הבלוג של אמא מיוחדת

yafit_kar

אמא מיוחדת-לילד מיוחד עוד יותר... Special mother blog - for a very special child

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מאוקטובר 2013

רגע המשותף לכל ההורים שיש להם ילד אוטיסט הוא רגע הגילוי. הבום הזה לפנים! זה בום! אין דרך אחרת לתאר את זה. רק לא הבנו דבר אחד וחשוב מכך, כי לא ידענו ש….

22/10/2013

הרגע המשותף לכל ההורים שיש להם ילד אוטיסט הוא רגע הגילוי.

הבום הזה לפנים!

זה בום! אין דרך אחרת לתאר את זה.

כשאומרים לך שיש לך ילד/ה אוטיסט זה כמו מכת אגרוף ישר לבטן, הלב עומד מדום. מחסיר פעימה זו לא אופציה…ו

אח”כ את מרגישה את הדפיקות מתגברות כמו דהירה של סוס..ועוד שנייה את מרגישה את הלב הודף את צלעות בית החזה, לחץ אטומי בראש!!!

הריאות מתפוצצות..קשה לך לנשום..אין אוויר!!!!!

את רוצה רק להתעורר מהסיוט הזה, אבל את ערה! כמו סרט אימים.

אני חושבת שזה משול בערך להגיע לרופא ולגלות שיש לך סרטן .

ההרגשה כאילו את עומדת למות. הרגע. במקום!

האמת? הייתי מעדיפה באותו רגע למות ושזו לא תהיה הבשורה.

מי רוצה ילד אוטיסט? מי רוצה ילד עם קשיים? קשיי שפה? קשיי תפקוד? קשיים חברתיים?

השאלות מתרוצצות לך בראש: הוא יהיה נורמלי? מה זה אומר על המוח שלו? מה תוחלת החיים שלו? הוא יהיה במוסד? יש סיכוי בכלל שיתחתן?

ואז מתחילות הדמעות…

ואז את מבינה. מבינה שהחיים שלך השתנו הרגע. לנצח.

אין כאן רוורס. אין כאן להריץ אחורה בשלט או לערוך את עלילת הסרט.  החיים שלך- זה הסרט.

אני מסתכלת על בעלי, הוא מסתכל עליי.

העיניים אומרות הכל. לא יודעת אם לצחוק או לבכות? מה אני דפוקה?

מאיזה צד של המשפחה בדיוק זה הגיע? בטוח לא מהצד שלי (אומר כל אחד לעצמו בלב..) אז מאיפה לעזאזל הגיעה הבשורה הזו?

הרי עשינו את כל הבדיקות הגנטיות, הרי הלכנו לרופא פרטי בנוסף לרופא של הקופה. עשינו מעקב.

אני באחלה כושר. לקחתי את כל הויטמינים של ההריון. אכלתי נכון. יש לנו כל אחד אפילו I/Q גבוה מהממוצע -מה שנקרא מחוננים ,אז איך??????

ולמה דווקא אני? אני בן אדם טוב. למה זה מגיע לי? ותראו איזה ילד מקסים ויפה. למה דווקא הוא? ולמה בילד הראשון דווקא? הרי לא הספקתי להינות ממנו…

הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים!

ממש SHOCK. אבל של החיים שלך. שלך. שלו. של הילד. של המשפחה.

ואיך נספר לעזאזל להורים שלי? שלו? ולחברים? פדיחה? זו לא מילה?

בטח יסתכלו עלינו עכשיו כסוג ב’. המסכנים..אלה עם הילד ה…….

אז זהו. שלא!

אני אשקר אם אומר שזה לא חלף לי בראש כל המחשבות האלה. אבל זה היה לשבריר שניה.

את יודעת למה? כי ידעתי.

הגילוי הזה, או יותר נכון האבחנה הזו לא היתה חדשה לי.

חשדנו כבר לפני זה, הרבה לפני. בערך שנתיים לפני.

שי אובחן יחסית מאוחר לקראת גיל 4. אנחנו היינו בהתפתחות הילד בגיל שנתיים כבר. מתריעים ומתריאים שיש בעיה.

אמרו לנו “עיכוב התפתחותי” , “כשל ברכישת שפה” “קחו קלינאית תקשורת”.

והילד לא מסתדר בגן, והילד לא מדבר. והילד ממלמל אבל מבין כל מה שאומרים לו. לפעמים אפשר לקרוא לו 10 פעמים ואין תגובה, שוקע בבועה משלו.

והוא לא ממש יוצר קשר עין,ואוהב לשחק בקוביות, פאזל ומכוניות. לבד. ובחשבון הוא תותח-על. הילד יודע כפל בגיל 4!!! מחונן!!

קצת מוזר כזה, מעופף…קלולס כזה…

והלב יודע בדיוק מה זה, וכל הרופאים שבעולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, והיינו אצל כמה בקופת החולים ואמרו לנו שאנחנו מדברים שטויות. הילד בכלל לא אוטיסט

זה גיל שנתיים..ככה זה, לפעמים יש עיכוב בהתפתחות. תראו יהיה בסדר.

אבל גם הסבא מתעקש (אבל מה הוא מבין הוא בא בכלל מרקע הנדסה לא רפואה) והעו”ס ורופאת ההתפתחות בטוחות שאנחנו סתם מגזימים. אז לא..

ואז בגיל 4 מקבלים את הבשורה הזו שכבר ידענו מה היא..

וזו הקלה!!!!! כן. שמעת טוב! ה-ק-ל-ה!

למה הקלה? כי עכשיו יש לזה שם! עכשיו יודעים מה זה! אז אפשר להתחיל לטפל…. סוף כל סוף.

וכן. צדקנו וכולם טעו. ובזבזו לנו שנתיים! שנתיים של טיפולים מקדמים. שנתיים של התקדמות שיכולה היתה להיות.

שנתיים של הנעה במעגלים סביב הזנב של עמנו בניסיון נואש להבין מה לא בסדר…

כשהכל היה בסדר כי ידענו בקרבינו מה זה. ולא העזנו לקוות שזה נכון.

היה לנו קל לטמון את הראש בחול ולהאמין לאנשי מקצוע שאמרו שאנחנו טועים ולא מבינים מהחיים שלנו , והם- הם הד”ר והפרופ’ והם כן מבינים וזה לא זה.

שאני סתם קצת אמא היסטרית ואמא צעירה, ובגלל שאני גם נורא חכמה, וקוראת הרבה -אז עודף המידע הזה גרם לי להבין לא נכון. ממש ככה!

אז זהו. שלא!!!

צדקנו מההתחלה. הוא אוטיסט!

יופי. יש לזה שם.

זה כבר לא לוט בערפל..גם אם זה די נורא…

אבל עכשיו לפחות אפשר להתחיל לרוץ…גם אם את הרכבת כבר איחרנו..

אבל עוד לא מאוחר, לא ממש…

חוץ מזה, אבא שלו ספורטאי, אנחנו יודעים לדלג משוכות- לא משנה כמה הם גבוהות.

אז כמו חיילים חדורי אמונה וששים אלי קרב.(ככה זה כאנחנו הורים צעירים, “היסטריים” וטריים) חידדנו את הכידונים ויצאנו למשימה.

רק לא הבנו דבר אחד וחשוב מכך, כי לא ידענו: שזה לא קרב- זו מלחמה!!  @@

עוד מהבלוג של אמא מיוחדת

תצוגה מקדימה

אמא,למה לא רוצים לשחק איתי?

"לא טוב היות האדם לבדו" -לא בכדי. זה נכון, האדם הוא יצור חברתי, זקוק ללכידות, לסולידריות, לחברה-לחברים ! ילדים זקוקים וצריכים חברה- זה ברור!   לכולנו יש מעגלים חברתיים, בעבודה, במשפחה ,עם חברים, עם מכרים וכד'. לכל הילדים...

תצוגה מקדימה

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! בלוג של אמא מיוחדת-לילד מיוחד עוד יותר

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! זהו בלוג של אמא צעירה ומיוחדת לילד עוד יותר מיוחד. ילד אחר, שונה. ילד אוטיסט. זהו בלוג אישי חשוף,אמיתי וכן על הקושי והמורכבות של גידול ילד עם לקות מיוחדת. ילד מיוחד. אז למה? למה בכלל להתחיל...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הלידה- מרגישה כמו הודו בחג ההודייה

תעצמו את העיניים ודמיינו סצנה מסרט הוליוודי: אשה בהריון, הולכת לבית החולים ללדת את בנה הבכור. מבצעת מוניטור ואולטראסאונד עובריי- הרופא מודיע שיש מצוקה עוברית. יש ירידות בדופק. העובר לא זז- אין תנועות !!! ...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה