הבלוג של yaelis

yaelis

אני יעל. בלוגרית. מעצבת גרפית במקצועי. יצירתית ואוהבת אמנות. מבשלת ואופה מאכלי גורמה וקינוחים מושחתים. קוראת המון ספרות טובה וחברה בקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים. מעדיפה הופעות של מוזיקת רוק. מכורה לכושר וספורט.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מיוני 2013

ברגישות מופלאה משרטט אהרן אפלפלד את הימים שלאחר המלחמה באירופה. השורדים עושים את דרכם הביתה. ביניהם גם תיאו. אחד הספרים המיוחדים שנכתבו על התקופה.

07/05/2014

ימים של בהירות מדהימה - אפלפלד (1)

בחזרה אל אירופה. תום מלחמת העולם השנייה. הפליטים, משוחררי המחנות ששרדו את התופת הנוראה, עושים את דרכם ברחבי היבשת. תרים אחר מקום לשהות בו. מחפשים שארית של בית. קרובי משפחה.

ביניהם גם תיאו.

“כשתמה המלחמה החליט תיאו בנפשו כי את הדרך חזרה הביתה יעשה לבדו, בקו ישר ובלא פיתולים. המרחק לביתו היה רב, כמה מאות קילומטרים, ובכל זאת נדמה היה לו שהוא רואה את התוואי בבהירות.

הוא ידע כי החלטה זו תרחיק אותו מחבריו והוא ייאלץ לשהות ימים רבים בשדות ריקים ובהרים שוממים, אך הוא היה נחוש בדעתו, רק בקו ישר ובלי סטייה. וכך, בלא להיפרד מאיש, יצא.” (עמ’ 5)

במסעו של תיאו בדרכו הביתה, הוא מנסה לעכל את חוויית החופש והמרחב. הדרכים הפתוחות, השדות הפרושים, הסיוע שאנשים מנסים להעניק בצידי הדרך ליוצאי המחנות.

פתאום יש מזון בנמצא. יש שתייה. הטעמים הנשכחים שבים לחלחל בו. לאט.

אבל המשקעים של המקום ממנו הוא הגיע והמקום אליו הוא רוצה לשוב מתעתעים בו בדרכו.

תיאו מעלה מנבכי הזכרון את מראה אימו ואת דמותו של אביו. הגעגועים והפרידה הכפויה שגזרה עליהם המלחמה, עולים ושבים בקטעי חלום והזייה.

שיחות שנוהלו ביניהם בעבר. שברירי אירועים. ריחות. מראות. תיאו צועד לביתו כשהדרך נעה בתוכו ומחוצה לו. הקורא שבוי בסיפור ולעיתים תוהה מה הזייה ומה אירע במציאות.

“בשנתו ראה תיאו מול עיניו את ביתו. נכון יותר את היום האחרון של שהותו בבית. כל היהודים שבעיר, שבעים במספר, נצטוו להיות בבית ולחכות לשוטרים שיבואו לאסוף אותם.

תיאו היה עם אביו. הם ארזו את תרמילי הגב, וכשסיימו לארוז שאל האב, “להכין לך כוס קקאו?”

“בבקשה.”

האב הכין כוס קקאו לתיאו ולעצמו כוס קפה וישב על מקומו. לאחר רגעים של שתיקה אמר האב, “אני משאיר את הבית כמו שהוא, אני מניח כי תוך זמן קצר נשוב.” (עמ’ 230)

הלב של תיאו מלא וגדוש בגעגוע, אך גם בצער וחששות. לא מקלה עליו פגישה לא צפויה עם מדלן, חברת נעורים של אביו. האהובה הראשונה שלו בטרם נישא לאימו.

מדלן היא חוליה בשרשרת של עברו. לתיאו קשה להיפרד ממנה והוא נאחז בה. בעת פגישתם היא במצב גופני חלש ורעוע. החולי עומד להכריעה. היא על סף מוות.

תיאו לא מוותר ועושה כל שביכולתו על מנת להצילה.

“פצעיה של מדלן לא הגלידו. החום עלה וירד. בלבו ידע תיאו שעליו לשאת אותה אל הפליטים, שם ימצא חובש או אחות. אך הכוחות המעטים שהיו לו רק לפני ימים אחדים אזלו. היה ישן עד מאוחר,

קם באמצע היום, מכין דייסה ותה.

מדלן קמה בקושי לטעום משהו.

“איך את מרגישה?” היה חוזר ושואל.

“יותר טוב,” לחשה.” (עמ’ 66)

בין רגעי הכאב, יש לא מעט רגעי חסד. אנשים טובים המושיטים מנת מזון ותמיכה בלא תמורה. אחת מהן מספרת לתיאו מדוע בחרה לעזור ולסייע.

“”אנשים שואלים אותי, למה אינך עוזבת את המקום ואינך מתקדמת? הרי כולם מתקדמים וחוזרים הביתה. אני עונה להם בפשטות: כאן אני יכולה לעת עתה להגיש לאנשים מרק וכופתאות ירק.

האנשים האלה לא אכלו ולא שתו כראוי כמעט שלוש שנים. הם עבדו קשה והתעללו בהם, יום ולילה התעללו בהם. כלום לא הגיע הזמן להגיש להם מאכל ומשקה? כל שנות הרעב הכנתי את עצמי לשעה זאת.” (עמ’ 188)

בין הרוע ואנשים שאיבדו צלם אנוש מתגלים האור והחסד שבתוך החשיכה.

אהרן אפלפלד בספרו ימים של בהירות מדהימה מעניק חוויה מטלטלת. הספר נכתב ברגישות ועומק.

תיאו המהלך בין נופי אירופה המשוחררת. הגבולות פעורים תחתיו והקו הדק בין העבר להווה. התימרון שעושה תיאו כלוליין, בין התקופות השונות, בעודו מהלך על החבל. על הקו הדמיוני הזה.

אהרן אפלפלד מוליך את הקורא במעבר בין הבית למה שאירע במחנה. והכל בשקט דרמטי מהפנט, שלעיתים מעורר אימה.

עם כל הקושי והמועקה הנילווים לסיפור על התקופה הקשה מכל, בחירת המילים מדוייקת ומנוסחת כראוי. הספר עוצר נשימה. אחד המיוחדים שנכתבו על התקופה.

ימים של בהירות מדהימה – אהרן אפלפלד. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

 

________________________________________________________________________________________________________________________

אהבתם את הפוסט? מוזמנים להירשם כעוקבים לבלוג שלי.

פשוט ליחצו על הכפתור: עקבו אחרי

 

 

עוד מהבלוג של yaelis

תצוגה מקדימה

קינוח מפנק ב-5 דקות / מתכון סוף

לפעמים אני רוצה להגיש קינוח יפהפה שיעורר התפעלות, בלי להשקיע שעות במטבח. לא משהו מסובך, אבל משהו קטן ומפנק שנראה כאילו לקח לי שעות להכין אותו. קינוח שיהיה יפהפה, שיעורר את החשק לטעום אותו ולא רק בעיניים. והעיקר שיהיה מוכן...

תצוגה מקדימה

פירגון גדול לעסק קטן

בחיים צריך לדעת לפרגן. והפעם אני מפרגנת בשמחה לבית עסק קטן ומיוחד. כולנו יודעים כמה קשה לבעלי עסקים קטנים לשרוד בימים אלה. לא קל לשמור על מעגל הלקוחות הקיים ואף לנסות להגדילו. לרגל יום העסקים הקטנים שיחול ב- 2-3.1.2014 בחרתי...

תצוגה מקדימה

ראיון עם יוני פוליקר, על האלבום שבדרך, ההשראה המוזיקלית והחיים בכלל

היום אני מפנה את הבמה המרכזית בבלוג שלי לאמן צעיר ומוכשר במיוחד, יוני פוליקר. אומנם הוא רגיל לבמות גדולות בהרבה, אבל הפעם מתחשק לי לפרגן לאחד האמנים שאני יותר מעריכה. לא....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה