הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

כשהקרובים לנו קיבלו את ההזמנות לחתונה שלנו, התחלנו לקבל שיחות טלפון מקרובינו שרצו לעדכן אותנו שבהזמנה חלה טעות בתאריך. אנשים תהו איך זה ייתכן שהם מוזמנים לחתונה ביום שישי בצהרים?! כמובן שהרגענו את כולם ואמרנו שזוהי לא טעות: החתונה אכן תתקיים ביום שישי בצהריים!

זה היה לפני כתשע עשרה שנים ( מה אני נשואה כמעט עשרים שנה??? ), וחתונות בשישי בצהריים לא היו נפוצות בכלל. אני חושבת שאנחנו היינו מראשוני הטרנד וזאת ללא כל כוונה להצהרה אופנתית. החשיבה הייתה לערוך חתונה פחות יקרה, אבל לא פחות מכובדת. שנינו ללא גיבוי של הורים שהיו אמורים לשלוף את פנקסי הצ’קים ועדיין רצינו להתחתן כמו כולם בלי למשכן את עתידנו ולהיכנס לחובות על ולכן עלינו על הרעיון של יום שישי בצהריים שבו המנות זולות יותר והתאריך התקבל כאמור בתימהון רב ובחוסר אמון,.

ההכנות היו הכנות כמו כל חתונה ביום שלישי או חמישי:

בחרנו להתחתן עם רב, למרות שכל התהליך ברבנות העיק על שנינו. לבעלי שיחיה כנראה לא האמינו שהוא רווק והוא נדרש להביא עוד עד בנוסף לשניים שגרר לרבנות. איום מצידו להתחתן בקפריסין שיכנע את הרב שהוא רווק! אני דיפדפתי ביומן שלי בידיים רועדות, כדי להתאים את תאריך החתונה שכבר נקבע לתאריך המחזור המזוייף וממש רעדתי ששמא התבלבלתי ואז נאלצתי לשמוע את הדרכת הרבנית לגבי חיי נישואין טהורים ובקושי החזקתי את עצמי לא צחוק ממנה או לצעוק עליה, אבל זאת אני מניחה עובר על רוב הכלות.

לקראת החתונה כשהתחלתי לחפש שמלת כלה, הבנתי שיהיה זה מגוחך לטבוע בשמלת מלמלה, בכל זאת יום שישי בצהריים ולכן קניתי חליפת חצאית וג’קט בצבע שמנת בחנות “רגילה” ובהמשך התברר שהשמלות של אמא שלי ושל אחותי היו הרבה יותר יקרות מ”שמלת הכלה” שבחרתי לעצמי, ועדיין נראיתי מאוד כלתית. על מאפרת אישית ותסרוקת לא ויתרתי, בכל זאת כלה!

ערב החתונה הלכתי למקווה, לבדי. בהמשך לקטע הרבני שהשאיר לי טעם רע, גם הרעיון של המקווה לא מצא חן בעיני, אבל הלכתי כי ברוב טמטומי חשבתי שהרב ירצה לראות את המסמך שטבלתי. היום אני מצטערת שהלכתי, אני לא מוצאת שהטבילה לעיני אישה זרה עשתה אותי ליותר טהורה ונכונה לחיי נישואין.

וכך חלף לו הזמן והנה הגיע יום שישי הגדול! מבין מקבלי ההזמנות לא היה מי שפספס והחתונה הייתה לפי כל כללי הטקס: רב, להקת הבית, צלם, סלטים ומנות ראשונות ועיקריות ואפילו קינוחים אישיים והיו גם ריקודים עליזים ושמחים וכולם מאוד התפלאו והתפעלו מהרעיון.

עד היום מזכירים לי  מידי פעם ממוזמני החתונה עד כמה הם נהנו, נדמה כי דווקא המסיבה שלנו, ביום שישי בצהריים, השאירה זיכרון טוב וחוויה נעימה. כמעט תשעה עשרה שנים לאחריה + שלושה ילדים שנהיה בריאים כולנו, גם כשאני נזכרת באירוע ומחייכת.

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה