הבלוג של יעל אוריאלי

יעל אוריאלי -חיה בצבע

יעל אוריאלי בת 40, אמא לשניים. מומחית שיווק באינטרנט ורשתות חברתיות. בעלת המותג Dolls 'n' All מפיחה חיים בציורי הילדים הופכת אותם לבובות בתלת מימד.

עדכונים:

פוסטים: 72

החל מינואר 2012

האמת היא, שאני מסתובבת עם הפוסט הזה כבר המון זמן בבטן, קמה איתו בבוקר והולכת לישון איתו בלילה.

מאז שאני זוכרת את עצמי,תמיד אמרתי שאם תהיה פגישת מחזור אני לא אלך. אין לי מה לחפש שם. לא מעניין אותי מי גידל כרס וגידל קרחת, מי גידלה קמטים ותחת. (זה נחמד בשביל החרוז ותו לא) יש לי את החברים שלי ומי שלא שמרתי איתו על קשר, סביר שלא מעניין אותי גם ככה.

לפני שבועיים קיבלתי הודעה, מחבר ילדות שהגיע לארץ לביקור מולדת קצר “היי, מתארגנת פגישה הערב,בא לך לבוא לפגוש אנשים שלא פגשת מלא שנים?” מיד עניתי “כן!!” בהתלהבות יש לציין, ומיד הייתי בשוק מעצמי- אמרתי כן? אני? זאת שנשבעה לא ללכת לפגישות כאלו?
לא ידעתי את מי אני הולכת לפגוש, כמה אנשים יהיו והחשוב מכל לא היה לי זמן אפילו להסתכל במראה ול”שפץ”. יאללה הולכת וזהו:-)

שנות התיכון היו סיוט מתמשך בשבילי, שנאתי ללכת לבי”ס,שנאתי את הלימודים,שנאתי שאמא שלי מורה בבי”ס וכשנגמרה התקופה הזאת עשיתי עליה DELETE והמשכתי הלאה. הדבר הטוב היחיד שיצא לי מהתיכון הוא בעלי:-) וקומץ של חברים שמספרם לא עולה על 4.

הגעתי לפגישה ולהפתעתי ושימחתי גיליתי שהיא קטנה ומצומצמת..אני מודה ואוכלת את הכובע, ממש שמחתי לפגוש את האנשים שהיו שם.

כולנו הלכנו ביחד את כל הדרך מגיל 2 עד 18, עברנו ביחד את כל הדרך מהגן,בי”ס יסודי, חט”ב ותיכון..אני כאמור עשיתי DELETE אז גם אותם מיסמסתי. לא הייתה באמת סיבה אני פשוט ברחתי.

הייתה שם שגית. אני זוכרת עד היום את הפעם הראשונה שראיתי אותה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי ילדה ג’ינג’ית בחיי והיו לה גם עגילי זהב עגולים כאלו שהיפנטו אותי, לא ידעתי שלילדות יש עגילים.:-)

את איריס אני זוכרת עם התלתלים הארוכים (ילדה עם שיער חלק תמיד חולמת על תלתלים). הזיכרון הממשי שיש לי מאיריס הוא בכיתה א’. ההורים קנו  לה מיימיה עם כיסוי קלקר יפה מבחוץ, אני זוכרת שבאחת ההפסקות נשארתי בכיתה ופשוט פירקתי לה את הקלקר מהמימיה (אני עד היום לא יודעת למה). אני זוכרת שקיבלתי מכתב להורים והייתי צריכה לעמוד מול כל הכיתה ולהתנצל..אז איריס, אני מצטערת ששברתי לך את המימיה.

היה שם גם לי, הילד ופריכיות האורז..כמה רצינו לאוכל את הסנדביצ’ים המיוחדים שלו (הילד לא אכל לחם)..אז לא היו פריכיות אורז כמו היום. לי גם היה מלך הגבעה תמיד. והמכסה של הביוב היה בבעלותו.

מירב, הילדה הרזה, גבוהה השקטה והחכמה, שגם היו ממרום שנותינו נשארה אותו הדבר.

אורן, הילד הבלונדי ששבר לי את הלב בכיתה ג’ כשהציע לי חברות ואחר כך לקח את זה בחזרה:-).

את בי”ס היסודי דווקא אהבתי, נסענו כל יום לבי”ס באוטובוס הצהוב, 1/2 שעה לכל צד. העברנו כל יום שעה נטו ביחד באוטובוס. שם רבנו, צחקנו,העתקנו שיעורי בית, קישקשנו אחד לשני בשכל ורבנו אם “מורנו” הנהג יסע קודם ישר למושב שלי או ימינה למושב שלהם. חבורת ילדים שבעצם גדלה ביחד כמו סוג של אחים חורגים, אחה”צ היינו נפגשים ביחד בחוגים ושוב מבלים בנסיעות ארוכות באוטובוס.ככה במשך 16 שנה.

בתיכון בילינו יחד במסיבות, בהעתקות שיעורים ושעות על הדשא, אחר כך הלכנו לצבא ומשם אני נעלמתי. ברחתי לבנות לעצמי חיים חדשים, בזמן שהם טיילו בחו”ל ולמדו אני גידלתי תינוק ועבדתי.

בזכות הפייסבוק, התחברנו שוב, אבל רק בפייסבוק. למזלי הגיעה אותה הודעה שבזכותה פגשתי אותם שוב. זה היה מדהים איך אחרי כל כך הרבה שנים הכל נשאר אותו הדבר,כאילו משהו בחברות ילדות לא באמת נעלם. בכל זאת 16 שנים ביחד לא הולכות ברגל וגם לא נוסעות באוטובוס צהוב.

כולנו התבגרנו, עברנו כמה סטירות לחי גדולות וקטנות בחיים אבל אנחנו עוד כאן, כמה רחוקים -ככה קרובים -בלב. מצחיק היה להעלות זיכרונות ולגלות איך כל אחד חשב שהשני היה מוצלח יותר, איך היינו בטוחים שמכל אחד מאיתנו יצא משהו מסוים, ואין קשר בין המציאות ובין מה שחשבנו.

לפני 7 שנים חוויותי משבר אישי קשה ולהפתעתי גיליתי שאחד הדברים שהחזיר אותי בחזרה הם דווקא אותם קשרים עם חברי ילדות שנעלמו, יש תחושה של מקום מבטחים, בחזרה למקום ההוא המוכר, עם האנשים שמכירים את כל הצדדים שלך ולא צריך להתאמץ ולהיות מישהו אחר. יש חברויות שלא משנה כמה ננסה למסמס הן לא הולכות לשום מקום.

אני מקווה שהפגישה הבאה לא תהיה בעוד 20 שנה, בכל זאת רובנו גרים במרחק של 10 דקות נסיעה אחד מהשניה..

מאחלת לכולכם שתחדשו קשרים כאלו שעשו לכם טוב בתור ילדים ונעלמו לכם מהחיים המבוגרים.

שבת שלום,

יעל אוריאלי

עוד מהבלוג של יעל אוריאלי

תצוגה מקדימה

אמנות מקורית יש גם בפריפריה

שנה בערך מתבשל לי הפוסט הזה בראש, בבטן. שנה בה אני מבטיחה לעצמי כל פעם מחדש.."ביום שישי הקרוב את נוסעת לבאר שבע לסטודיו של שוקילי". העוקבות הותיקות שלי לא יופתעו מההפתעה החדשה, אני מאד מאד אוהבת יצירות אומנות בסגנון "עשה זאת...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

בגדי הים החדשים

הקיץ עוד דקה וחצי כאן. חלקכן כבר משנסות מותניים והתחילות בדיאטה, חלקכן למדו להשלים עם הגוף שלהן וכבר לא מתעסקות בזה. לפני שבועיים חזרתי מטיול משפחתי ארוך בסין, חזרתי משם עם הרבה תובנות אישיות (פוסטים נפרדים על הטיול...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

3 ספרים לסערה

אין כמו מזג אויר קר וסוער, כזה שמשאיר אותי תמיד בבית מתחת לפוך בשביל לקרוא ספרים. האמת שאני תמיד בבית כי אני עובדת כאן..אבל הפוך נראה קרוב יותר מאי פעם. היום אני לא מקפחת את הקוראים הצעירים וממליצה על ספר מקסים לילדות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה