הבלוג של יעל זוהר - UNSTOPPABLE

life is now

אני עוברת דרך החיים בכל הכוח ולא נותנת להם לעבור דרכי, אמא לשלושה בני נוער, אשת קריירה, עצמאית בתחום הפקת אירועים בחברה שלי - http://www.zoharevents.com/, אוהבת ליהנות ממה שהחיים מציעים לנו ומגשימה את החלום של לשלב בין קריירה לאימהות.... +עוד

אני עוברת דרך החיים בכל הכוח ולא נותנת להם לעבור דרכי, אמא לשלושה בני נוער, אשת קריירה, עצמאית בתחום הפקת אירועים בחברה שלי - http://www.zoharevents.com/, אוהבת ליהנות ממה שהחיים מציעים לנו ומגשימה את החלום של לשלב בין קריירה לאימהות. אני בלתי ניתנת לעצירה ומרצה על זה.

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מדצמבר 2010

תכתבי בלוג. לא כותבת. זה לא הזמן שלי עדיין לכתוב. תכתבי בלוג, זה יהיה סגירת מעגל, הרי האחרון שלך היה ב 1/3/17, תכתבי בלוג. לא כותבת. אבל ראלי הולילנד נגמר, ורגע אחריו חתמת גם על הסכם בחייך האישיים שחיכית לו שנה שלמה ושטלטל את חייך כהוגן.

01/04/2018

תכתבי בלוג. לא כותבת. זה לא הזמן שלי עדיין לכתוב. תכתבי בלוג, זה יהיה סגירת מעגל, הרי האחרון שלך היה ב 1/3/17, בלוג חזק על ההרצאה שעמלת עליה כל כך קשה – UNSTOPPABLE ומאז נהיית מאוד ניתנת לעצירה. תכתבי בלוג. לא כותבת. אבל ראלי הולילנד נגמר, ורגע אחריו חתמת גם על הסכם בחייך האישיים שחיכית לו שנה שלמה ושטלטל את חייך כהוגן.

חג החירות הזה שלא אומר לך כלום ברמה האישית, הפעם הוא סימבולי מאוד ואומר עבורך המון. טוב נו – בלוג. או מה שייצא ממנו. רק על הראלי. על כל השאר זה עוד לא הזמן שלי לכתוב.

כל הצילומים של רונן טופלברג וגדי סיארה המוכשרים מאוד.

השעה הייתה כבר 19:30 בערב. חמישה אוטובוסים עם מאות האורחים הכי חשובים שלנו שהגיעו מלא פחות מ 12 מדינות ברחבי העולם כבר עזבו את מפתן הלובי של מלון הילטון בדרכם לערב הגאלה הגדול והחשוב שעומד לפתוח את ראלי הולילנד 2018. שלוש שנות הפקה מתנקזות לרגע שיא אחד.

בניגוד לכל התוכניות שלי ולכל מה שמלווה את האופי הפדנטי שלי, לא הצלחתי להגיע אפילו רגע אחד להקמות של אותו אירוע שהחלו בוקר קודם לכן. מעולם לא קרה בכל עשרות שנותיי כמפיקה שהגעתי אחרי האורחים לאירוע בסדר הגודל הזה. סף הלחץ שלי היה במקסימום. לא היה לי רוק בפה והדופק שלי לו נמדד היה לבטח כשל רץ מרתון שזה עתה חצה את קו הסיום.

כל זה לא הפריע לי לשחק את המשחק בדיוק כמו שצריך. עמדתי לצדו של אחד האנשים המיוחדים שהגיעו לראלי הולילנד 2018 בעודנו ממתינים לרכב גרר שיביא את המכונית שלו שרק שעות אחדות קודם לכן יצאה ממכולה לאחר שעברה תלאות בימים רחוקים בדרכה לאירוע המדובר. עם יציאתה מהמכולה התברר שיש לה תקלה שדורשת לא פחות מהעברה למוסך של גיא וברוך מאוטו איטליה שהם לא רק המכונאים הכי מוכשרים שיש הם גם האנשים הכי מצוינים שיכולתי שילוו אותי שבוע ימים.

עמדתי שם עם העקבים והאודם שהסתירו היטב את התשישות, המתח, החרדה שאחזו בי בזמן שהגרר התקרב אלינו בחושך. קשה לתאר כמה שריימונד שר האיש הנהדר הזה שעמד לצדי שמח לקראת הגרר. ממש כמו שאתם שמחים לקראת החיילת שלכם שחוזרת מהצבא למשל בפעם הראשונה.

ואז היא החלה לרדת מהגרר. כמו כלה שעושה את צעדיה לאט אל עבר חופתה, יפה וזוהרת – יגואר XK 150S Roadster משנת 1958, בצבע בורדו יין, מבריקה ומיוחדת.

תמונה 1

בואי, ניסע יחד להחנות אותה בחניון. ברור שאבוא. הרי אני בטעות לא נולדתי לחיות את הדבר האמתי בשנות ה 30 או ה 40 או ה 50. ייצור נוסטלגי שכמוני, לו ידעת מר שר שאני בחלומותיי בכלל מדמיינת כל הזמן את אולמות הריקודים בהם נולד הוואלס והתפשט בארה”ב בשנות ה 40.

היגואר הנוסטלגית מניעה ואנחנו יורדים אתה את ארבעת קומות החנייה, בעוד מר שר מתפעל מביצועי המנוע שהצליחו לסדר לה המכונאים הישראליים בזמן כה קצר, אני מתפעלת מפיסת ההיסטוריה הנוצצת שהתיישבתי בתוכה וגרמה לי לשכוח את כל החרדה. ראלי הולילנד שלנו חי ונושם ויש לו ריח של היסטוריה מפוארת.

1-93

לפני שאנחנו מגיעים לאירוע ומצטרפים אל כולם, הוא עוד מספיק לספר לי על אוסף המכוניות המפואר שלו ולהראות לי תמונות וסרטים של המקום המרהיב שבו הן שמורות אי שם בלוס אנג’לס. אני מזילה ריר.

יום ראשון למסע – למחרת בבוקר יוצאות ביחד עם היגואר הנוצצת גם מרצדס 300SL Roadster  משנת 1962, גם היא של משפחת שר שהגיעו לארץ עם שני רכבים ועם הילדים הגדולים שלהם ולצדן עוד לא פחות מ 75 מכוניות מרהיבות, סקסיות, יפות, מרגשות, מפתיעות, כשהזקנה שבהן מכונית בנטלי משנת 1922, 7 רכבי אלפא, בניהן אלפא רומיאו מלאת עוצמה בצבע שחור מ 1933, אחת לבנה ורומנטית  מ 1937 ובניהן משתרבבות בהרמוניה כמו בסרט עשרות רכבי פרארי, בנטלי, מזארטי, אסטון מרטין וכמה רכבי אוסקה מרהיבים בצבע אדום בוהק, עשרות מרצדסים, בניהן גם שתיים נדירות  עם כנפי שחף ואפילו מכונית סברה אחת שיוצרה בישראל ועוד ועוד.

d2_00249

d2_00491

 אחרי אירוע תרומה חשוב במכללת ספיר וחניכת מסלול המרוצים המרשים, הגדול והשווה ביותר שהוקם עד כה בישראל בשדה תימן, סמוך לבאר שבע, יוצאת השיירה הנוסטלגית בדרכה אל מלון בראשית.

d2_02259

קבוצת הווטסאפ של צוות ההפקה המורחב שפתחתי ימים ספורים קודם לכן שהייתה שקטה ודוממת, רועשת עכשיו כיאה למי שמנהלים אופרציה מורכבת של לא פחות מ 220 איש שנעים עם שיירה של כ 90 כלי רכב מנקודה לנקודה. 75 מכוניות בשיירה הזו יוצרו לפני שנת 1965 וכיאה לגילן המופלג, הן זקוקות מדי פעם לעזרה. מרבית המשתתפים אינם ישראלים והם מנווטים את דרכם עם ספרי דרך בדיוק כפי שעשו את זה פעם, לפני עידן הוויז. ולא אין להם שום רצון לקצר ולהכניס משהו לוויז. הם באו לגמוע אלפי קילומטרים של הארץ המופלאה שלנו דרך סיפור דרך שנכתב במיוחד עבורם במשך לא פחות משנה של עבודה.

1-38

 ריימונד שר טעה כנראה בדרך. כשאתה מנווט עם ספר דרך מספיקה שניה של חוסר ריכוז שלך או של הנווט שלך, אשתו המקסימה במקרה הזה בכדי לטעות. אני עוקבת אחרי ההודעות על הניסיון למצוא אותם בקבוצה ובשלב מסוים אני מבינה שריי, אשתו ושני הילדים המקסימים שלהם שנוהגים ברכב השני זקוקים לי.

כשאת מפיקה עם כל כך הרבה שנים של ניסיון המוח לומד לעבוד על אוטומט ברגעים שבהם צריך לתת מענה, אז אני טסה בחזרה לכיוון באר שבע כשריי איתי על הקו ובעוד שאני מנסה להבין היכן הם בדיוק, אני מבינה מההמולה סביבם שהחבורה נקלעה לשכונה פחות סימפטית בעיר, מסביבם המונים שמתלהבים מיצירות האמנות המטורפות שהם נוסעים בהם, נוגעים להם ברכבים, מנסים להיכנס פנימה, צועקים בערבית והחבורה האמריקאית שאין לה מושג היכן היא מתחילה להילחץ. הסיפורים על ישראל כפי שמציגים אותנו בכלי התקשורת בעולם מקבלים עכשיו קונטקסט של פאניקה, בעיקר מצד הבנות בחבורה.

לבסוף אני מבקשת מריי שייתן לי לדבר עם מישהו דובר עברית וכמו שרק הישראלים יודעים לעשות, אני מבקשת מהבחור בצדו השני של הקו שבתמורה לתשלום סמלי ישמור לי על החבורה עד שאגיע בעוד זמן קצר. זה עובד. אני מגיעה לאסוף אותם והם מחבקים אותי בכזו שמחה. תחילתה של ידידות מופלאה.

את כל הדרך למצפה רמון אני עושה בשעת דמדומים, כאשר שני הרכבים היפים האלה צמודים אליי מאחור ואני מלווה אותם אחר כבוד במקום ספר הדרך. בהמשך מצטרף אלינו גם ברוך, שנוהג באלפא סטלביו חדשה שהוכשרה כרכב שירות טכני למסע. הוא סוגר את השיירה הקטנה מאחור ונותן להם עוד ביטחון שהכול לגמרי בסדר. כשאנחנו מגיעים לבראשית אז הנוף, המלון המרשים, האווירה הרגועה והאוכל הטוב כבר עושים את העבודה. משפחת שר מאושרת.

1-17

בדרך למלון, בשעות הדמדומים כאשר ההרים נצבעים בגוון המיוחד הזה שמציירת עליהם השמש במכחולה הנדיר, הראש שלי עובד חזק מאוד, קודם כל אני מתרכזת לראות שהיגואר והמרצדס העתיקות מאחוריי, אבל אני גם עובדת.

האחריות הגדולה על אירוע בסדר הגודל הזה שכולל מיליונים של פרטים מעשרות תחומים, מחייב אותי כל הזמן לעבוד, לחשוב עשרה צעדים קדימה, להניע את האנשים הנפלאים שעובדים לצדי, אין זמן לישון או ליהנות מרגעים, אלא אם למדת בעשרות שנות ניסיון לגנוב כאלה, קטנים, בודדים ונדירים. אז אני גונבת מבטים לצדדים, מתענגת על הנופים המדהימים האלה שיש רק כאן וממלאה את מאגרי האנרגיה בדרך הזו.

1-76

בכניסה לבראשית אני מודה לאלוהים שלי על הכול עד כאן ומבקשת שימשיך ככה. בלובי אני פוגשת את שרית שהיא החצי השני שלי – איפה שהיא נמצאת זה בסדר גמור שלא אהיה.

אנחנו עפות למקלחת של פחות מ 7 דקות ונעמדות יפות וזוהרות בעקבים כאילו יצאנו עכשיו משעה של ספא ומנוחה בכניסה למסעדת המלון. ההצגה חייבת להימשך.

בארוחת הערב אני פוגשת את פיליפ לואיס, איש בריטי נחמד שנוהג על מכונית MG אדומה קבריולט משנת 1956, רומנטית ושובת לב, שערב קודם לכן ניסה לברר איתי מה זה המקום הזה בראשית שאנחנו נוסעים אליו. תוכל להבין את זה רק אחרי שתרגיש את זה אני אומרת לו. כשתגיע לחדר, צא החוצה למרפסת, שב שם לבד עם המנגינה של הטבע והציור של הנוף ואז נדבר. וואו. המקום הזה הוא אחד יחיד ומיוחד הוא מסכם את החוויה הקצרה שלו בבראשית עד כה. הבנתי למה התכוונת הוא אומר.

1-86

שיחקנו אותה, אני מסמנת עוד וי, פוגשת עוד עשרות משתתפים מאושרים שלא מפסיקים להודות לנו ורצה לתכנן את מחר.

בדרך לחדר פוגשת אותי אשה אמריקאית מקסימה שאומרת לי שיש לה משהו מוזר ושהיא ממש מתביישת לספר. בין נשים אני אומרת לה, אין בושות, ואנחנו הישראלים יודעים להכיל הכול.

אני רואה שהיא מחפשת את המילים ושמבוכה משתלטת עליה, אז אני מתקרבת בכדי לאפשר לה להבין שהכול טוב. תשמעי היא אומרת לי, היום כשהיינו לשעה קלה במסלול המכוניות המקסים הזה שלקחתם אותנו אליו, הלכתי להתפנות מאחורי עץ…  ואיבדתי שם את הטלפון שלי. חיבקתי אותה והסברתי שהכול טוב, הסיפור שלך לא מוזר, אנחנו בישראל ולנו זה מאוד טבעי ללכת אל מאחורי העץ ואנחנו ננסה להשיב את הטלפון. בהמשך היא מתארת לי איפה העץ ואני מתפוצצת מצחוק בלב. אני אקצר לכם את כל מה שקרה אחר כך, אבל הרי רק בישראל ניתן להשיב טלפון שנפל למישהי בזמן שעשתה פיפי בשיחים. אורי הראל מפקד האופנוענים דאג לזה. הלוואי שהייתם יכולים לראות אותה כשהגענו לחדר האוכל בערב למחרת עם הנייד שלה.

d2_04149

d2_04134

יום שני למסע – אילת – שעת בוקר ומזג אוויר נפלא, השיירה יוצאת כמתוכנן לדרך מבראשית לאילת. עוד שלוש מכוניות ואני גם יוצאת לדרך. ואז היא נתקלת במשהו ונופלת, נחבטת בקיר בעוצמה ומאבדת את ההכרה. אשתו של ריי שר. ברור שאני לא נוסעת לשום מקום. את שארית היום אני מבלה בפינוי שלה למוקד במצפה רמון בכדי להחליט אם עלינו לפנות אותה לסורוקה או לא. את הדרך לשם אני כבר מכירה מהלילה. אחד המשתתפים שלנו לקה בדלקת ריאות ושרית ואני בילינו את רוב הלילה באבחון וטיפול בו.

בזמן הרב שריי ואני ישבנו מחוץ לחדר הטיפולים במצפה רמון הוא הספיק לספר לי על העסק המפואר שקנה בשנות השבעים – “גיטר סנטר” – רשת חנויות המוזיקה המפורסמות בארה”ב שעשתה לה שם בזכות הקשר ההדוק עם הביטלס ועם אנשים כדוגמת אריק קלפטון ואחרים. דיברנו גם על זיקנה ועל החיים והאתגרים שהם מציבים בפנינו.  ריי שר הוא איש העולם הגדול, איש מרתק ונחמד.

את הביקור באילת ובפארק תמנע הם הפסידו, אבל לאחר שחזרנו מהטיפול כשאשתו חבושה ומטופלת, הרוויחו השניים זמן איכות במלון בראשית ונהנו מאוד.

d2_10241

יום שלישי למסע – אני מקדימה מאוד לכפר הילדים נרדים ערד – כבר בסיור ההכנה שלי שם המקום הזה נכנס לי עמוק בלב. השילוב הזה בין עשרות הבתים שבהם חיים הילדים האלה עם האימהות שהוא העתק מדויק לאייך שגדלתי מיום היוולדי בקיבוץ לבין עשרות ילדים וילדות ונערים ונערות שאין להם באמת בית, אבל יש להם בית כי הכפר הזה הוא פיסת אלוהים קטנה אי שם, כל אלה גרמו לי לרצות שאירוע התרומה שלנו שם יהיה מושלם וגרמו לי לבחור את המקום הזה כמקום ההתנדבות שלי להמשך השנה וכך יהיה.

מהאירוע בנרדים אקח איתי לעולמים את הרגעים שלפני הגעת המכוניות הראשונות, עשרות ילדים ישבו מחוץ לשער הכפר דרוכים ומצפים ואני איתם, עיניהם בורקות ותנועותיהם תזזיתיות וחסרות מנוחה, משהו גדול מגיע היום לבית שלהם. ואז הן הגיעו, כמו סוכריות צבעוניות, אחת אחת, חלפו על פניהם הנרגשות של הילדים שהתקשו להכיל את כל היופי הזה. הרכבים חנו בסדר מופתי בתוך הכפר ואפשרו לעשרות הילדים להצטלם איתם ליד הרכבים ולקבל מגנטים שאין לי ספק שעוד יצהיבו ויישמרו בחפציהם המעטים והאישיים עוד שנים רבות.

אירוע התרומה בכפר הילדים ייחקק גם בזיכרונם של המשתתפים שכל כך התרגשו ורבים מהם פתחו את הלב והכיס והרימו עוד תרומות למקום הנפלא הזה. ראלי הולילנד הוא פרויקט נדיר ומיוחד אמרתי לעצמי כשעזבתי שם. תודה אלוהים שלי שזכיתי להיות במקום הזה שבו אפשרת לי לתת והענקת לי את המקום הזה להמשך התנדבות השנה.

1-13

(התמונה עם הילדים אינה מכפר הילדים נרדים. היא פשוט מקסימה)

ים המלח – הבר הכי נמוך בעולם בחוף קליה עם נוף עוצר נשימה של הפלא הזה ששייך רק לנו, מקבל אליו את השיירה ואנחנו מאפשרים למשתתפים ליהנות מרחצה ובוץ ומוזיקה טובה ואוכל ישראלי אותנטי. עוד אירוע מוצלח מאחורינו.

1-136

1-134

מקליה עושות את דרכן המכוניות לירושלים. הדריכות בצוות ההפקה הענק שלנו שמונה לא פחות משבעה אופנוענים מיומנים רכובים על אופנועי BMW לצד שני אופנועי משטרה, שני רכבי מכונאים שהם בכלל המלאכים האישיים שלי, איש הפקה טכני שתולה בכל יום מאות שלטי הכוונה ומסמן את הציר, מנהל תוואי דרך שהוא גם חובש וגם חבר שלי שתמיד מרגיע אותי שהוא שם, גרר אחד עם איש מקסים ונחמד, צוותי צילום וידאו של עשרות צלמים ורופא אחד יחיד ומיוחד, שני צלמי סטילס שהם גם חברים שלי, מאבטחים, סדרנים וצוות הפקה שלי שמונה ארבע תותחיות מגיע עכשיו לשיאו. העליות לירושלים יהיו קשות. אבל לא ידענו כמה קשות.

1-126

אני הייתי בדרכי בכלל לנתיב המהיר להקמות של אירוע יום המחרת הגדול שלנו, שרית הייתה בדרכה לאולם עולמיא בטיילת ארמון הנציב להקמות של אירוע הערב שעוד ציפה לנו, אבל המכוניות העתיקות שלנו, להן היו תכניות אחרות.

קבוצת הווטסאפ סימנה לי על עוד ועוד רכבים שמתחממים מהחום הכבד והעליות הקשות בדרך לירושלים ועל עוד ועוד משתתפים שמבקשים עזרה עכשיו. אבל הוויז שלי שיש לו נטייה תמיד לקחת אותי למקומות מוזרים, שם אותי דווקא עכשיו באמצע הכפר חיזמאה.

עופר אוגש חברי היקר ומי שבנה את תוואי הדרך של הראלי ושל עוד עשרות אירועים שעשינו יחד לא נבהל מהשיחה המבוהלת שלי. הוא כבר רגיל. מה את רואה מימין ומה משמאל הוא שואל אותי בקור הרוח האופייני לו באיזו שלווה של לוחמים, שלפעמים במצבים כאלה כשאני אחוזת היסטריה, בא לי לזרוק עליו נעל, אבל זה בדרך כלל קורה כשאני אי שם בלב איזה כפר לא ברור. מימין רכבים עם מספר ירוק התחלתי מתארת, משמאל מסגד, מלפנים רכבים עם מספר לבן ועוד מסגד ומאחוריי עשן. תנשמי. תעשי רק מה שאני אומר. הוא כמובן הוציא אותי משם.

 את מבצע חילוץ עשרות הרכבים שנתקעו בעליות מירושלים ניהלנו גיא המכונאי ואנוכי כמו מבצע צבאי ישראלי מתוקתק, בעזרתם של כל מי שנקרה בדרכנו מצוות האופנוענים, ההפקה והמלווים, בניהם גם עיתונאים נפלאים כמו ניר בן זקן כתב YNET שפגש אותנו בצד הדרך ממפים את הקריאות ועושים סדר ועוד לפני שהספקנו להבין מה קורה הוא כבר היה בדרכו יחד עם דניאל מסמל”ת לאחד המשתתפים שחש ברע והבנו שעלינו לפנות אותו במידי למלון. חני המקסימה מסמל”ת נשארה עם רכב שנתקע עד שהגיע אליו חילוץ ושרית במקום לנסוע להקמות, ניהלה אותן בטלפון וטסה למלון להסיע משתתפים. רק בישראל. מיותר לציין שהשבנו את כולם למלון וולדורף אסטוריה במהירות שיא וסימנו עוד וי.

תמונה 3

את הלילה הבא העברנו בלי שינה, גיא וברוך וצוות המכונאים שאיתם בחניון של המלון, דואגים שכולם יניעו למחרת ושרית ואני בהקמות בנתיב לקראת אירוע של אלפי משתתפים שציפה לנו למחרת.

d7_31427

יום רביעי למסע – את הכניסה של שיירת הרכבים לחניון הנתיב המהיר כשאלפי ישראלים עומדים בסדר מופתי על המדרכות ומנופפים למשתתפים ברכבים הנדירים האלה שקשה להאמין שלא רק שהם נוסעים, הם נוסעים על כבישי ישראל הקטנה לא אשכח לעולם. גם המשתתפים לא. הם לא ציפו למפגן כבוד כזה מפואר כמו שהכנו להם והם התרגשו מאוד.

d5_18970

מכל אירוע זכרתי לקחת רגע אחד קטן ומזוקק. מתנות לחיים. בנתיב הייתה זו שיחה עם לארי מקס ובנו החתיך שהגיעו מארה”ב עם מרצדס מ 1957 יפיפייה, כשכבר ברגע הראשון שנפגשנו בשולחן הרישום בהילטון התפוצצנו מצחוק כשאני הרמתי את המבט אליהם ופשוט פי נפער – אלוהים אתה כל כך דומה לדוגמן הישראלי הכי מצליח שלנו ברק שמיר אמרתי לבחור הצעיר ומיד פתחתי את האינסטגרם של ברק היקר שהוא חבר קרוב של הבת הגדולה שלי. עכשיו אנחנו מבינים אמרו השניים, מאז שהגענו כל הזמן בנות מבקשות להצטלם איתי ולא הצלחתי להבין למה.

מאז הם לא הפסיקו להחמיא לי על הדרך שבה אנחנו מנהלים את ההפקה הזו ולקבל מחמאות משועי עולם זה לא מובן מאליו. אבל בנתיב אמר לי לארי, בזמן שישבתי לידם רגע אחד לצבור כוחות על איזה ספסל מרוחק, תשמעי זה אירוע מיוחד מאוד, אנחנו מסתכלים עליו מהצד ומתחמם לנו הלב מהידיעה שבארץ הקטנה שלכם יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים מוטוריקה וקלאסיקה כאחד ומההתרגשות של הקהל כשנכנסו בכזה מפגן כבוד מפואר. כל הכבוד לכם. הצלחתם לרגש אותנו. ואתה אותי לארי המקסים. עכשיו ברור שיש לי כוח לנסוע שעתיים וחמישים דקות עד להקמות ביקב שאטו גולן. השיחה הזו הייתה כמו שלוש שעות השינה שהלילה לא היו לנו לשרית ולי.

מלון סטאי. אנחנו מגיעות לארוחת הערב של ערב שבת מפורקות. העייפות המצטברת, הצורך להיות בשליטה ימים רבים כל כך וכמות המשימות והאינטנסיביות של הדברים מתחילים לתת את אותותיהם, לפני הכניסה לחדר האוכל אני מבקשת מזיו שלי ומאי החברה שלו שמבלים בצימר באזור שיבואו אליי לכמה דקות. אני חייבת לחבק את אחד הילדים שלי. חייבת. הם מבטיחים להגיע אחרי ארוחת הערב.

ערב שבת. בליל מקסים של יהודים וכאלה שהם לא ליד שולחן ערוך חגיגי בחדר האוכל הגדול, אנחנו מחלקות כיפות שהביא עמו אחד המשתתפים. קידוש. פיליפ הבריטי אוחז בסידור ומקריא ממנו את הקידוש, בשולחן לצדו מיטש גולדהאר שהוא איש מקסים ומכיר את נוסח הקידוש בעל פה מתגבר את פיליפ, מאחור סטיבן קולינס שהוא הבעלים של הבנטלי היפיפייה מ 1922 וחברו הקרוב של פיליפ לוקח ממני כיפה על אף שאינו יהודי ומתמסר לטקס שלנו בעוד שהוא מחבק אותי ולא מפסיק להודות לי על חוויית חיים נוספת, אחרי שהשתתף גם ב 2015 וחזר לכאן עם חבר. רגע קטן של אושר מזוקק נחרט לי בלב. אני מודה ומבקשת עוד.

1-176

1-143

זיו שלי מגיע. החיבוק שלו ושל החברה היקרה שלו הוא לא פחות מלקחת את הגוף שלי ולהכניס אותו לשבוע של טעינה. אפשר להמשיך הלאה. עוד יומיים וזה נגמר.

יום חמישי למסע – בשבועות שלפני הראלי התעסקנו המון בתחזית. הצפי היה לסופשבוע עם גשמים וסופות רעמים וחורף של ממש. אבל אני ידעתי. ידעתי שיהיה בסדר. אלוהים שלי אף פעם לא מאכזב. וכך היה, אומנם השבת הייתה סגרירית ומעוננת וקרה בתחילה, אבל ברגע השיא באירוע שלנו בשאטו גולן, באחד המקומות הכי יפים, רומנטיים, קסומים ומיוחדים שיש בגולן בפרט ובארץ בכלל, יצאה השמש וליטפה את מאות המשתתפים והאורחים שהתענגו על שלל יינות משובחים ועל מטעמים מופלאים שרקח זוזו השף הנפלא של מסעדת מגדלנה.

את שיא היופי השלימו עשרות הרכבים שנכנסו כלאחר כבוד ועמדו בתצוגה מפוארת על שביל היקב וטקס סיכום מרגש בו נאמרו כל כך הרבה מילים חמות ויפות וכאלה ששמו לנו שוב חותם של מצליחנים, ראלי הולילנד 2018 הוגדר כהצלחה גדולה.

1-211

מהיקב לקחתי שני רגעים מיוחדים, האחד היה שיחה עם חבורת נשים ארגנטינאיות מקסימות  שביקשו לספר לי איזה סוג של וונדרוומן הן רואות מהצד כשהן מתבוננות בי כבר שבוע בהערכה גדולה כך. בעבר הייתי נתקפת מבוכה גדולה, הפעם לא – הרמתי איתן כוסית וחיבקתי אותן באהבה בחזרה.

הרגע השני, בו העמסתי בסוף האירוע לרכב שלי דגם של מכונית שנעשה על ידי סטודנטים במכללת ספיר ונחתם על ידי כל המשתתפים בגמר אירוע התרומה ביום הראשון של הראלי, כאשר הוא נמכר במכירה פומבית ביקב בסכום של לא פחות מ 27,500 $ לאיש ישראלי נדיב ורחב לב שקנה אותו בסכום הזה בכדי שזה ילך לתרומה לסטודנטים שידם לא משגת.

d2_02573

יום שישי ואחרון למסע – קיסריה. היום האחרון. לפני שהגענו לנמל קיסריה החלטתי להצטרף לשיירה. כמעט ולא יכולתי להרשות לעצמי לעשות זאת משך כל הימים בשל העומס האדיר במשימת הניהול והצורך להקדים תמיד ליעד הבא או לפתור בעיות בזמן אמת. הנסיעה בתוך שיירה של רכבים קלאסיים כאלה מפוארים היא המתנה שלי מהיום האחרון וגם עשרות החיבוקים והתודות והתשבחות שקיבלתי מכל המשתתפים, אלה שחצו ימים רחוקים וגם הישראלים. את הפרידה שלי ממשפחת שר לא אשכח לעולם.

d7_30902

d7_31148

ראלי הולילנד 2018 היה האירוע הכי מורכב שהפקתי בחיי, שלוש שנים של עבודה שהשנה האחרונה והאינטנסיבית ביותר השתלבה בתקופה הכי מאתגרת ומורכבת בחיים האישיים שלי. עכשיו כשהראלי מאחוריי ובעוד רגע אצא גם לחיים אישיים חדשים, אני יכולה לחזור לנשום.

1-8

1-97

תודה מיוחדת לאלעד שרגא שהביא אותי לפרויקט המיוחד הזה ב 2015 ולאשתו רונית המופלאה ולעמיר אלמגור השותף שלו למיזם ולשניהם שהאמינו בי שוב ב 2018. תודה לשרית ולצוות ההפקה הנפלא האישי שלי ולכל הצוותים שהיו לצדי בדרך לראלי ואז בזמן אמת.

תודה ענקית לחברות שלי ולאחותי, שהן המשפחה שלי, העוגן שלי, הכוח שלי, הכתף, התמיכה, ההשראה, התקווה. בלעדיהן לא הייתי עוברת שום דבר מכל מה שעבר עליי השנה.

תודה לילדים שלי שבלעדיהם אני כלום ובשבילם נלחמתי כמו לביאה.

תודה לאלוהים שלי שהוא שם תמיד בשבילי, מזכיר לי שאושר הוא בסה”כ רגעים קטנים כתוצאה ממשמעות שנוצרת רק מעשייה. ראלי הולילנד הוא רגע כזה ללא ספק.

1-206

אני

ואם אתם רוצים עוד מהראלי הזה להלן שלל לינקים לכתבות שכבר ראו אור:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5207944,00.html

• YNET- http://m.ynet.co.il/Articles/5183047

http://m.ynet.co.il/Articles/5186004

• https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5195607,00.html

• וואלה- https://cars.walla.co.il/item/3145215
• אוטו/מאקו (הולילנד)- https://www.auto.co.il/Article/129967-Local-News
• מלכת הכביש- http://www.queenoftheroad.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%95-%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%9C%D7%AA%D7%9F-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%97/
• גיר (הולילנד)- http://www.gear.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%91/2018-03-20-N03-%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-2018
• גלגלים – http://www.galgalim.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93_2018_%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%9C%D7%93%D7%A8%D7%9A
• Wheel (הולילנד)- http://wheel.co.il/77-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-2018-%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%91%D7%95/
• דה קאר (הולילנד)- http://www.thecar.co.il/100-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-2018-%D7%99%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93/

  

עוד מהבלוג של יעל זוהר - UNSTOPPABLE

תצוגה מקדימה

חזרתי להתרגש. אחרי שנים שחשבתי שנגמר. (צילומים רונן טופלברג)

נפילת מתח. התרגשות. אדרנלין שטס בוורידים, בנימים ומאיים לפוצץ את העורק הראשי. כבר כמעט חשבתי ששכחתי את ההרגשה. לא חוויתי כזו בעוצמה הזו כבר שנים. 25 שנה אני חיה ברכבת הרים של אדרנלין בלתי נגמר בעולם מטורף של הפקת...

תגובות

פורסם לפני 4 years

כסף לא קונה אושר. שופינג כן.

כל יפי הנפש (ובעיקר יפות כמובן), הפוסט הזה לאו דווקא בשבילכם ואם אתם נשארים איתנו, אז תנסו רגע ליהנות ולהבין שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. זה לא סוד שמפגשי בנות הם אחד הבילויים החביבים עליי (ואם הייתי הולכת לפסיכולוג,...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

גם אתם רצתם לירקן האורגני היום ? וגם מה זה קבוצת מאכ״ל.

זהו. נכנעתי. לא יודעת כמה זמן זה יחזיק אבל אני עברתי לאורגני. האמת שלא הייתי צריכה את התחקיר של גלית גוטמן בשביל לדעת שאנחנו מרעילים את עצמנו ואת ילדינו בזמן שאנחנו חורטים על דגלנו את סגנון החיים הבריא, אבל התכנית הזו...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה