הבלוג של יפית כהן

בדרך לעבודה

מאמנת עסקית אישית | מומחית בניהול ויצירת קריירה ואימון בכירים | מנחת סדנאות | כותבת. https://www.facebook.com/yic.yafitcohen בעלת תואר שני במנהל עסקים. www.yic.co.il

עדכונים:

פוסטים: 60

החל מיוני 2011

היא לא חשבה שזה אפשרי עבורה ובגיל מאוד צעיר כבר ויתרה. אני רק חשבתי שכדאי לה לחשוב על זה שוב. סיפור אמיתי קטן שנגע לליבי.

11/07/2013

השבוע ניגשה אלי במספרה בחורה צעירה וביקשה בשקט לדבר איתי כשאתפנה, בלי שאף אחד ישמע.

ברגע שסיימתי, ניגשתי אליה ושאלתי מה רצתה.

היא אמרה שהיא רק רוצה להגיד לי ‘תודה‘.

תודה על מה?” שאלתי והיא סיפרה לי שפגשה אותי לפני כמה חודשים כאשר התכוונה בדיוק להפסיק את לימודיה בתיכון ונדמה היה שחייה כמעט מתוכננים מראש.
“אני לא בנויה ללימודים כך אמרה על עצמה ולכן כשתפרוש, תצטרף לאגף של משפחתה בארה”ב ותנסה מזלה במכירות. “מאוד הולך להם שם” היא אמרה, “אולי גם אני אוכל להשתלב בזה”.

היא הזכירה לי ששאלתי אותה אז, ‘אם מכירות זה החלום שלה?’

והיא ענתה “לא חשבתי על השאלה הזו אף פעם, אבל האמת היא ש.. לא ממש”.

אז מה החלום שלך להיות?“, והיא ענתה: “אין לי חלום. על החלומות שלי מזמן ויתרתי, כי אני צריכה לחשוב פרקטי ולעזור גם בפרנסת המשפחה”.

לכל אחד היה פעם חלום. גם לך בטח היה. אז מה היה החלום שלך, לפני שוויתרת?” שאלתי, והיא היססה קצת והשיבה: “אופנה”.

ומה תרצי לעשות בתחום האופנה?” המשכתי לשאול והיא ענתה:

“לעצב אופנה ובמיוחד סטיילינג..אבל סטיילינג לא צריך ללמוד. צריך רק להתחבר לאנשים הנכונים ולקוות לטוב ובכלל, זה תחום מאוד בעייתי להתפרנס ממנו ועם איך שאני מסיימת בית ספר בלי תעודת בגרות, אין הרבה מה שאוכל לעשות בהמשך”.

אם אופנה מעניינת אותך, למה שלא תלכי ללמוד את זה?” ניג’סתי.

“כי אין לי סיכוי להתקבל ואין לי גם איך לממן את זה” היא ענתה בביטחון המאפיין את גילה.

ואז היא הזכירה לי את מה שאמרתי כאילו זכרה כמעט מילה במילה:
לכל אחד יש סיכוי להתקבל ואם את מוכשרת בזה, את תצליחי. אני לא אטיף לך לא לפרוש מהלימודים, כי אני מנחשת שלא חווית הצלחה בלימודים עד היום ונמאס לך להתרגל לכישלון ואכזבה.
תדעי לך שלא הצלחת, כי הלימודים לא התאימו לך, ולא כי את לא התאמת להם.
את רק בת 17 ולכן לא חשוב מה תחליטי לעשות בחיים, תמיד תלכי ללמוד את זה במקום הכי טוב שיש בתחום הזה.
לא חשוב איזה תחום זה, תמיד אפשר ללמוד את זה, להשיג מלגות ולעבוד תוך כדי במה שאת ממילא עושה עכשיו. ואם אין בית ספר פורמאלי לזה, תלכי לעבוד בזה וללמוד דרך ניסיון מהטובים ביותר שיש בתחום ותממני את הלימודים שלך בעבודה.

אם את ממילא הולכת לעשות את זה, למה שלא תהיי הכי טובה שיש בזה?”

היא הביטה בי מבקשת להאמין, אבל לא בטוחה.
אני הלכתי לדרכי והיא לדרכה.

היום, היא רצתה לשתף אותי שהשיחה בנינו שינתה משהו ב”תוכנית” שלה.
היא סיימה השנה את התיכון עם תעודת 12 שנות לימוד בהצטיינות! והלכה לברר איפה תוכל ללמוד אופנה בישראל. היא חסכה כסף מעבודתה במספרה, שילמה דמי הרשמה ונרשמה לשנקר (שמסתבר שלא מחייבים תעודת בגרות).

“וואו. אני כל כך גאה בך, את מדהימה!” אמרתי בהתלהבות, כאילו היה לי חלק כל שהוא בהצלחתה.

נו? והתקבלת?!” שאלתי, נרגשת יותר ממנה.

“עדיין לא קיבלתי תשובה סופית, אבל בטוח שאתקבל. ואם לא לשם, אז למקום אחר. החלטתי ללמוד במקום הכי טוב שיש ולעסוק במה שאני הכי אוהבת: אופנה. אני שמחה שפגשתי אותך אז, במקרה, ושאמרת לי את מה שאמרת ורק רציתי להגיד לך, תודה “.

ומה קרה למכירות ולמשפחה באמריקה?”

“אני נוסעת לאמריקה אבל רק לטיול של כמה חודשים ואז אחזור לגור עם אמא שלי ואתחיל את הלימודים. רציתי לספר לך שאני כבר לא אמכור מזגנים ולא ציוד למספרות אבל לא ויתרתי לגמרי על מכירות. כשתפגשי אותי בעוד כמה שנים, אני אמכור לך את העיצובים שלי”.

התרגשתי בשבילה וברכתי אותה בטונות של הצלחה ואמונה עצומה בעצמה והודאתי לה על שניגשה אלי, שיתפה אותי והזכירה לי שתמיד יש משהו עבורנו שהוא יותר ממה שחשבנו, בנקודת זמן מסוימת, שאפשרי לנו.

נסיבות חיינו לימדו אותנו דרך ניסיון, להסתפק במה שיש, או במה שנדמה לנו שתמיד יהיה.
כשאנחנו מנסים בכיוון הלא נכון, משקיעים הרבה מאמץ, זמן ואנרגיה וחווים אכזבה או כישלון אנחנו “משתכנעים” להפסיק לנסות בכדי להימנע באופן טבעי מכאב.
הבעיה היא שאף פעם לא נוכל לדעת מראש אם הניסיון הרביעי הוא בדיוק הניסיון שיצליח ויכריע את הכף, או שזה יקרה דווקא בניסיון ה-75 ומתיאשים רגע לפני ההצלחה.

מה שאנחנו חושבים שאפשרי עבורנו, הוא בדיוק מה שמגביל אותנו מלהיות כל מה שנוכל להיות והרבה יותר מזה. כי ברגע שהגדרתי את גבולות האפשרי והלא אפשרי שלי, אני בתוך הגבול ולא יכולה לצאת ממנו, כי זה מה שהתודעה שלי מכירה. יש עוד המון דרכים לחשוב, לעשות, ללמוד ולהיות את זה, שאני פשוט לא מכירה, כי טרם פגשתי אותן.

גם אני הייתי פעם בת 17 ומה שהאמנתי שאפשרי עבורי הוא בעיקר מה שאמרו לי שאפשרי עבורי: מורות בבית ספר, מבחני קבלה, פסיכומטרי ועוד מבחנים מוגבלים אחרים אשר אינם מנבאים הצלחה.
לחלק האמנתי, וחלק קטן בתוכי עדיין חשב שלא יכול להיות שזה הכל, ואז יצאתי למסע ארוך של ניסוי וטעייה.

מה שאפשרי עבורי היום, הוא בלתי ידוע. מה שאני רוצה וטרם קרה, לא אומר שזה לא אפשרי. זה רק אומר שאני, עוד לא גיליתי איך.

הכל אפשרי עבור כל הילדות, גם עבור אלה ששכחו מה הן באמת רוצות.
האמת היא, שאנחנו אף פעם לא באמת שוכחות, אנחנו רק לעיתים מתבלבלות, נלחמות בנסיבות, או מתחברות בדרך לחלומות של אחרים ופשוט ממשיכות וממשיכות עד שאנחנו משתכנעות שזה מה שאנחנו אולי רוצות ועל כל השאר, מוותרות.
למרות, שהכל אפשרי עבור כל הילדות.

עוד מהבלוג של יפית כהן

תצוגה מקדימה

מ-0 לקוחות, לעשרות לקוחות בשמונה חודשים.

כשאני פוגשת אנשים חדשים, השאלה השניה בערך שאני שואלת אחרי סמול טוק בסיסי שכולל "נעים מאוד" היא: "מה אתה עושה?.." כשהמשכה המתבקש הוא לרוב: "ממתי אתה עושה את זה?.." השיחה בדרך כלל מתפתחת הלאה אל: "מה עשית לפני שהיית...?" והמעניינת...

אמא, חייבת להיות דרך אחרת

שכנה יקרה שלום, מידי פעם בערב, אני יושבת במרפסת ביתי וצופה מבחוץ במסך הטלוויזיה הנמצא מעבר לדלת הזכוכית. בעודי מנסה להקשיב לתוכנית המתרחשת בפנים, דעתי מוסחת מהמולת המתרחש בחוץ, מתחת למרפסתי, בתוך ביתך. פעמים רבות ניסיתי...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

דברים שהייתי צריכה לדעת בגיל 18

עצמי היקרה, יש דברים שעוד יקרו לך ולא חשוב כמה תתכונני, עדיין תהיי מופתעת ותצטרכי להיות אמיצה ולהתמודד. תאמיני לי, שמכל דבר את תלמדי משהו, במיוחד ממה שיהיה הכי פחות נעים. ובכל זאת, יש כמה דברים שכדאי שתדעי ושאני יכולה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה