הבלוג של יפית כהן

בדרך לעבודה

מאמנת עסקית אישית | מומחית בניהול ויצירת קריירה ואימון בכירים | מנחת סדנאות | כותבת. https://www.facebook.com/yic.yafitcohen בעלת תואר שני במנהל עסקים. www.yic.co.il

עדכונים:

פוסטים: 60

החל מיוני 2011

נשמע כמו התחלה של בדיחה? מה משותף לשלישיה הזו ומה כל אחד יכול ללמוד מהם על להיות מעולה בתחומך, ועל הקשר בין קריירה וכסף?

24/10/2012

היום אני חורגת מהרגלי ומתייחסת ל”איך” ולא רק ל”מה”, דבר שעשוי להקים עלי כמה אנשי תוכן אינטלקטואלים עמוקים ובודהיסטים מתחילים.

בשבועות האחרונים עלה לכותרות רב מפורסם בשל החקירה המתנהלת סביבו.
אחד הדברים שהודגשו כמעט בכל מאמר עיתונאי בהקשר זה וסיקור המקרה, היה הנתון לגבי שווי הונו הפרטי העצום.
נרמז או נאמר במפורש, שאדם ‘רוחני’ בעל הון גדול ‘מריח לא טוב’ מעצם נתוניו הפיננסיים וביתו המפואר אי שם בפריפריה.

מכל סיקור הפרשה, עולות תפיסות העולם שלנו כחברה והקשר שאנו חושבים שיש, בין רוחניות לרווחה כלכלית, שפע גשמי או מראה מטופח.

עם הכסף באות הצרות” הייתה אחת מכותרות המשנה ב-ynet ונשאלה השאלה “אולי כל כך הרבה כסף מביא צרות?”..
ובכן, זה לא הכסף שמביא צרות, זה אנחנו, שעדיין מאמינים בתוך תוכנו שכסף רב = רוע,
או כפי שכינתה זאת אילנה דיין בעת ראיינה עם הרב: “נהנתנות”.

 

בין אם הרב אשם במיוחס לו או לא, בין אם עשה את סדר פסח בהמפטונס או לא, טס במחלקה ראשונה ולן במלון פאר או לא, הפיקנטריה בסיפורו והעניין התקשורתי הגדול שהיא מייצרת קשורה בהיותו יועץ לאנשי הון מוכרים ובהיות מפעל חייו מצליח מאוד בארץ ובעולם והוא רק כבן 40.

אז מה מפריע לנו באמת בסיפור הזה?

מפריע לנו שהצלחה כלכלית של רב אינה מתיישבת עם תפיסת עולמנו באשר להון ותרומה, בין צניעות לכסף, הצלחה רוחנית והצלחה כלכלית, ולא מובן לנו מדוע אדם רוחני צריך בית כל כך גדול?

ובכן, הבה נחזיר את הצניעות והענווה לעצמנו ונתהה עד כמה אנחנו באמת מבינים מה זה אומר לנהל חצר עם כל כך הרבה “מעריצים” המתבססת על אדם אחד, עם מפעל האכלה לאלפי משפחות, עבודה סביב השעון ואירוח ארוחת ערב די קבועה ל-150 איש בביתך? לא יודעת, אולי גם אני הייתי מגדילה את הבית, שוכרת קייטרינג ונוסעת לעשות את החג עם תורמיי בכור מחצבתם: בהמפטונס..

מתי יבינו אנשים שאין סתירה בין להיות אינטלקטואל, מורה רוחני או איש רוח, לבין ל”חיות טוב”?
אנחנו אלה שהתרגלנו לחשוב ששני הדברים לעולם לא ילכו יחד ולפיכך מצפים מבעל המלאכה במקצועות מסויימים, כמו האומן והיוצר המיוסר, לגזור על עצמו דלות נצחית ולקבלה כחלק מבחירתו המקצועית.
האם יש פגם באיש רוח או יצירה, הנהנה גם משפע כלכלי גדול?

האם נדרש להראות כמו נזיר, כדי להיות נזיר?

לפני זמן מה השתתפתי בכנס אנשי תוכן באינטרנט בהם הופיעו מבחר כותבים, עורכים, בלוגרים מצליחים ועוד מובילי דעת קהל במדיה.
מה שהיה משותף כמעט לכולם ולכולן, היא הופעה פיזית בה נדמה שזה עתה יצאו ממיטתם והגיעו לכאן לנאום בפני עשרות אנשים, לגמרי במקרה.
נשים חכמות, חזקות ומעניינות הופיעו בשערן המתבדר, בגדיהן העייפים מכביסות ורבי המשמעות האינטלקטואלית.

האם הכסף או הטיפוח, פוגם ברמתו הרוחנית?
נכון, יש תחפושות המתבקשות מעצם אופי העיסוק  או המקצוע כגון: חליפת הג’ודו של מאיר המדריך, בגדי הכותנה הצמודים של המורה ליוגה, החליפה של עורך הדין המופיע בבית המשפט או הלבוש הצנוע של המורה ביסודי. יש קוד לבוש מקובל ברוב מקומות העבודה הגדולים, אך איזה קוד לבוש מחייב מורה רוחני, מרצה בפני קהל או בלוגר מצליח? איזה אורח חיים סגפני מחייב מורה רוחני מצליח, רב מוביל, או ראש עמותה?  

האם נגזר עליו חברתית לחיות בדלות כדי להראות פחות גשמי? האם הגשמי מתנגש בהכרח עם האלוהי או הרוחני?

אנו חיים בעולם הזה, עם גוף, צורה פיסית והשם ישמור – כסף, ולא במקרה.
אם אלוהים לא התכוון שנתייחס לקנקן אלא רק למה שבתוכו, הוא לא היה מצייד אותנו בעניים.
מה גם שהקנקן (שטחי עד כמה שיהיה להתייחס אליו) משקף את תכולתו ומשפיע עליה, כשם שהחומר ממנו עשוי הכלי משפיע על טעם הנוזל שבתוכו. על זה ודאי יסכימו כל החייבים לשתות יין בכוס יין בלבד, וקפה שחור בכוס זכוכית קטנה ולא בספל. לנוזלים שונים, מתאימים כלי קיבול שונים העשויים מחומרים שונים.
האל ברך אותנו בכוונה כנראה, בנפש היושבת בתוך גוף פיזי, הגר לו במשכן פיזי. אילו הצורה לא הייתה חשובה, אולי לא הייתה לנו צורה פיזית.
להתייחס לכלי עימו אנו מסתובבים בעולם, זה לתת לו את הכבוד המגיע לו כנושא שלנו, בתוכו. לפיכך, לדאוג לבריאותו הנפשית והגופנית אינה נהנתנות.

אני בעד נינוחות ולבוש המאפיין את אישיותך ואת מי שאתה ובעיקר, שיהיה תוכך כברך.
אך אם למראה החיצוני לא הייתה חשיבות, והיינו משוחררים באמת מתפיסותינו בנושא, מדוע החברה מצפה מאנשים מסוימים לעטות מראה מסוים מתבקש? ומדוע כאשר האדם מופיע בעולם שלא בהתאם לתדמיתו – הדבר צורם ?

האם אדם רוחני צריך להיות עני?! או שהוא מנוע חברתית מלנהוג ברכב מפואר או לטוס במחלקה ראשונה?
איך זה נראה לנו הגיוני כחברה, שאיש כוח ומדון המתפרנס מסבלם או מצוקתם של אחרים, או מחברות שהוא קונה לאחר שכשלו או פשטו רגל, ילבש פראדה וינהג ברכב פאר, אבל רב, איש רוח או פעיל חברתי שנוהג בג’יפ של ב.מ.וו או שחצרו מפוארת, הוא כנראה לא הגון?

למה אנשים מוטרדים מסוגיית הפרנסה הפוטנציאלית שתהה להם, כאשר הם רוצים לבחור לעצמם מקצוע שעוזר לאנשים ולעולם ולא בטוחים שניתן יהיה “לעשות מזה כסף?”  - כי כסף, ובמיוחד הרבה כסף – לא מתחבר לנו כתפיסה, לעשייה חיובית שתורמת לעולם וההפך: עשיית טוב אינה קשורה בקשר ישיר בעיננו, לשפע כלכלי.
אם אפשר ליהנות מרווחה כלכלית כדוגמנית לבני נשים, לוביסט, גובה חובות או יח”צן – למה שלא כמורה, אחות, עובד סוציאלי, או מטפל אלטרנטיבי?

זה לא הכסף שבעייתי-  אלא אנחנו. ככל שנמשיך לתפוס כסף כמתלווה בהכרח לעשייה “שלילית”, נרחיק אותו מעלינו בכל מיני תירוצים, סיפורים ותפיסות עולם ניאנדרטאליות לגביו. בשל תפיסה זו אנו באופן בלתי מודע מואסים בו ובכל מי שקשור בו, במיוחד כאשר כסף מופיע בצורה שרובינו לא מכירים – בשפע אין סופי ובלתי מובן לחלקינו.

באופן אישי, אנני מוצאת ערך להזניח את חצרי, להקטין את ביתי, או להוריד שנים לרכבי, כדי להעלות דרגה ברוחניותי.
אני רואה ערך בלחיות בהתאם לתקציבי ולאפשרויות העומדות לרשותי.
אם הייתי צריכה לטוס כל שבוע לארה”ב מטעמי עבודתי, הוני היה מוערך ב-75 מיליון דולר, ואנשים כל הזמן היו רוצים להיות בקרבתי ולגעת בי 24 שעות ביממה, יתכן שלא הייתי רק טסה מחלקה ראשונה, אלא קונה לי מטוס פרטי כדי להפוך את הנסיעות לאפקטיביות לעבודה ולאפשר לי את הפרטיות הדרושה.

כי ענווה, תרומה וצדק פנים רבות להן, ולא רק הכסף הוא ביטוין במציאות.

אני מתנצלת מראש, אבל לתפיסתי: לא צריך להיות עני, כדי להיות רוחני.

עוד מהבלוג של יפית כהן

תצוגה מקדימה

מ-0 לקוחות, לעשרות לקוחות בשמונה חודשים.

כשאני פוגשת אנשים חדשים, השאלה השניה בערך שאני שואלת אחרי סמול טוק בסיסי שכולל "נעים מאוד" היא: "מה אתה עושה?.." כשהמשכה המתבקש הוא לרוב: "ממתי אתה עושה את זה?.." השיחה בדרך כלל מתפתחת הלאה אל: "מה עשית לפני שהיית...?" והמעניינת...

אמא, חייבת להיות דרך אחרת

שכנה יקרה שלום, מידי פעם בערב, אני יושבת במרפסת ביתי וצופה מבחוץ במסך הטלוויזיה הנמצא מעבר לדלת הזכוכית. בעודי מנסה להקשיב לתוכנית המתרחשת בפנים, דעתי מוסחת מהמולת המתרחש בחוץ, מתחת למרפסתי, בתוך ביתך. פעמים רבות ניסיתי...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

דברים שהייתי צריכה לדעת בגיל 18

עצמי היקרה, יש דברים שעוד יקרו לך ולא חשוב כמה תתכונני, עדיין תהיי מופתעת ותצטרכי להיות אמיצה ולהתמודד. תאמיני לי, שמכל דבר את תלמדי משהו, במיוחד ממה שיהיה הכי פחות נעים. ובכל זאת, יש כמה דברים שכדאי שתדעי ושאני יכולה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה