הבלוג של אורית יפרח

יומני היקר

עדכונים:

פוסטים: 141

החל מאוגוסט 2012

תעצמו את העיניים ותנסו לדמיין: אישה צעירה, בת 20 וקצת, לא גבוהה במיוחד, לא יפה במיוחד. אישה צעירה. היא במנוסה, היא בורחת, לבדה! לפני זמן מה נפרדה ממשפחתה, מאביה, מאמה ומאחיה ויותר לא תראה אותם לעולם! במנוסתה היא פוגשת את בן העיירה שלה. הוא בחור צעיר גבוה ונאה, אבל כבר אלמן וגם את בנו יחידו מאירקה כבר הספיק לאבד ( וגם הוא עדיין לא יודע שמכל שמונת אחיו ואחיותיו תשרוד רק אחות אחת, שורה ) הם נפגשים ומחליטים להתחתן, כנראה לא מתוך אהבה גדולה, אולי מתוך תקווה שהבריחה בשניים תהיה קצת פחות גרועה.

בקור הנורא ובדרך לא דרך הם עוברים את הגבול מפולין לרוסיה, מוצאים מקום שכוח אל לגור בו. מטבע הדברים נולדה להם תינוקת. התינוקת זוכה למגירה כמיטה ולשק כשמיכה, ומכיוון שעד מהרה יבש חלב האם  וחלב אחר לא היה בסביבה, באינסטינקט כמעט חייתי הרתיחה האם הצעירה סמרטוטים שאותם טבלה במי סוכר ואת הסמרטוט הלח הייתה נותנת לתינוקת הרכה שמצצה את המתוק המתוק הזה בתאווה רבה והפלא ופלא שרדה.

ואז נולדה עוד תינוקת ואז הסתיימה המלחמה. המשפחה הצעירה נדדה באירופה, עד שהגיעה לצרפת, למרסיי ושם במחנה מעבר שנוהל על ידי הסוכנות היהודית שהו זמן מה עד שעלו ארצה ב1949 באונייה שהביאה אותם לחיפה.

סוג של סוף טוב?!

אפשר לומר שלעומת כל סיפורי השואה המצמררים, הסיפור הזה כאילו לא נחשב מפני שאין בו את זוועות הגטו ואת אימת המוות של מחנות ההשמדה ואין פה גם סיפור גבורה של מרד והתנגדות, זה פשוט סיפור פשוט על הישרדות!!!

וכדי שיהיה ברור: היא הניה שמתה כבת 80 מייסוריי האלצהיימר, הוא אברהם שזכה לראות גם נינים ונפטר ממחלת לב בגיל 94. היא סבתא שלי ז”ל והוא סבא שלי ז”ל ועד היום אני כל כך מצטערת שבכל פעם שהם רצו לספר לי את הסיפורים שלהם, הייתי אוטמת אוזניים ובורחת מהם.

התינוקת אמא שלי שתבדה לחיים ארוכים לא ממש זוכרת את מה שקרה ואת מה שהיא כן זוכרת היא מעדיפה לשכוח.

את המעט שאני יודעת, אני זוכרת ומספרת לילדיי, שיידעו וייזכרו גם הם וייספרו לילדיהם ולנכדיהם! נזכור!

עוד מהבלוג של אורית יפרח

תצוגה מקדימה

‏‎Bring Back Our Boys

השבת, לאחר תקופה ארוכה שבה התאמצתי עד מאוד, החלטתי לנוח! לא מארחת לא מתארחת, לא כותבת ולא עובדת. סתם רציתי לנוח! והנה מאתמול התחילו לרוץ ברשתות החברתיות במיוחד בווטצאפ, שיש לומר לקח בגדול וגבר על הפייסבוק, השמועות על נערים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

נפגשנו כך: שותפים לנצח...

להיות רווקה בת 28 בתחילת שנות ה90 זה לא היה "גליק" גדול. נדמה היה כי מסביבי כולן כבר היו נשואות ואפילו אחותי הקטנה ממני בארבע שנים כבר הייתה נשואה ולכל חתונה שהייתי הולכת אליה באי רצון מופגן, כמובן, הייתי שומעת בפעם האלף את...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

חמישה הדברים שבלעדיהם אני אינני אני

דבר ראשון שבלעדיו אני אינני אני, הוא בעלי!  נשים רבות כבר יצאו נגד המילה הזאת בעלי בגלל פירושה המילוני: האם האישה הוא רכושו וכמו שהוא בעל מכונית ובעל דירה הוא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה