הבלוג של yanaivrii

yanaivrii

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאפריל 2013

לפני זמן מה פנתה אליי אישה אשר התחננה לעזרה. היא הייתה אישה מוכה, ופעמים רבות הייתה עדה לכך כי בעלה הכה את בתם המשותפת. היום כאשר בני הזוג גרושים, הילדה  מסרבת להגיע למפגשים עימו . פקידת הסעד אשר מטפלת במשפחה הזהירה אותה כי אם הבת לא תתחיל להגיע ללון אצל האב פעמיים בשבוע היא תדאג להוציאה מחזקת אותה אמא. כאשר קיבלתי לידי תסקירים של אותו מקרה וסיכומים של העובדות הסוציאליות, משפט אחד בלט במיוחד : לאב מגיעה הזדמנות לגדל את בתו ויש לעשות הכל כדי שזה יקרה.

לאב מגיעה הזדמנות נוספת נאמר לנו. לאב הייתה הזדמנות, גם כאב וגם כבעל. את שתי ההזדמנויות הללו הוא לא ניצל. הוא בחר להתמודד עם הבעיות אשר חיי הנישואים והאבהות העמידו בפני בצורה אלימה ועל כן לאב לא מגיע שום דבר , ודאי וודאי לא על חשבון הילדה הרכה בשנים. אז נכון כי המקרה הזה טרם הגיע לחדשות, הרי האב לא רצח את בתו וגם לא את גרושתו.אם נזכר במקרים בהם שמענו מזועזעים במהודרת החדשות על עוד אב אשר רצח את ילדיו נראה תסריט מאד דומה למה שמתואר כאן:  הילד סירב להגיע למפגשים עם האבא, האמא התחננה כי לא יכריחו את ילדיה להיפגש עם אב וגבר אלים ופקידת סעד איימה כי באם לא יתקיימו המפגשים המשמורת תעבור לאב. כולנו מזועזעים, משחררים ללא הרף פוסטים ברשתות החברתיות כי לא כל אחד יכול להיות הורה ומשרד הרווחה משתתף בצער המשפחה.

האם יכול להיות שטעינו בדרך, שאיבדנו את הדרך הנכונה וכי אנו מנסים לעזור ולתמוך לא בצד הנכון.

האב המדובר איננו הקורבן שבתו לא רוצה אותו בחייה. הקורבן זו הילדה ואמה אשר סבלו מאלימות. המאמצים צריכים להיות מופנים אליהן, החמלה וההבנה צריכים להיות מנת חלקן ולא של אב אלים. אין צורך להבין אב אלים, יש צורך להעניש אותו.

החברה שלנו הפכה למאד נאורה אין ספק בכך. אנו משתדלים להבין כל אחד ולהכיל כל אחד. בשנה שעברה בני הקטן היה חוזר באופן שיטתי מהגן כאשר מתחת לכל עין מככב פנס כחול, אשר הייתה מנת חלקו וחלקם של חבריו לקבומה מידיו של ילד אחד ג‘(שם בדוי כמובן). זה קרה פעם, פעמיים, שלוש. בפעם הרביעית הגעתי לגן וביקשתי שיטפלו. אין לי ולו טיפת תלונה אל צוות הגן, אני מאמינה כי עשו הכל על מנת למנוע זאת(בסוף הצליחו) אני מבינה כי שתי נשות צוות על 35 ילדים זוהי משימה לא פשוטה בכלל.  כאשר פניתי למחלקת החינוך בעירייה וביקשתי שיטפלו בעניין, נאמר לי שמטפלים. ראש מחלקת חינוך קדם יסודי בעירייה הסבירה לי כי מדברים עם הילד, מרגיעים אותו, מנסים להבין מה גרם לזה. אנחנו מנסים לעזור לו סיכמה. לתדהמתה של אותה מנהלת באה השאלה הבאה שלי: לעזור למי? ל גכמובן היא ציינה. כאשר הסברתי לה כי גלא נפגע מי שנפגע על בסיס יומי זהו בני, וצריך לסייע לו, קיבלתי תשובה מאד פשוטה: אה, הבן שלך בסדר, הוא ילד טוב, הוא לא צריך סיוע. מי שצריך סיוע והבנה זהו ג‘.

pay price

לא התבלבלתם גהוא הפוגע, בני הוא הקורבן אבל העזרה וההבנה והחמלה מוענקת לפוגעאל תבינו אותי לא נכון, צריך לברר למה ילד מגיע לגן וכל יום מרביץ לילדים אחרים, אבל לפני זה אותו גצריך להבין כי אסור לנהוג כך, הוא צריך לשלם מחיר על כך כי פגע בילדים אחרים. אך כל מה ש גלמד עד היום זה שאם הוא פוגע בילדים אחרים הוא מקבל יותר תשומת לב, הבנה, הכלה וסובלנות מצד הצוות. אני בטוחה כי זה יגרום לשינוי מהותי בהתנהגותו, הוא יעבור לשלב הבא.

גהמגודל הוא אותו נער אשר לפני מספר חודשים באשדוד שלף מספריים באמצע השיעור על מנת לחתוך את אוזנו של אחד מתלמידי כיתתו. תלמידי הכיתה הצליחו לעצור אותו בזמן והילד הנפגע  חזר לעצמו תוך מספר ימים. עד כיתה ט אותו נער אשר השתמש במספריים על מנת לנסות ליישב את המחלוקת ביצע לא מעט עבירות משמעת. אך בכל פעם המערכת ניסתה להבין אותו, ולנסות למצוא את הסיבות אשר גרמו לו לפנות לאלימות. לא הייתה פעם אחת בה נענש על התנהגותו האלימה(אולי מלבד השעיה אחת או שתיים אשר בינינו יותר בגדר פרס מאשר עונש לתלמיד בחיטיבת ביניים). אף אחד לא טרח להסביר לו במעשים כי התנהגותה רעה ולא כדאית, אף אחד לא גרם לו להתחרט על כך כי פוגע בילדים אחריםגם כאשר חתך את אוזנו של אחד מתלמידי הכיתה וזמן מה לאחר המקרה חזר לספסל הלימודים, נוכחתי לדעת משיחה עם איש צוות מהבית ספר כי אותו תלמיד מקבל עזרה וסיוע וכמובן תמיכה. אנחנו נפגשים איתו, משוחחים איתו. כאשר שאלתי מי מקבל את אותה תמיכה זה היה כמובן הנער הפוגע, כי נער אשר נפגע נשכח מזמן.

גשלנו ממשיך לגדול והוא חלק מאותה קבוצת נערים אשר תוקפת מינית ילדה בת 12 במשך תקופה ארוכה. הוא זוכה להבנה ותמיכה והוריו מגנים עליו בחירוף נפש- “הרי הוא בסך הכל ילד“. אנחנו טוענים שהוא נענש מספיק וכמובן האמהות של אותם בנים מאשימים את הילדה כי בהופעתה היא ביקשה את זה. הבנים אשמים? חלילה! לא הבינו אותם, היה לחץ חברתי ופשוט היה להם קשה. אף אחד לא טרח להגיד שהם עשו משהו לא בסדר. הנערים קיבלו המון אהבה ותמיכה כאשר למעשה הם ביצעו מעשה אונס פשוטו כמשמעו.

גם אותם נערים יגדלו, ויפנימו  כי על פגיעה באדם אחר לא משלמים מחיר, ההיפך הוא נכון. מי שפוגע מקבל תמיכה, הבנה, הכלה והמון תשומת לב. בינינו מי לא אוהב תשומת לב?! אותו נער יהפוך להיות ביום מן הימים אב ובעל מכה. וגם אז יזכה להבנה, הכלה ושלל הזדמנויות נוספות. אולי אם בגיל ארבע, באגרופו הראשון מישהו היה מעמיד אותו על טעותו וגורם לו לשלם מחיר על התנהגותו היום אשתו וילדיו לא היו צריכים להתחבא במקלט לנשים מוכות.

 

 

עוד מהבלוג של yanaivrii

תצוגה מקדימה

פרופיילינג, ממקצוע נחשק

פרופיילינג, זהו מקצוע נהדר חיוני מאד לחוקרי משטרה , ואף למלהקים לתוכניות ריאליטי. עד כאן הכל טוב ויפה. אך לאחרונה נראה כי עוד פלח החל ללמוד את תורתו של מקצוע  ואף זה להשתמש בו אפשרו להגיד באגריסיביות. פקידות סעד, מה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה