הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

או.קיי נשברתי! כמעט מאז תחילת “צוק איתן” ניסיתי לקרוא את “מטען חורג” של דיוויד באלדאצ’י, סופר אהוב עליי משכבר הימים והנה הגענו ליום ה28 למלחמה ועד כה לא סיימתי את הספר שזהו הישג מאוד שלילי עבורי ואני ממש לא מתגאה בו. בזכות החמאס שעשה לנו השכמה ביום שבת בשש בבוקר, התעוררתי מוקדם ולכן בשאר היום מותשת מההשכמה הבלתי צפויה, החלטתי לנוח ולסיים את הספר, אבל איך אמר שר האוצר שלנו בתשדירי תעמולת הבחירות: “העסק לא עובד!”

שון קינג ומישל מקסוול הבלשים הפרטיים בעלי התושייה והיוזמה, אנשי השירות החשאי בעברם, נתקלים בנער הבורח אל תוך הלילה האפל והגשום ובידו אקדח, כמובן שהם לא צריכים יותר מזה, והרי כולנו יודעים ש”אם במערכה הראשונה מופיע אקדח הוא חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה” (צ’כוב), זאת אומרת יש לצפות בהמשך הספר לאקשן! צמד הבלשים עורכים בירור קצר עם הנער והם חוברים לנער ששמו טיילור לעזור לגלות מה עלה בגורל אביו סם. ואז מתחילה שרשרת של הסתבכויות שמהן בכל פעם מחדש יוצא צמד הבלשים בשלום ויותר מכך, הם אפילו מקבלים הזמנה לפגוש את הנשיא פנים אל פנים, שכן הוא, באופן אישי, מבקש את עזרתם.

אפילו ישראל שלנו מוזכרת במסגרת התסבוכת הבינלאומית שאמורה לגלגל את העלילה קדימה, אך גם האיזכור הזה לא עזר לי לסיים את הספר והנה הגעתי לעמוד 319 מתוך 425 ולא עוד!

ואם דיוויד באלדצ’י היקר, שעד כה נהניתי מאוד מספריו, יקרא את הפוסט הזה, תמיד אוכל לומר לו: “דיוויד, ידידי, זה לא אתה זו אני!” כי אולי כל האקשן הזה שיש מסביבי לאחרונה בעקבות מלחמת עזה, פשוט מגמד כל עלילת מתח, מה גם שהיא מופרכת לחלוטין: או, כן, נשיא ארה”ב יקרא לעזרת צמד בלשים פרטיים מוכשרים ככל שיהיו…

וגם נהיה לי באלגן בראש: דמויות, אירועים, מקומות, שמות של מבצעים צבאיים… מי יכול לזכור את כל בעומס הזה??? במיוחד שהטלוויזיה דלוקה נון סטופ ועיניי נמשכות אל קצהו הימיני העליון של המסך, מחפשות ללא הרף את הפס הכתום המבשר על אזעקה ומי יכול להתרכז כשגם אוזני כרויה וכל אופנוע חולף או טריקת דלת מקפיצים אותי ואני כולה גרה בגבעתיים…

אני משאירה את “מטען חורג” בצד, ולא אעליב ואומר “מטען מיותר”, ואני אפילו לא סקרנית לדעת מה יהיה בסופו של הספר, אבל אני כן סקרנית לדעת מה יהיה איתנו?

מטען חורג מוקטן

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה