הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

בעד או נגד המסעות לפולין? אנחנו בעד! תובנות ורשמים מהמסע של בתי.

25/09/2013

שמתי לב שבימים האחרונים התנהל דיון קטן בעקבות הפוסט שכתבה יעל כרמי “מכתב לבתי, צידה לדרך במסע לפולין” שצעד במצעד הפוסטים במשך זמן ארוך ועל כך מגיע לה כבוד וגם לקוראים המתעניינים בנושא לא רק לקראת יום היום השואה.

העניין נוגע לי אישית מכיוון שבתי הבכורה, חזרה רק אתמול מהמסע לפולין. מסע שיכבתי אותו ערכה במסגרת בית הספר התיכון שבו היא לומדת. מהרגע שהמסע עלה למודעות שלה היא הביעה נכונות ורצון לצאת ואני לא עצרתי בעדה ולא פיקפקתי ביכולתה להתמודד – אני סומכת עליה! כן, גם סמכתי על צוות בית הספר שכה מנוסה במסעות אלה שיידע להכין אותו היסטורית, ערכית ויותר מזה וקודם כל רגשית. כן, יש לי נטייה כזאת לסמוך על צוות בית הספר, אולי משום שאני מורה ואני יודעת היטב שרוב המורות והמורים אם לא כולם ייעשו הרבה למען תלמידיהם ובוודאי שבמסע מטלטל כזה וסליחה על השימוש בתואר השחוק הזה!

אני עצמי בת לדור ראשון או  שני, אני לא בטוחה איך סופרים דורות לשואה?… אמי נולדה לתוך המלחמה. סבא וסבתא שלי הוריה לא היו בגטו כלשהו או במחנה השמדה, הם ברחו בזמן לכיוון רוסיה והם ניצלו אך כל בני משפחותיכם הושמדו ועל כך כתבתי פוסט ששמו “נזכור את הניה ואברהם” http://saloona.co.il/yefrha123/?p=132?ref=blog_main.

ומאז ומתמיד ידענו זאת, אך לא שמנו דגש על הנושא במשפחתנו. כמובן שכאשר הגיעה עת עבודות השורשים של ילדיי קצת שאלנו וקצת כתבנו, אך עברנו על הנושא די בקלילות והנה בזכות המסע נפרץ הפרץ! בזכות המסע ביום הכיפורים, ערב המסע, עברנו מסע חוויתי עם אמא שלי, סבתא שלה ופתאום הרגשתי שהקשר עם אמא שלי עבר עוד שלב, ועל כך כתבתי בפוסט “לאן את נוסעת? המסע לפולין חלק 1″  http://saloona.co.il/yefrha123/?p=231?ref=blog_main

בזכות המסע של נטע פתאום הבנתי עד כמה לא הבנתי אותה, את אמא שלי ועד כמה שפטתי אותה בחומרה. פתאום הבנתי שהאישה הזו שנולדה ב1941, היא ניצולת שואה אמיתית ובעצם לא הייתה לה ילדות כי מרגע היוולדה היא הייתה פליטה בסכנת חיים ורק ב1949, אחרי שנים של חיי קור צורב, פחד אלוהים ורעב היא עלתה לארץ. פתאום הבנתי שב1945 הסיוט שלהם לא נגמר. היא והוריה, אחותה ואחיה עוד היטלטלו באירופה ממדינה למדינה ולא מצאו את דרכם לישראל, אלא רק ב1949. אמא שלי הייתה פליטה במשך שנים, מיום היוולדה ועד גיל 8 ואני בכלל לא הייתי מודעת לכך ואולי בזכות זה אני מורה לילדי מהגרי עבודה ופליטים ואני גאה בכך ומרגישה שעבודתי היא שליחות! אני קולטת שהעבודה שלי היא בעצם סגירת מעגל לנדודים של משפחת אמי באירופה בגלל המלחמה ההיא.

אני כותבת את הפוסט הזה בעיקר לעצמי ולנטע, סיכום ביניים של התהליך, ההכנות, הרגשות והתובנות. הרי היא תמשיך לעבד את החוויה עוד זמן ארוך וגם אני!

אני מודעת לזה שהמסעות לפולין הפכו לתעשייה שם וכאן. אני מודעת לזה שיש הרואים בזה זילות של השואה ומסחור של השואה, ומי שמרגיש שהמסע איננו מתאים לבנו או לבתו שלא ישלח אותם לשם, אבל לנו המסע עשה טוב ולא רק במובן של העמקת הידע בנושא, אלא במובן של היכרות מעמיקה עם תולדות המשפחה והתקרבות רגשית שאני לא בטוחה שהייתה מגיעה באופן אחר.

הבת שלי, נטע, כבר אחרי. היא חזרה אתמול מוקדם בבוקר מהמסע לפולין. היא חזרה דומה ושונה! בטרבלינקה הייתה לה חוויה משמעותית כשהניחה פרח על אבן לזכר העיירה של סבא וסבתא שלי, וישקוב. היא וחברותיה הניחו פרחים, נטע קראה את שמות המשפחה שניספו וכולן הקשיבו לה נרגשות. נטע, תודה שהזכרת אותם ולרגע בנצח שמותיהם שוב נישאו באוויר. היא סיפרה לי ושתינו בכינו והיא אמרה לי: “אמא, את חייבת לנסוע לשם, זו החוויה הכי עוצמתית שהייתה לי עד כה!” אני לא מצטערת שהיא נסעה וגם היא לא!

עוד מהבלוג של אורית יפרח

Thumbnail

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 7 years
Thumbnail

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות