופונה לדרכי.

 אני מבינים שג’ניפר אשר נולדה שנים רבות לאחר תלייתו של סבה, אינה אשמה במעשיו הרצחניים והשטניים של סבה, ואני מבינה שהספר שלה הוא התיקון שלה כלפי עצמה מתוך ניסיון להוכיח לעצמה עד כמה היא לא דומה לו בשום רכיב והיא עצמה מעידה שהיא בשליחות להוכיח לעצמה ולאחרים שאפשר אחרת. בהצלחה, ג’ניפר!

גניפר טגה

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה