הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 159

החל ממאי 2010

רק חמישה? שואל אותי ע. כשאני מספרת לו על הפוסט שהתבקשתי לכתוב כפרוייקט לט”ו באב חמישה דברים שאני אוהבת אצל הגבר שלי ואחד לא. אז הנה, הם החמישה. אולי יותר. מי סופר. ויש גם אחד או שניים שהם לא. למי אכפת. ככה אני אוהבת את הגבר שלי.

10/08/2014

ממי, אני אומרת לע. כשאנחנו יושבים אחר הצהריים ושותים קפה קר על המרפסת, התבקשתי לכתוב פוסט  לט”ו באב.

אני רואה אותו לוקח נשימה. יש כמה סוגים של ‘ממי’, והוא כבר יודע לאבחן שזה שאמרתי לו לפני רגע, בהתחנפות והתפנקות הוא כזה של אני רוצה משהו.

נו, הוא אומר, מלטף את רינגו ההאסקי בידו האחת ובשנייה אוחז במצלמה.  התבקשתי לכתוב על חמישה דברים שאני אוהבת אצלך ואחד לא.  רק אחד? הוא אומר, נראה אותך.

אז חמישה דברים שאני אוהבת אצל הגבר שלי.

השקט שלו. השלווה הזו. חוסר ההתלהמות. האפשרות להסביר כל דבר ברוגע, בהגיון. הפוך ממני הסוערת, הקופצת, בעלת הפתיל הקצר והפיוז המתפוצץ.

הוא מרגיע אותי, נוסך בי שלווה וגורם גם לי, בדרכו, לקחת אוויר, להירגע ובעיקר להישען על כתפו הרחבה.

אני אוהבת אותו על כך, שלמרות המבוכה שאני גורמת לו, הוא נותן לי להמשיך ולפרסם ולתעד ולעדכן את חיינו המשותפים.

בהתחלה זה היה רק ע., הוא אומר,  ועכשיו, את מתפרעת עם תמונות שלי.

וזה מביך אותך? זה עובר מעלי, הוא אומר לי, אני יודע שזה חשוב לך, וזה חלק ממך והכל בסדר.

הוא כבר מזמן ע.  גם אצל חבריו שהתחילו לכנות את עצמם גם באותיות ונקודות. ד. וג. קירח עם משקפיים. חמודים כאלה.

שמעת? הוא אומר לי צופית!! ככה מתחילה סצנה שמעורבים בה ע., מצלמה, עדשה וצופית. אני אוהבת את החיבור שלו לטבע שהוא רואה מבעד לעדשת המצלמה, את ראשו שתמיד בשמיים, מחפש עוד ציפור שאפשר לצלם, עוד בריכה לרדת אליה, עוד מעיין לטבול בו.

אני צריכה אצטון, אני ממלמלת לעצמי, ולמחרת, מחכה לי אצטון בארון במקלחת.  אנחנו נוסעים להחזיר את הנוער, כך קוראים לזה אצלנו בבית, מסרט בקולנוע, ובדרך חזרה הביתה מתחשקת לי גלידת סאנדיי של מקדונלד, ובלי לבקש פעמיים, או להתחיל להסביר, כמו בחיים קודמים שבהם הייתי מהססת אם יש טעם בכלל לבקש,  הוא מסיט את ההגה,  ובדרך הביתה, אנחנו מלקקים את הגלידה ואת השוקולד החם.

והכי אני אוהבת כשהוא קורא לי חמדתי. במלעיל. ומתוקה. במלעיל. ואיך ליבי מתרונן אל הכינויים האלה.

ואת אהבתו אלי, ואת היד החמה שהוא מושיט לי כשאנחנו הולכים לטיול של לילה בשבילי הקיבוץ, ואת החיבוק הראשון של הבוקר כשאנחנו מתעוררים.

ומה לא? מה אני לא אוהבת או פחות אוהבת? כל מה שאגיד יישמע קטנוני ולא חשוב ובכל זאת, הייתי רוצה שיקדים אותי.

שהוא זה שיקנה את הכרטיסים ויגיד, במקומי, בואי, הולכים הערב לסרט.

ושילמד לזרוק דברים. כי המחסן והמגירות והארון במסדרון מלאים בדברים שאין לדעת מה השימוש שלהם. 

תמירונים בבריכות

אחרי הצהריים, כשאני עם קפה קר על המרפסת, כשהוא חוזר, זר חמניות בידו, מתכופף ומנשק ואומר, כדי שלא תגידי שאני לא מביא לך פרחים, לא אכפת לי מהמחסן המלא, מהכרטיסים לסרט שאני קניתי.

על השידה פורחות עכשיו חמניות. מחר אולי נסדר את המחסן, אולי נלך השבוע לסרט.

שיישאר ככה.  תמיד.  ככה טוב.

בתמונה: זוג תמירונים בבריכות העמק. צילם: ע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה