הבלוג של yasmin

אוצרות

אמא לשניים, כותבת תוכן, צרכנית תרבות, מאפרת ויזמית.

עדכונים:

פוסטים: 20

החל מפברואר 2013

ג’ימי אוליבר, השף המוכר מאנגליה בכינויו “השף העירום”, החל את דרכו כשף צעיר במסעדת הוריו שבאסיקס, ומגיל צעיר הוא פרפורמר ובדרן. כיום נחשב לאחד המשפיעים ביותר בתחום התזונה והבישול, לאחר שקיבל תואר אבירות מהמלכה על פועלו בשנים האחרונות בשינוי הרגלי התזונה של ילדים באנגליה, ובכל העולם.

אני מציגה לפניכם את ההרצאה שלו בטד מפברואר 2010, שעליה קיבל את “פרס טד” ובעיני היא אחת החשובות ביותר

be ]

אוכל לאורך כל הדורות היה נושא מורכב  פסיכולוגית, חברתית ותרבותית מעבר להיותו מצרך בסיסי לקיומנו. אחד הזיכרונות החזקים ביותר בילדותי הוא אותי מתרוצצת ליד המזרקה ביפו, ברחבה של הספרייה הציבורית, ואמא רצה אחריי עם “פרוסה”מרוחה בגבינה ומלפפון ירוק שלם מוחזק בידה. הבית שלנו תמיד נסב סביב האוכל. אבי עבד באולם אירועים, אמא בישלה בכל יום אוכל ורק אני הקטנה, (“אפרוח” קראו לי), סירבתי לאכול. אולי זאת הייתה הדרך שלי לקבל תשומת לב, הדאגה של אמא שלי עשתה אותי חשובה. היא הייתה מצקצקת בלשונה, מכה קלות על ירכה, ואומרת לי (ואני מקדימה ואומרת שלמרות שיש בה רבע פולניה, בתכלס היא גדלה באיראן): “מה יהיה? איך יהיה לך כוח? כולם אומרים איזה רזה היא. איך ייקחו אותך לצבא? איך תלדי?” וזה רק שימח אותי. דאגו לי. בכנות אני אגיד, שהיא לגמרי צדקה. הייתי צריכה לעשות דיאטת השמנה כדי להתגייס (שלחו אותי פעמיים הביתה בשל תת המשקל), ואת הבן שלי ילדתי בחודש שמיני, פג.

בתקופות קודמות בהיסטוריה האירופאית כמו הרנסנס, הבארוק והרוקוקו, מעמד האצולה נבדל מפשוטי העם במראה השמן והמסואב. הרזון נתפס כעני. פשוט כי מי שלא היו לא נכסים וכסף לא אכל. שומן נתפס כמובן כבריא. אפילו בימינו יש תרבויות שבוחרות כלות שמנות שמסמלות חוזק ובריאות (בעולם הקשה שמחכה להן).

pic1

היום, בתרבות המערבית המצב הוא הפוך. הרזון הוא סמל סטטוס. מי שיכול להשקיע בעצמו יאכל בריא ויעשה ספורט. מי שתקציבו דל יאכל מזון עתיר פחממות זולות והשומן יהיה סימן לבריאותו הלקויה.

יחד עם זאת, כבר כשהייתי ילדה, צחקו על ילדים שמנים. היום התופעה מדאיגה לא רק מבחינה חברתית, אלא בריאותית.

אוליבר מציג את ההשמנה כמגיפה החדשה . כמה עובדות שזעזעו אותי בהרצאה שלו:

  • הסטטיסטיקות בשנים האחרונות מראות שרוב התמותה ממחלות בארצות הברית מגיעה ממחלות הנוצרות מהשמנה.
  • נזקי העישון עולים למערכת הבריאות פחות.
  • הדור הבא יחיה עשר שנים פחות !

הבעיות בתקופתנו:

ברחוב- סופרמרקטים המציעים פתרונות לבעיית הזמן של ההורים העובדים. אנחנו עוצמים עיניים עייפות וקונים למתוקים שלנו אוכל מעובד לחימום מהיר. מסעדות הפסט פוד גם הן מחזיקות אוכל לא בריא ומלא בשומנים. כמה נוח זה לצאת בשבת לאכול בחוץ במקום ללכלך כלים, במקום לעמוד על הרגליים. נוח, אבל מסוכן.

בבית הספר – בארצות הברית אוכלים בבוקר ובצהריים בקפיטריות של בתי הספר. אצלנו הבעיה מתעוררת בצהרונים. אני, משום שיכולתי להרשות לעצמי, הוצאתי את בני מצהרון בגלל אוכל שטעמתי שם והיה מלוח מדי, מעובד מדי וכמעט ללא ירקות. תכלס, מגעיל ולא בריא.

הפתרונות שהוא מציע וגם לנו לא יזיק לאמץ:

ברחוב – אוליבר מציע לדרוש כצרכנים נאמנים לסופרמרקטים לדרוש יועצי תזונה שיעמדו ללא ייצוג מצד  חברה מסחרית מסוימת.

הוא מציע גם איסור בחוק של תוויות שקריות על גבי המוצרים. אני חושבת שאפשר גם להוציא מהחוק חומרים מסוכנים שאנו מזינים, אפילו בלא ידיעתנו, את ילדינו.

בבתי הספר – אין ספק שאם התקציב הוא דל, חברת הקייטרינג תקנה מוצרים זולים בהתאם. גם לזה צריך פתרון, האוכל הזה הוא נורא. צריך גם לבקש מהצהרונים תזונאית שתלווה את בניית התפריט, אפילו על חשבון חוג אחד.

ולבסוף: שעורי תזונה כחלק מתכנית החינוך. הדבר הכי בסיסי בכישורי החיים של הילדים, האוכל שמזין אותם לא נלמד במקום שנועד להכשיר את ילדינו לשרוד בעולם.  לפי אוליבר שעתיים בשבוע של שיעורי תזונה ולימודי בישול יעלו את כושר ההישרדות של הילדים שלנו.  כשהייתי ביסודי, היו לנו שעורי “כלכלת בית”. הבנים נשלחו לשעורי נגרות והבנות לשעורי בישול ותפירה. בעיניי זה רעיון ממש טוב להחזיר את השיעורים הללו כשכל השיעורים יינתנו כמובן לבנים ולבנות יחד (זה לא יכול להיות רע שילד יקבל כישורי חיים כמו לדעת לתפור כפתור בחולצה).

“לעתים, זה לא שאתה נעשה שמן יותר, אלא שפתח הדלת נעשה משום מה צר יותר ואז פשוט כדאי לא לעבור דרכו.” - פו הדוב,  א. א. מילן
מאחלת לנו סופ”ש של בישולים ובריאות.

עוד מהבלוג של yasmin

תצוגה מקדימה

מוציאה לעור - אורנה פיטוסי

את אורנה אני פוגשת בביתה בתל אביב. בית שנראה בדיוק כמו שהייתי מדמיינת שיהיה לה. חלל גדול ומלא אוויר, תקרה גבוהה, ישן ויפה. את פניי מקבלת  לילי המדהימה, כלבה ענקית ולבנה (אל...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

"סיפורים שמספר לי הרחוב"

  תערוכה אינטראקטיבית חדשה לילדים במרכז 'בגובה העיניים' - מוזיאון הילדים בחולון. (הכותבת היתה אורחת בסיור עיתונאים בתערוכה במוזיאון. ) תתקיים בין התאריכים  14/1115 - 31/8/16, מיועדת לילדים בשני מסלולי גיל: 3-5 ו – 5-9. כמה כיף...

תצוגה מקדימה

"מוציאה לעור" - לימור ברק וחמישה טיפים למתחילות להתאפר

  מודה, לימור ברק היא אחת החברות הטובות שלי. אנחנו מכירות פחות משנה ולמרות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה