הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא גם בעל אישה? וכמובן המילה בעל כפועל אגרסיבי המתאר יחסי אישות שהם לאו דווקא בהסכמה ובהדדיות, לכן יש כאלה שמעדיפות את הכינוי בן זוגי או אישי, חברי לחיים וכל אחת מוצאת לה את המילה הנכונה לתיאור הבעל וזאת ככל שהאושר הלשוני והדימיון שלה מאפשרים לה.

אני נשארת עם המילה בעלי ומרגישה איתה נוח, אולי מפני שבעלי הוא כזה שאינני יכולה בלעדיו ולא משנה לי איך אכנה אותו העיקר שהוא יהיה איתי ולידי! בזמנו כשהילדים שלנו היו קטנטנים: פעוטה בת שלוש וחצי ותאומים בני יומם, שאלו אותי אנשים: “נו, ובעלך עוזר לך?” זה ממש הצחיק אותי מפני שאני עזרתי לו!!! הייתי כל כך עייפה ותשושה והתנהלתי בשיא האיטיות והכבדות כך שאני עזרתי לו בטיפול בילדים וכך כל חיינו המשותפים אני עוזרת לו והוא עוזר לי כי אנחנו פועלים ביחד! ואני אינני אני בלעדיו! והוא לא הוא בלעדיי!

דבר שני שבלעדיו אני אינני אני הם הילדים שלי. בזכות הילדים שלי הגדרתי מחדש את סיבת קיומי. בזכות הילדים שלי כבר לא משעמם לי אף פעם. בזכות העובדה שיש לי ילדים היו תקופות בחיי שקמתי בבוקר פיזית ורגשית. אני אוהבת שקוראים לי “אמא של…”, אני אוהבת שאומרים לי שהילדים שלי דומים לי, אני אוהבת לבלות איתם ונהנית איתם וגם כועסת עליהם ולפעמים מאוד וחיה איתם ובשבילם ולא לא הגזמתי!

דבר שלישי שכיום בלעדיו אני אינני אני היא ההיסטוריה הרפואית שלי שעצבה את תודעתי בשמונה השנים האחרונות. כבר נתקלתי בתגובות שהמסר שלהן הוא די צאי מזה! אבל מי שהייתה שם, והחלימה נושאת עימה לא רק צלקות בגוף, ומצד שני העובדה שאני אחרי נותנת לי טעם וכוח להמשיך ולהוכיח בעיקר לעצמי שהכל בסדר ויחי השגרה והעתיד!

דבר רביעי שאני אינני אני בלעדיו הוא עובדת היותי מורה. אני יותר שנים מורה מכל דבר אחר שהייתי ושעשיתי בחיי. הגעתי להוראה כסוג של ברירת מחדל. הגעתי ונשארתי. היו שנים שהכניסה לבית הספר בבוקר עוררה בי בחילה ורצון עז להסתלק, אבל נשארתי מפני שלא הייתה לי ברירה והנה בשנים האחרונות אני מתחילה להבין שאני בכל זאת האדם הנכון במקום הנכון  ( השכנוע העצמי שלי עובד יופי.. ) ולפעמים באותם רגעי חסד,    בכיתת החינוך שלי אני מרגישה כמו מלכה לא במובן העריץ, אלא במובן החגיגי.

חלומות לעתיד ולמרות גילי המופלג, אני עדיין אינני יודעת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. יש לי כל מיני חלומות: לחיות בחו”ל, לכתוב ספר, לגור בכפר ולפתוח מסעדה ביתית, אולי לעשות דוקטורט ואולי… ואולי… החלומות האלה הם חלק ממני והם אלה שאיתם אני הולכת לישון והם שמלווים אותי ומראים לי ומאירים לי את הדרך והם בהחלט חלק ממני!

הייתי רוצה לכתוב כל מיני דברים מגניבים או מסעירים שבלעדיהן אני אינני אני, הייתי רוצה שיחשבו שאני אשת העולם הגדול או לפחות קצת עילאית ומתנשאת, אבל האמת היא שאני אישה נורררררררררררררררררא פשוטה והדברים שאני אינני אני בלעדיהם עשויים מהחומרים הכי בסיסיים של החיים: בעל וילדים, בריאות ועבודה וחלומות להגשמה.

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עשרת ימי תשובה, תשעה חטאים ותיקון אחד גדול!

כולנו יודעים שבנצרות מונים שבעה חטאים. על פי ויקיפדיה חטאים אלה הם החמורים ביותר שאדם יכול לעשות, ושהעונש עליהם הוא מות הנפש. לכבוד יום הכיפורים ועשרת הימים נוראים הרשיתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה