סלונה מגשימה לי חלום: קוראים את מה שאני כותבת!!!

בחודש יוני 2012 התברר כי עליי לעבור בדחיפות ניתוח לכריתת השחלות עקב ממצאים ציסטיים בשחלות. רופאים התייחסו בקביעתם לעובדה החשובה שברקע הרפואי שלי היה סרטן השד וזירזו אותי לעבור את הניתוח, שכן בבדיקות הדמייה אי אפשר לדעת האם הממצאים הם סרטניים או לא.

התהליך כולו: הבדיקות, הניתוח, ההחלמה מהניתוח וההמתנה לתוצאות הביופסיה הכניסו את גופי ואת נפשי למצב הלם. הסתובבתי בבית אנה ואנה ולא ידעתי את נפשי. כשהתקבלו התוצאות והתברר שלא היה מדובר בממצאים סרטניים, אלא במחלה שפירה בשם אנדומטריוזיס ( אותה חשפה שני כהן בסופ”ש ), כמעט שלא חשתי הקלה. בעודי מרגישה מובסת פיזית ונפשית והחלטתי באופן אינטואיטיבי וכאמצעי טיפול עצמי שלא תלוי במקום ובאדם אחר להתחיל לכתוב בלוג ב”סלונה”.

בהתחלה המילים פרצו מעצמן וקצת נבהלתי מעצמי ומהעובדה שמילותיי חשופות לכלל אנשים שאני מכירה ושאינני מכירה, הדבר מנע ממני לכתוב את כל האמת, אך הרגשתי שגם בניסוחים עדינים איווררתי את רגשותיי. כשהתחלתי לקבל “לייקים” ותגובות חמות על אופן כתיבתי ועל נושאי כתיבתי הבנתי שאני במקום הנכון.

מצאתי את עצמי לא רק  כותבת, אלא קוראת מספר פעמים רב ובצימאון את כל מה שכתבתי. בכל פעם הרגשתי שאני כאילו קוראת טקסטים חדשים ומעניינים שאינני מכירה ולפעמים לא הייתי בטוחה שאני עברתי את החוויות שכתבתי עליהן ( הכוונה בעיקר לכל מה שקשור לתיאורים הרפואיים ובכלל ), מאוד עניין אותי לקרוא על עצמי שוב ושוב ואני בהחלט מסכימה עם הקביעה שלכתיבה יומנית יש ערך ריגשי חשוב והיא אחת הדרכים לריפוי

באוגוסט חגגתי שנה לבלוג, בראש השנה ציינתי שמונה שנים לקבלת התשובה מהביופסיה הראשונה. החודש שדווקא הוא חודש המודעות לסרטן השד אני מציינת שמונה שנים לתהליך הבדיקות טרום הניתוח, בחודש הבא אציין שמונה שנים לניתוח ואח”כ אזכר בכימו ואח”כ בהקרנות… וכך הלאה שמחה מתערבבת בזיכרון והפנים קדימה! והבלוג נותן לי אפשרות לבטא את אהבתי לכתיבה עם אהבתי לחיים טובים וכשמבקשים ממני בתור בוגרת סרטן השד לייעץ לחולות חדשות, אני תמיד אומרת שיש חיים אחרי וחיים טובים! לחיים! לחיי ולחיי סלונה שנותנת לי במה מכובדת!

צירפתי תמונה של הפוסט שלי ששבר את השיא האישי שלי עד כה 88 לייקים! מצפה לשבור את השיא הבא!!!

גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה