הבלוג של יעלי כרמי

מכל האהבות

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת... +עוד

מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים. ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.

עדכונים:

פוסטים: 159

החל ממאי 2010

ספק אם ברטה שפורן, רות קריגר ופולה כץ יודעות על יום האשה הבינלאומי. ואיך יידעו? הן עסוקות בהישרדות. הנשים האלה ועוד רבות כמוהן הן בשבילי הנשים של יום האשה הבינלאומי

08/03/2014

אנחנו חוגגות את יום האשה הבינלאומי.

בתופים ובמחולות.

בכיכרות, על לוחות המודעות, בקניונים, בשופינג אביבי, בסמלים וטקסים, בגוגל בדודל ובשמודל.

ספק אם ברטה שפורן, רות קריגר ופולה כץ יודעות על יום האשה הבינלאומי.

ואיך יידעו?

הן עסוקות בהישרדות.

מככבות בכתבות טלוויזיה בערב שישי.

כבר שנים מאז ששרדו את השואה שהן עסוקות בהישרדות,  בזקנה מחפירה ומעליבה.

‘אנחנו זקנים’, אומרת ברטה שפורן וממשיכה לצייר על הבד מולה תמונת ילדה ביער.

אולי את עצמה היא מציירת, פעם, כשהייתה ילדה, ביער ירוק, לפני שהעולם התהפך עליה.

‘עוד מעט ולא יהיה למי לתת’, היא ממשיכה והולכת לאט למטבח הקטן בדירה בה היא גרה כבר 50 שנה בדיור מוגן, ובעוד חודשיים תפונה גם ממנה. תהפוך שוב לפליטה.

ידה של רות קריגר בידו של  בנה, אולי נכדה. הוא יושב ושותק ומדי פעם מעביר יד על פניו.

‘סבתוש’, אומרים לי הנכדים, ואני, אין לי אפילו 10 שקלים לתת לנכדים שלי ואני מתביישת.

 ומוסיפה,  ’אולי חלוק חדש לעצמי.’ ואני מתכווצת בכורסה.

‘בלילה’, אומרת פולה כץ, ועיניה העיוורות תועות בחלל, ‘אני יושבת, מקשיבה לטלוויזיה ובוכה.’

מוסיפה, ‘ככה זה.’

ככה זה? זהו?

הנשים האלה ועוד רבות כמוהן הן בשבילי הנשים של יום האשה הבינלאומי 2014.

שרעבו, ששרדו, שקמו משאול תחתיות הגיעו לכאן וכאן במדינה הקימו את ביתן.

כשיושבת אשה בת 90 וחולמת על חלוק חדש, לא כזה ממשי מפונפנן, כזה שייטיב ויחמם ויזכיר לה מה זה לקנות לעצמה משהו חדש – היא יום האשה בשבילי.

כשאשה עיוורת מנסה לגהץ, מגששת בידיה על קרש הגיהוץ, נזהרת מחום המגהץ וחולמת על מטפלת שתלווה אותה לבריכה או למקהלה, משוועת לקול אנושי, לצלצול בדלת, לשיחה, לתשומת לב – היא יום האשה בשבילי.

כשדורה רוט, שהקימה קול צעקה גדול בכנסת, וסיימה אתמול את הכתבה בדבריה הנוקבים, מספרת שהייתה רעבה במשך 6 שנים ,וטורקת לכולנו את האמת בפרצוף – פושעים, היא זועקת לחברי הכנסת, פושעים שכמוכם, רוצים שנמות ואז הכסף יישאר למדינה – היא יום האשה בשבילי.

דורה רוט

בתי עומדת עכשיו במטבח ומכינה פנקייקס יפים וריחניים לארוחת הבוקר.

מוזיקה ברקע, בן זוגי האהוב קורא עיתון. שבת בבוקר. קרובה ונעימה.

כאן קרוב, לא שם, לא רחוק, כאן, בעיר ליד, בבניין ממול, בדלת שלא נפתחה כבר חודשים, חיות נשים ניצולות, שורדות, גיבורות אמיתיות.

בחרדה, בבדידות, בהשפלה.

אני מתביישת.

יום האשה שמח לכולן.

עוד מהבלוג של יעלי כרמי

תצוגה מקדימה

לחמניות גבינה של שבת

את לא ממש חייבת לציין את זה כל פעם, נכון? אומרת לי אחת מחברותיי כשאני מספרת שאני נורא אוהבת שע. חוזר מהרכיבה בשבת, ויש ריח של מאפה טרי בבית.  לא, כי את כבר עוברת כל גבול. גם הבעלים שלנו יתחילו לדרוש יחס כזה וזה קצת מעבר...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לייק לחנות בפסג'

אז איפה החנות הזאת? שואל חדרתי אחד חדרתי אחר,  ליד הדואר הישן, בסמטה, נו, זאת שיורדת מיד לבנים, יש שם מין פסג' כזה, שמה. קיבלתי הבוקר הזמנה לעשות לייק לדף הפייסבוק של פוליצר. לא, לא זה מהפרס, אלה מהסופרמרקט. האחים פוליצר....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבה בת 90

בדרך הביתה שתקנו.  אביו של ע. ישב במושב לידו, באוטו הגדול והנוח שהזמנו מסידור הרכב בקיבוץ,  וע. הניח עליו מדי פעם את ידו.  כדי להימנע מפקק גדול שנקלענו אליו, נסע ע. בדרכים עוקפות, בין משתלות וכבישים, תל אביב הלכה והתרחקה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה