הבלוג של יעל רותם תזונה

פשוט. תזונה. ספורט

דיאטנית ספורט קלינית ששנים לא סבלה ספורטץ מלווה כיום א.נשים שעוסקים בספורט (חובבים ומקצועיים) כדי להגיע לתוצאות שרוצים: שיפור היכולות, ירידה/עלייה במשקל, להתחזק ועוד. משלבת בעולם הטיפול שלי את גישת המיינדפולנס וה-NLP, והכי... +עוד

דיאטנית ספורט קלינית ששנים לא סבלה ספורטץ מלווה כיום א.נשים שעוסקים בספורט (חובבים ומקצועיים) כדי להגיע לתוצאות שרוצים: שיפור היכולות, ירידה/עלייה במשקל, להתחזק ועוד. משלבת בעולם הטיפול שלי את גישת המיינדפולנס וה-NLP, והכי אוהבת לעבוד עם ילדים ונוער שחולמים להיות מסי או לברון ג'יימס הבאים. אמא לשניים שמתמרנת די בהצלחה בין כל האהבות שלי. שנתחיל?

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מאוקטובר 2019

הייתי תלמידה מצטיינת, קפצתי כיתה וגם חיי החברה לא היו רעים – אבל לי לא הספיק, אז החלטתי לאתגר את עצמי ואת הסביבה: התחלתי לספור קלוריות. זה מה שלימדה הילדה ההיא את התזונאית שהפכתי להיות כיום

13/11/2019

לכאורה הכל היה נפלא. לכאורה.

אי שם גיל 13. הייתי תלמידה מצטיינת, ילדה למופת, חרוצה ושקדנית. אפילו קפצתי כיתה. הייתי קולטת שפות בשנייה וגם חיי החברה לא היו רעים. אלא שלי זה לא הספיק, מתברר. החלטתי לאתגר את עצמי ואת הסובבים. “בואי נראה לאן תצליחי להגיע עם קצת שליטה על המספרים ומתי מישהו ישים לב שאת יותר מילדה מצטיינת”, אמרתי לעצמי. למרוד באמת לא היה בחשבון, אז החלטתי לאמץ לי “תחביב” חדש: ספירת קלוריות.

אני זוכרת את עצמי על הכסא בכיתה ז’ סופרת קלוריות עם מחשבון שהיה בילקוט (לימים הוא הפך למחשבון בראש), מצוידת בתפוחים ירוקים, מסטיק ודיאט קולה. ירדתי לא מעט במשקל, עד שמישהו שם לב ש”משהו לא בסדר עם הילדה” ואז – זהו: המשימה הוכתרה בהצלחה. הם שמו לב. אפשר היה לשחרר. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שבה פגשתי דיאטנית שהפצירה בי לאכול כדי לחזור למסלול.

צילום: אלבום פרטי

צילום: אלבום פרטי

אני זוכרת את עצמי עד היום יורדת עם אמא שלי מהמרפאה של הדיאטנית בחולון למאפייה של בונז’ור במרכז המסחרי בחולון – ובוחרת את הלחמניה הכי עסיסית. אני מתחילה למלא אותה בכל מה שאני רק רוצה, ובעיקר אני זוכרת את הכרוב האדום במיונז. מצחיק איך הראש שלנו צורב פרטים בזכרונות.

כיום כשאני בת 36 ובמקצוע שבחרתי (מקריות? I think not) אני יודעת לומר ולזהות כמה דק החבל שבין “אני רק סופרת קלוריות” ו”רק מתאמנת מלא” לבין אכילה מופרעת.

זה רק ספורט

ברור לי שמה שבאמת שחרר אותי מהעיסוק בקלוריות ובאוכל וגרם לי להרגיש טוב עם עצמי ועם הגוף שלי זה, איך לא, הספורט. גיליתי עולם של אדרנלין, כיף, תחושת מסוגלות מטורפת ופשוט שקט פנימי מכל הרעשים שבחוץ (או בראש שלי?).

ולא, זה לא התפתח לאובססיביות בספורט (מה שקורה לא פעם אחרי עיסוק מוגבר באוכל) ולא עניין אותי לרוב כמה קלוריות שרפתי באימון. מה שכן העסיק אותי זו השאלה מה הצלחתי להשיג מידי יום ואיך אני מתקדמת. זו הייתה הגישה שלי גם כשהתחלתי להתחרות באופני כביש בשלב מסויים.

צילום: עדיגיטל (עדי כהן)

צילום: עדיגיטל (עדי כהן)

כמה שנים טובות אחרי הגיע הרגע לבחירת מסלול הלימודים שלי. אחרי שוויתרתי על לימודי ערבית כיוצאת 8200 מורעלת, בחרתי בתזונה. מכאן כבר הייתי צריכה להחליט איזו תזונאית אני רוצה להיות, והתלבטתי בין הפרעות אכילה לבין ספורט. בשנה האחרונה של הלימודים הבנתי שספורט, ספורט ושוב ספורט – זה מה שמעניין אותי. העדפתי תחום שיקשר אותי לחיוביות (אימונים, שמחה, תחרויות, סיפוק של אנשים) ולא לחולי או לקושי.

כיום אני מלווה מתאמנים ומתאמנות שרוצים לראות תוצאות מההשקעה שלהם באימונים, בין אם זה לעלות מסת שריר, להתחטב, לרוץ מהר יותר או לעבור תחרות מפרכת של 10 שעות כמו איש ברזל ואחראית על תחום התזונה במספר קבוצות ספורט מקצועיות.

מספרים, תוצאות – וגמישות

אין לי ספק שהרקע האישי שלי והספורטיבי שלי הובילו אותי להיות אשת המקצוע שאני כיום. הגישה שלי היא של מספרים, תוצאות ודיוק מצד אחד, כי יש להם חשיבות בתחום הספורט המקצועי – אבל מנגד גמישות בהתאם לאדם שמולי.

אני תמיד מחפשת ורואה את ה”בפנוכו” של הבן אדם שמגיע אליי, במיוחד אצל מתאמנים חובבים: אני רואה את זו שמתעסקת במשקל שלה בגיל 50 כי עוד כשהייתה ילדה רקדנית נצרבה לה בתודעה המאמנת שאמרה לה “קצת עלית בטוסיק, לא?”; אני מבינה את זה שמתאמן למרתון בגיל 42 כדי להראות לעצמו ולכולם שהוא לא רק מנכ”ל מצליח; ואני מחבקת הילד שחולם להיות כדורגלן כמו מסי כי הוא יודע שבזה הוא ממש טוב וככה כולם רואים אותו.

ציום: אלבום פרטי

ציום: אלבום פרטי

כשמדברים על ספורט מקצועי, הסיפור שונה במקצת. אני מלווה כמה קבוצות כדורגל וכדורסל מקצועיות ושם אני זוכה ליישם תזונת ספורט הלכה למעשה עם דיוק מירבי כדי לראות את התוצאות בשטח. אבל שלא תטעו, גם כאן הראייה הרחבה שלי והרצון שלי לראות אנשים ולא רק מספרים עוזרת לי. סיכויי ההצלחה של השינוי התזונתי בקבוצות תלויות כמעט אך ורק בדבר אחד: שיתוף פעולה ועבודת צוות טובה. כשאני מגיעה לקבוצה חשוב לי להכיר את הצוות, את כל העוסקים בדבר כי לכל אחד בסופו של דבר יש נגיעה משמעותית בספורטאים.

והכי כיף שבסוף, כיאה לרגשנית שכמוני, הם גם נכנסים לי ללב.

לאתר שלי: https://tinyurl.com/yeqjngwj

עמוד הפייסבוק: https://tinyurl.com/yj96fpzp

או פשוט להתקשר 052-5507990

עוד מהבלוג של יעל רותם תזונה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

מראה מראה שעל הקיר, מי הכי שרירי בעיר?

הוא הגיע לפגישה הראשונה מלווה באמא שלו וסיפר לי איך בתקופת ביה"ס היה ספורטאי מצטיין באתלטיקה, כמה החמיאו לו תמיד על מראהו הספורטיבי ועל היכולות הגבוהות שלו בתחום. חלפו השנים, ובכיתה י"ב מסיבות אישיות הוא העלה די הרבה...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

מי מרים לי לוולה?

אם הייתם אומרים לי בתור ילדה שאני אתחרה באופני כביש, הייתי אומרת לכם שהתבלבלתם לגמרי. אם הייתם אומרים לי שאני אשב ביציע של משחקי כדורגל אקפוץ ואצעק בהתלהבות:"קדימהההה!", הייתי מתפוצצת לכם מצחוק בפרצוף. איכשהוא, שני הדברים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה