השכן המנוול ואמא שלי

בזמן האחרון, נכנסתי חזק לענייני מגדר ודברים רבים שקורים בסביבתי, שפעם הרגיזו אותי כשלעצמם, מקבלים אור אחר ותהודה שונה, מפני שאני מבינה שהמעשים שנעשו גם אם בלא מודע, הם קורים גם בשם אפליית הנשים וזהו סיפורי להפעם:

אישה בת 73. אישה כמוני וכמוך. רק שהיא כבר עברה את גיל ההתבגרות ואת גיל המעבר ואפילו כבר זכתה בתואר אלמנה ובתקשורת יש שיכנו אותה קשישה. האישה קמה בשבת בבוקר ורוצה לשטוף פנים, להוריד מים בשירותים ולשתות כוס קפה ואין מים! מחכה 1/2 שעה ועוד שעה ועוד שעה ואין מים. היא אישה בעלת תושייה ולכן היא מתקשרת למוקד העירייה ושואלת האם יש תקלה באיזור מגוריה. במוקד משיבים בשלילה, ולכן היא מתקשרת לבן שלה שגר כשעה נסיעה ממנה. לא נעים לה להעיר אותו בשבת בבוקר, ולא נעים לה להטריח אותו, אבל אין לה מים כבר יותר משלוש שעות. הבן מתעורר ונזכר שלפני שנים הייתה נזילה ממערכת המים של אמו לעבר דירת השכנים שגרים קומה מתחתיה. הוא מתקשר לשכן, והשכן המנוול מודה בעניין, אכן יש נזילה ואכן הוא סגר את המים ולא חשב לעצמו ולו לרגע להודיע לשכנתו שסגר את המים, והיא יושבת בקומה מעליו, לבדה, אישה בת 73 ומשתגעת שאין לה מים. הבן מורה לשכן לפתוח את הברז המרכזי של אמו ומבטיח שהתקלה תטופל למחרת ( שהרי שבת היום ) ואני, הבת מקבלת ממנה דיווח טלפוני בקול רועד שאחרי בכי סוער ומרגישה שבאותו רגע, הייתי טסה אליה במהירות הקול ואחרי שהייתי מחבקת אותה, לו הייתי מרשה לעצמי, הייתי צורחת על השכן הביריון הזה עד שהיו נקרעים לי מיתרי הקול ועד שהוא היה מבקש את נפשו ויורד מהארץ ונעלם מהעולם. ואני, הבת חושבת לעצמי שאילו אבא שלי היה בחיים, זאת אומרת, היה גבר בבית, השכן המנוול, לא היה מעז לעשות כזה מעשה חד צדדי וסוגר את המים כלאחר יד, אבל הוא, הנאלח,  יודע שבקומה מעליו גרה אישה מבוגרת, לבדה, אז מה הבעיה לסגור לה את המים ולהמשיך בסדר יומו כאילו לא קרה כלום????!!! והשכן יודע שאמא שלי, אישה שקטה וצנועה שאף פעם לא עושה עניינים, אז למה לטרוח לעלות קומה אחת בלבד ולומר בקול מנומס: גברתי, יש נזילה. בואי נסתדר עד שיגיע השרברב. אני בטוחה שאמא שלי הייתה משתפת איתו פעולה, אבל הוא, המנוול, לא טרח!!! מה אכפת לו???

כמה יפה לדבר ולכתוב על הדרת נשים: זה נורא סקסי לתסוס ולהתסיס, ולכתוב בעד ונגד, ולנהל עצומות להדחות: הנה הוא קרא לה “כוסית”… והנה הוא פסק רגליים באוטובוס… והנה הוא שלח להן מסרונים בשפה בוטה באמצע הלילה… כולן סיטואציות אשר בהחלט לא מכבדות את “גיבוריהם” הגברים, אבל מה קורה כשמדובר במקרה שהגיבורה הנשית שלו היא לא אישיות תקשורתית ואין לה חברות בתקשורת, אלא היא “סתם” אישה, אלמנה וקשישה ??? חלשה מגדרית ומגזרית. הרי לא יצלמו אותה ולא יראיינו אותה ולא יכתבו עליה אלף פוסטים ואלף תגובות, אז הנה, אני הבת שלה כותבת עליה וצועקת מתוך הפוסט שלי ורוצה לומר לה כמו שאומרים הילדים: כל מה שהוא עשה לך, יחזור אליו ולרעה פי אלף מונים!!!

לאמא שלי אין מה לדאוג, יש מי שייגן עליה!!! אחי כבר התייצב אצל השכן והבהיר לו שבל יחזור על מעשה חד צדדי שכזה. אחי כבר אצלה ויישן אצלה עד שהתקלה תתוקן, בתקווה שזה יקרה מחר בבוקר ( וזאת ההזדמנות לומר לאחי המסור, תודה רבה!) אבל מה קורה לכל הנשים הבודדות, האלמנות, הקשישות, יש מי שמגן עליהן??? לא!!!

אשרי הנשים המבוגרות שיש מי שיגן עליהן! ומה לגבי האחרות??? הרי אתן יודעות את התשובה…