הבלוג של יפית שזו

לנשום מחדש

עיתונאית, בלוגרית, סופרת ומנהלת תוכן. מתמחה בכתיבת סיפורי חיים. כתבות דיוקן ומגזין. מחברת הספר "70 אבנים כחולות" ו"קפה אלמה" כתבת מסעות שטח על ג'יפים, בארץ ובחו"ל. חולה על הים וגם הוא מת עלי בחזרה.

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מאפריל 2011

בני כשיצא מעזה לשטחי כינוס

את שולחת את הילד שלך לצבא. את מפצירה בו בלי סוף. “עזוב חמוד בשביל מה לך קרבי”? הוא זורק לך את המבט המורעל, זה שהוא שומר בכיס של הקפוצ’ון מכיתה י”א מחייך חיוך הורס ואומר בטון ענייני ונוקב “אל תדאגי אמא” “הכל יהיה בסדר” אני הולך לגולני. רק לגולני. אם כבר שירות אז שיהיה משמעותי.
הסדר לא מי יודע מה בסדר כי צריך להתרגל גם את הריי מתגייסת ומה לעזאזל עושים עם הדאגה והגעגוע התמידי? בטקס ההשבעה שלו את רואה שהמבט בעיניים השתנה הוא נהיה גבר בשניה וצוחק איתך “את רואה אמא הכל בסדר”.

ובסיום קורס מכ”ים את תופסת דיבור צפוף עם אדושם ככה, כל ערב שבת, עם הדלקת נרות. אלוהים תשמור על כל החיילים ושלא ילך לקורס קצינים מי צריך את זה בחייך אלוהים.
וערב אחד של יולי את בסופר בוחרת פלפלים אדומים “אמא אנחנו נכנסים הלילה לעזה” הוא מעדכן. השקית נופלת לך מהידיים וכל הפלפלים נופלים על הרצפה כמו מלא צבע אדום ביחד “הכל יהיה בסדר מאמו” ואת סומכת עליו. על המפקדים שלו. ובא לך לדקלם לו את יהודה עמיחי על “המקום שבו אנו צודקים” אבל זה נראה לא שייך. הוא השכיל טוב ממני את המקום הזה.

12 יום הוא שם ואין לך יום ואין לך לילה אז בשביל לא להכנס לטלבייה או אלמנט אחר של בית משוגעים את פותחת עם אמהות נוספות. סיירת. כזו של אמהות. יחד נטפל בלוחמים נשמור על שפיות. והוא יהיה בסדר.
נצח עובר עד שהוא יוצא משם. כשהוא יורד מהאוטובוס מאובק מזוקן ועייף את רואה שהילד שלך והמבט בעיניים שלו התחלף לגמרי. יש שם משהו אחר. אז את סופרת אצבעות בידיים ומתפללת שאלוהים יעזור לך מה הוא ראה. מה שמע. מה עשה. חברים שלו נהרגו. וכל הצער הזה בגיל 19 וכממה כבד המשא הזה על כתפיים כה צעירות. ואת יודעת שאין עכשיו פתק החלפה לבקש מהצבא והאמת שאת בכלל לא רוצה שום פתק ה
חלפה. את תביני ותלמדי ותחרישי וכשהוא יגיד שהכל יהיה בסדר אז את תאמיני כי איך שלא יהיה הם ככה שם בצבא אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

עיצוב: אלונה זוהר

עיצוב: אלונה זוהר

אנחנו אלף אמהות (אני ועוד 999) לכולנו יש שם. לא שלחנו רוצחים לצבא. לא חינכנו את הילדים שלנו להרוג בדם קר. לא לימדנו אותם להיות חיות אדם. לא העברנו להם אימונים איך לטפל ברוצחים. לא לימדנו אותם.להשפיל אזרחים חפים מפשע. עיצבנו את האופי שלהם שיהיו אנשים טובים. שיהיה להם שיקול דעת בריא. גידלנו ילדים עם ערכים של מוסר ודרך ארץ של ואהבת לרעך כמוך חינכנו אותם על אהבת הארץ.
אני אלחם ואאבק בכל אדם שישמיץ את החיילים. אני אלחם בארגון שוברים שתיקה שרוצחים את האופי של הבנים שלנו. אני אכתוב פוסטים כל חמש דקות אם זה מה שנדרש בשביל שיופסק מחול השדים סביב החייל שירה במחבל. כי זה מה שעושות אמהות. כל האמהות ובמיוחד אמהות לילדים חיילים.

אנחנו אלף אימהות. אני ועוד 999 גם אבות. אחת בשביל כולן וכולן בשביל תמיכה בחייל. אני מקווה להצטרפות שלכן אלי כאן.

בצילום הבן שלי כשיצא מעזה לשטחי כינוס. שיהיה שבוע טוב ומבורך ותהיו טובים זה לזו
התמונה של ‏יפית שזו‏.

עוד מהבלוג של יפית שזו

תצוגה מקדימה

ג'רוז - סיפור אהבה

כשאומרים עלינו הירושלמים שאנחנו "עם" ויש לנו "אופי" אחר מתל-אביבים, אני נהיית גאנש שוקולד, מתוקה ובעלת מרקם נוח למשתמש. אנחנו אשקרה עם – יש לנו שפה, ודרך מיוחדת משלנו...

תצוגה מקדימה

פרח גן עדן

עדן שירה פיטוסי, יקרה שלי. לצערי לא הכרתי אותך מקרוב. לא מספיק טוב. לא כמו שהייתי רוצה. לא ידעתי עליך את הדברים הפשוטים כמו מה את אוהבת לאכול, מה מצחיק אותך. איזה שיר את הכי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מיונים 2014 - מלכת המדבר

את נכנסת לאוטו בצהרים. מכרסמת גמבה ונזכרת שלא אכלת כלום היום. כלום. בדרך את חושבת ש"איזה מזל היה לי היום" כשהשוטר ההוא סימן לך לעצור בפינה. עשית עבירת תנועה" אמר. התווכחת. הצרת בפניו. שאת בכלל נהגת מצוינת "אין מצב שעשיתי את...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה