הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

13/10/2012

מזל טוב! הבת שלי כבר בת רבע לשש עשרה! בתחילת התבגרותה לא כל זיהיתי אותה. הייתי תוהה מי זאת הנערה שמסתובבת אצלי בבית ולהיכן נעלמה הילדונת שהייתה רואה ערוץ הילדים ורוצה רק חולצות ורודות? והנה כבר התרגלתי שהבת שלי היא כבר אישה צעירה, ויש לה טעם ייחודי משלה שאני לא תמיד מבינה, ודעות מוצקות משלה שלרוב הן בניגוד לדעותיי וסדר עדיפות משלה, שלא תמיד ברור לי. כן, הבת שלי היא אישה צעירה כמעט בוגרת.

כמעט בוגרת, אמרתי, מפני שלפי החוק היא קטינה. במדינות רבות (ובכללן ישראל)  קטין הוא אדם שגילו קטן מ-18 שנים ולכן בחלק מהפעמים המילה האחרונה במקרה של חילוקי דעות היא שלנו ההורים.

לאחרונה, הבילויים שלה החלו להתארך והיא החלה חוזרת בשעות מאוד מאוחרת. גבול החצות נחצה לבלי שוב לאחור! החברות חוזרות מאוחר, וכי נצפה ממנה שתחזור לבדה? והאם אנחנו אמורים לצאת מהבית ולהחזיר אותה למרות שאנחנו כבר רוצים לישון ( מה לעשות, אנשים עובדים רוצים לישון בלילה! ) אך איך אפשר להירדם כשאנחנו יודעים שהיא מסתובבת שם בחוץ ועוד מעט תגיע ותתהלך ברחוב החשוך ותיכנס לחדר המדרגות החשוך??? והשינה נודדת ומתחילה סדרת טלפונים: איפה את? עם מי את? עוד כמה זמן תגיעי? מישהו מלווה אותך? ואחרי 5 דק’ שידור חוזר של סדרת הטלפונים. העפעפיים שלנו דורשים את שנתם ועצבינו וחששותינו לא נותנים לנו להירדם ולפעמים אנחנו מתלבשים ויורדים לקראתה ולא תמיד מצליחים להירדם לאחר הטיול הלילי המאולץ. מה עושים???

שלשום נפל דבר בביתנו. הילדה יצאה ואנחנו נרדמנו!!! נכנענו לעייפות ולא ידענו ולא שמענו האם חזרה ומתי חזרה. לפנות פנות התעורר בעלי מבועת ושאל אם היא חזרה, לא ידעתי מה להשיב לו… בלב הולם פנינו לחדרה ותודה לאל הילדה נמה את שנתה.

ייסורי מצפון השתלטו עליי! אמא רעה שכמותי, כיצד הרשיתי לעצמי להירדם ולא ידעתי היכן בתי ומתי חזרה!!!

איך אפשר לאזן בין הרצון שלה לבלות עם חברותיה ( היא  עובדת כדי לממן את בילוייה ) לבין דאגותינו? איך אפשר לתת לה למצות את גיל הנעורים ( ויש לומר שבילוייה הם תמימים למידי ) ולתת לנו שקט נפשי? איך אפשר לשחרר אותה לעולם ולתת לה לפתח את תחושת אחריות לעומת האחריות ההורית שלנו כלפיה?

השאלות הללו מן הסתם ימשיכו להטריד אותנו בלילות הבאים שבהם נשאר ערים או שאולי שוב נירדם…

אז מי עוד ער בלילה ומצפה למתבגר/ת הפרטי/ת שלו?

ואיך אמרה לי אחותי כששיתפתי אותה בהתלבטויותיי: “תשחררי אותה ואת עצמך, הרי בעוד שנתיים היא כבר תהיה חיילת”…

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה